מתן חוות דעת על רקע חוק האברכים

 

‏25 אוקטובר 10
‏י”ז חשוון, תשע”א

לכבוד
חברי ועדת הכספים על רקע חוק הבטחת הכנסה לאברכים.  שלום רב,

הנדון: מתן חוות דעת על רקע שאלת מימונם המוחלט של אברכים.

 

בימים הקרובים אתם נדרשים לקבל החלטה בשאלה האם לממן לימוד תורה של אברכים חרדים.
מכיוון שהמפלגות החרדיות מציגות זאת כמאבק על רקע דתי, אנו מתכבדים להגיש בפניכם סקירה קצרצרה אשר מראה באופן ברור ומוכח כי הבקשה למימון נרחב של לימוד תורה, אין יסודה ביהדות.

עוד מתקופת התורה ברור לחלוטין כי האדם מחוייב לעבוד ולהתפרנס מיגיע כפיו. תפיסה זו המשיכה כמובן בכל התקופות השונות ונפסקה להלכה ש”חייב אדם ללמד את בנו אומנות” , קרי להתפרנס בכוחות עצמו. אף כי היו דעות אחרות , הן לא התקבלו להלכה ונשארו בדעת מיעוט ברורה.
הצורך להתפרנס נפסק במפורש בהלכה כפי שכותב השולחן ערוך: “אח”כ (אחרי התפילה) ילך לעסקיו שכל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון…” .
הרמב”ם, גם הוא מגדולי הפוסקים שעבד למחייתו כרופא, התבטא לפניו באופן חריף יותר ופסק בהתאם לדברי החכמים שכל מי שחושב להתפרנס מן הצדקה בזכות לימוד התורה שלו, הרי שהוא חילל את השם ובזה את התורה ועוד.
רובם המוחלט של פוסקי הדורות הסכימו לדעות אלו, אם כי לדעת חלק מהם, ניתן לפרנס בודדי בודדים למען לימוד התורה. אלו שתמכו בכך התכוונו ל”יחידים” בלבד.
כל אמירה או מדרש אחר המציג מצב בו אנשים למדו יומם ולילה ולא עבדו, לא בא אלא להפליג בחשיבות לימוד התורה ובתמיכה כלכלית במוסדותיו. המדרשים לא התקיימו כמציאות ולא נפסקו להלכה אלא באו לבטא רעיון חשוב בלבד.
בהתאם לכך, משך אלפי שנים, התפרנסו מרבית חכמי ישראל מיגיע כפיהם. ניתן להביא דוגמאות רבות לעיסוקיהם של החכמים אשר הקדישו את חייהם לתורה אך בנו זאת יחד עם עבודתם הרגילה.
גם בתקופת השיא והפריחה של הישיבות באירופה לפני השואה, או בשיא ימי הישוב הישן בירושלים, נתמכו ע”י הקהילות כמה מאות אנשים בלבד לכל היותר. בחלק גדול מן המקרים, גם תמיכה זו הייתה זמנית וניתנה רק לתקופת זמן מצומצמת.
התופעה הנהוגה כיום בה ציבור המונה עשרות אלפי אנשים אינו מתפרנס בכוחות עצמו, היא תופעה שאין לה אח ורגע בהיסטוריה היהודית וגם לא בחברה החרדית החיה כיום בחו”ל. תחילתה בא רק בעשרות השנים האחרונות שלאחר קום המדינה.

נראה כי הובילו לכך מספר מניעים מרכזיים כמו התלות של אי פרנסה באי שירות צבאי, תשלומים שונים או פטורים אשר הופכים את היציאה לעבודה כבלתי משתלמת, אי נתינת הכשרה מקצועית בחינוך החרדי ועוד.
ראוי להדגיש כי לאחרונה החלה מגמה ברוכה של יציאת האוכלוסייה החרדית לעבודה וראוי לחזקה ולא לדכאה באמצעות מתן תמריצים לאלו שאינם עובדים.

אנו מבקשים מכם להתחשב בנתונים אלו (אשר ניתן בקלות להרחיבם) ע”מ שהחלטתכם תתקבל לאור מידע נכון ולא מוטעה.

 

בכבוד רב,

שמואל שטח

מנכ”ל נאמני תורה ועבודה

1. תלמוד בבלי קידושין כ”ט.
2. כגון רבי נהוראי: “מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה”. קידושין פ”ב. או כמו רבי שמעון בר יוחאי בתקופת היותו במערה.
3. שו”ע או”ח, קנ”ו.א’.
4. הלכות תלמוד תורה, פרק ג’ הלכה י’.
5. ביאור הלכה, שו”ע או”ח, קנ”ו.א’. או למשל “בני עלייה/יחידים”, שו”ת התשב”ץ, קמ”ח.
6. כגון המדרש על יששכר וזבולון, או הצגת לומדי התורה כבני לוי וכדומה.

 _______________________________________________________________

 

מצ”ב דברים שהשיב ח”כ משה גפני בכתב (הדברים נשלחו כמכתב רשמי כתגובה לחוות הדעת שנשלחה לחברי ועדת הכספים):
לכבוד
מר שמואל שטח
מנכ״ל תנועת נאמני תורה ועבודה
תל אביב
שלום רב,
קראתי בעיון את מכתבך לחברי ועדת שרים לבדיקת חוק הבטחת הכנסה לאברכים תחת הכותרת של ״מתן חוות דעת הלכתית״. ותמהתי בני לבין עצמי אם אתה בקי בחוות דעת הלכתיות שעניינם תקציב המדינה, קיימים לצערי בתקציב זח סעיפים רבים המתקצבים פעילות בגמוד מוחלט להלכה ועליהם לא שלחת חוות דעת הלכתית לשרי הממשלה.
אני חולק מכל וכל על האמור במכתבך בנושא לסעיף הבטחת הכנסה הן מבחינה היסטורית ובעיקר מבחינה הלכתית. או שאינך מכיר את פסק דינו של הרמב״ם בשני הסעיפים האחרונים בהלכות שמיטה ויובל או שבחרת להתעלם מהם. השנאה לתלמידי חכמים עניים לא פוסחת אף על מי שאומר שהוא נאמן לתורה ועבודה או שמא היא מתחילה משם.
ח”כ משה גפני

________________________________________________________________

 

מצ”ב מטה, מפרוטוקול מליאת הכנסת מיום 1/11/10. דברים שנאמרו במליאה על חוות הדעת ההלכתית:

 

משה גפני (יהדות התורה):

הגמרא אומרת, אדוני היושב-ראש, הגמרא אומרת ככה: “אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר”. יתירה מזאת – זה בתלמוד בבלי. בתלמוד ירושלמי – “אין חמור נוהק אלא מתוך כפיפים של חרובים”.

זאת אומרת, מי שיש לו סעודת דשנה לידו – בבעלי-החיים זה ככה – אז הוא מתחיל להגיד את ההגיגים שלו. אם היה לו רק קופה של תבן, הוא היה שותק, יש לו קופה של בשר. מי אומר את ההגיגים? אין חמור נוהק אלא מתוך כפיפים של חרובים, במיוחד אם יש לו כיפה סרוגה.

זה אותו דבר. שמואל שטח, מזכ”ל “נאמני תורה ועבודה”, כותב מכתב לחברי ועדת השרים לחקיקה – חוות דעת הלכתית שאסור לאשר את חוק הבטחת הכנסה לאברכים. כתבתי לו. אני מכיר את תקציב המדינה, כמה דברים יש בתקציב המדינה שהם בניגוד להלכה? לא קיבלתי שום חוות דעת ממנו, זה עם הכיפה הסרוגה. אגב, לא כל הכיפות סרוגות אותו דבר. אני רק מציע, חבר הכנסת בן-ארי, תשימו על הכיפות סרוגות רק את השם, האם לנו אתם או לצרינו, שנדע לעשות את ההבחנה.

חיים אורון (מרצ):

מה נעשה בלי כיפה?

משה גפני (יהדות התורה):

זה בלי הכיפה אני מסתדר.

קריאות:

– – –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

חבר הכנסת גפני – – –

היו”ר יצחק וקנין:

חבר הכנסת בן-ארי, אתה תעלה ותשיב לו.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

לא, לא, לא – – –

היו”ר יצחק וקנין:

תעלה ותשיב לו.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

הוא הכפיש אותי.

היו”ר יצחק וקנין :

הוא לא הכפיש אותך.

משה גפני (יהדות התורה):

לא. אתה אתי, אמרתי.

שי חרמש (קדימה):

איך אפשר – – –

משה גפני (יהדות התורה):

בעניין הזה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

לא. הוא תמיד אומר זה לא אני, זה הוא. אני לא צריך להגיד את זה.

משה גפני (יהדות התורה):

נכון, מאה אחוז, אני מסכים אתך. למה, גם אורי אריאל חתום על החוק. מהסיעה שלך. הוא גם עם כיפה סרוגה.

חוות דעת הלכתית. הרב שמואל שטח, מזכ”ל “נאמני תורה ועבודה”, כתבתי לו שיתחיל לתת חוות דעת הלכתיות אם הוא כל כך בקי בזה – לא ראיתי – על דברים בתקציב המדינה שהם בניגוד מוחלט להלכה, שבגלל זה אנחנו ביהדות התורה לא לוקחים תפקידי שרים, פתאום חוות דעת הלכתית – סתם, גם שקר – עם הארץ, לא מבין מהחיים שלו, לא בהיסטוריה ולא בהלכה ולא בכלום.

מגיע כיפה סרוגה השני, מנחם בן-ששון, שמקבל משכורות עתק, שמקבל הטבות ללא פיקוח, ללא בקרה. אני כיושב-ראש ועדת הכספים הייתי צריך לתווך פעמים רבות בין ראשי האוניברסיטאות לבין הסטודנטים – –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

ללא – – –

היו”ר יצחק וקנין:

אבקש לסיים.

משה גפני (יהדות התורה):

– – מפני שהם לא דואגים לסטודנטים, רק לעצמם.

גאלב מג’אדלה (העבודה):

– – –

משה גפני (יהדות התורה):

הולכים ומסיתים את הסטודנטים נגדנו.

היו”ר יצחק וקנין:

תודה.

משה גפני (יהדות התורה):

ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע לכל האנשים האלה שעולים טרמפ על העניין, שיתכבדו, וקצת צניעות לא תזיק להם. ומי שהולך עם חמאה על הראש, שלא ילך בשמש.

היום אצביע אמון בממשלה. זה כנראה אחת הפעמים האחרונות. תודה רבה.

 

____________________________________________________________________________

 

מצ”ב קישורים לכתבות שנעשו בתקשורת בעקבות חות הדעת:

 

http://www.iba.org.il/bet/?entity=686263&type=1

http://www.jpost.com/JewishWorld/Judaism/Article.aspx?id=193488

http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=40853

http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=40996

http://www.youtube.com/watch?v=Rs7D406m0po

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/170/185.html

 

 

עלון פרשת השבוע “עת לדרוש” שחולק השבת ב-5000 בתי כנסת בישראל, בו עסקנו בנושא:

עת לדרוש 40

_____________________________________________________________