נייר עמדה מקוצר – תשלומי הורים בחינוך הדתי, אלול תשע"ז

 

א.      תיאור מצב בחינוך הדתי:

 

מלבד תשלומי ההורים הקיימים בכל בית ספר ממלכתי, בחינוך הממלכתי הדתי ישנן עלויות גבוהות נוספות.

בעוד במוסדות החינוך הממלכתי תשלומי ההורים בחינוך העל-יסודי הנם נמוכים יחסית ועומדים על כ-2,000 ₪ בשנה, שכר הלימוד במוסדות העל-יסודיים בחמ"ד עומד על בין כ-4,500 לכ-15,000 ש"ח בשנה במוסדות שאינם פנימייתיים, ואילו במוסדות פנימייתיים שכר הלימוד בדרך כלל גבוה יותר ויכול להגיע אף ל-20,000 ₪ בשנה. בחינוך הדתי בעיית שכר הלימוד הולכת ומתרחבת גם בחינוך היסודי.

מחקרים מלמדים כי משפחה ממוצעת במגזר הדתי-לאומי מוציאה כ-3,200 ₪ בחודש על תשלומים ישירים למוסדות החינוך – כרבע מסך ההוצאות של משפחה דתית-לאומית ממוצעת – סכום שהנו פי ארבעה מההוצאה הממוצעת הכללית על חינוך בישראל. עבור משפחה דתית ממוצעת בה מספר הילדים הוא ארבע לפחות, עלויות אלו הן בלתי נתפסות.

תשלומי הורים אלה הופכים את בית ספר לשמש בפועל כשכר לימוד של מוסד פרטי אליטיסטי וכך הפערים החברתיים הולכים ומעמיקים. בחברה הדתית תשלומים אלה מהווים זרז משמעותי בתהליך ההקצנה הדתית של בתי הספר- תשלומי ההורים מהווים גורם מסנן ומדיר אשר נותן כוח בעיקר לבתי הספר התורניים אשר עושים בכך שימוש מוגבר[1].

יש לציין כי בעיית תשלומי ההורים אינה רק בעיה מנהלית-טכנית אלא היא מזינה ומוזנת מבעיות חברתיות רחבות. גם אם יקבע נוהל האוסר תשלומי הורים, עדיין ימצאו הורים אשר יעקפו את המערכת וימצאו דרכים אחרות ועל כן הטיפול בבעיה חייב להיות מקיף ומערכתי.

 

הבעיות:

תל"ן תורני- הסעיף היקר ביותר באותו שכר לימוד הינו עבור תוספת  של 16 שעות לימוד שמתוכן 11 הינן תוספת של שעות לימוד תורניות.
משרד החינוך מתקצב את חטיבות הביניים במינימום של כ- 40 שעות שבועיות. במוסדות החמ"ד ההורים משלמים עבור תוספת של 16 שעות תל"ן. במצב זה תלמידי העל יסודי בחמ"ד אמורים לקבל לפחות 56 שעות שבועיות פרונטאליות.

יחד עם זאת קשה למצוא תלמיד בחמ"ד העל יסודי שלומד בכיתה מעל 39 שעות שבועיות. במקרים לא מעטים השעות לא ניתנות כלל. בתי ספר מטעים את הורים ואומרים להם שהשעות הן עבור הקבצות (שעות רוחב) למרות שגם שעות רוחב אסורות במימון ההורים. כספי התל"ן מיועדים לשעות אורך בלבד.

שקיפות- לפי חוזר מנכ"ל, הנהלת בית הספר מחויבת לפרסם בסוף השנה דיווח כספי מלא המפרט כיצד הוצאו כספי ההורים. הדיווח חייב להיעשות ברמת השכבה ואסור לערב כספי הורים משכבות שונות. מספר בתי הספר העל יסודי בחמ"ד שמדווח להורים אינו גבוה.
עמלת רשתות חינוך- מספר גדול מהתיכונים הדתיים מנוהלים ע"י עמותת הורים או רשת. כבר שנים שעמותות אלו לוקחות עמלת ניהול מכספי ההורים בניגוד לחוק ותוך הטעיית ההורים. כספים אלו שנועדו לתלמידים משמשים למימון מערכת הרשת. נוצר מצב בו הרשות המקומית מתנערת מחובתה לניהול בית הספר, גובה את אותה ארנונה, מפריטה את ניהול בית הספר ומאפשרת להנהלה הפרטית לגבות תקורה על חשבון ההורים.
אישור גביה- ע"פ חוזר מנכ"ל, בית ספר לא יכול לגבות תשלומי הורים אם לא אושר לו במערכת אפיק. אחרי סיום שנת תשע"ו מספר רב של בתי הספר העל יסודיים הדתיים נותרו ללא אישור גביה ממערכת אפיק. כל בתי הספר הללו פעלו וגבו תשלומי הורים ללא אישור. פניות ההורים בשנים האחרונות לגורמי האכיפה במשרד החינוך אינן מקבלות מענה.

ב.      הצעות נקודתיות:

אנו דורשים כי לקראת שנת הלימודים הבאה תשע"ז לא תתאפשר גביה אלא אם יתקיימו התנאים הבאים:

1.    איסור גורף על תשלום דמי ניהול ותקורה לרשתות החינוך.

2.    בית הספר יהיה מחוייב לפרט במערכת השעות עבור כל כיתה וכיתה, מהן 40 השעות שהתלמיד מקבל ממשרד החינוך ומהן השעות עבורם נדרשת השתתפות ההורים. ללא תנאי זה לא יתאפשר אישור חוזר התשלומים באפיק.

3.    בית ספר שלא אושר לו חוזר תשלומי ההורים במערכת אפיק, עד אמצע חודש אוקטובר, יהיה מחויב לשלוח על כך הודעה להורים באמצעות הדואר והדוא"ל. לא יתכן המצב השורר כיום בו בית ספר דורש מההורים תשלומים למרות שלא אושר לו לגבות אפילו שקל אחד.

4.    בית ספר שלא אושר לו חוזר תשלומי ההורים במערכת אפיק, לא יוכל להזין את הטיולים השנתיים שלו במערכת "מוקד טבע". כלי זה יגביר באופן מיידי את השקיפות כלפי ההורים.

5.    בית הספר יהיה מחוייב לפרט את כל ההוצאות ברמה השכבתית של השנה שעברה ולהעלותם כקובץ לאתר בית הספר יחד עם שליחה לכל ההורים. קישור לקובץ יופיע גם במערכת אפיק.

6.    בית הספר יוכל לקבל אישור על חזור התשלומים רק אם אושר לו החוזר עבור כל שכבות בית הספר. קיימים בתי ספר רבים במערכת אפיק שסטטוס בית הספר הינו מאושר למרות שישנה רק שכבה אחת עבורה ניתן האישור.

7.    הסכומים המקסימליים לגביה בתשע"ז צריכים להיות נמוכים ב20% מהסכומים בתשע"ו. משרד החינוך התחייב להוריד כל שנה את עלויות התלן ב10% אך לא עשה זאת.

8.    צימצום כוחה של ועדת החריגים. אין לאפשר גביה מעבר למה שיאושר בוועדת החינוך.

9.    כמו כן מוצע לבטל את האפשרות לגביית תשלומי הורים דרך הוראת קבע, דבר אשר מקשה על ההורים לעקוב אחר התשלומים.

למרות שבתשע"ז ישנה חובה לקיים את פרויקט השאלת הספרים, בתי ספר רבים מתעלמים מכך. בנוסף, מספר רב של בתי ספר בחמ"ד מלמד מחוברות פנימיות שאינן מאושרות ע"י משרד החינוך. לא יאושר חוזר תשלומים שאין בו את סעיף השאלת הספרים.

 

ג.       הצעות ארגוניות לטווח ארוך [2]

 

בחינוך הדתי קיים ריבוי מוסדות קטנים בחינוך העל-יסודי כגורם מרכזי המשפיע על גובה שכר הלימוד. במוסד על-יסודי ממוצע בחינוך הממלכתי לומדים 654 תלמידים לעומת 306.2 בלבד בחינוך הממלכתי-דתי. על פי נייר העמדה, הדבר גורם לעלויות כלכליות גבוהות, שכן רבות מההוצאות של המוסדות הן עלויות קבועות שאינן תלויות בהיקף גודל המוסד, וכך, ככל שעלויות קבועות אלו נחלקות על פני יותר מוסדות, מנהלים ועובדים, התקורה ליחידה עולה, וההורים צריכים לשלם יותר. נציגי המוסדות טוענים כלפי משרד החינוך כי מציאות זו היא כורח שנכפה עליהם בשל פיזור האוכלוסייה וההפרדה המגדרית, אך כפי שנייר העמדה מראה, גורמים אלה הם חלקיים בלבד ותופעת המוסדות הקטנים מושפעת מאוד מתופעת הפיצולים וחידוד ההבדלים הרווחת בציבור הדתי-לאומי ומהרצון ביחס אישי ובחינוך לא "תעשייתי".
ההצעה המרכזית שמקדם נייר העמדה היא לפעול במהלך ארוך טווח לאיחוד מוסדות באופן של ריבוד תפיסות וגוונים בתוך המוסד. מחבר נייר העמדה, אריאל פינקלשטיין, טוען כי "ניתן לבנות מוסדות המכילים מסגרות שונות ותפיסות שונות באמצעות מגמות שונות, או תגבורי אחה"צ בתוך המוסד.
מהלך של איחוד מוסדות הכולל ריבוד תפיסות וגוונים צריך להיעשות בצורה חכמה כך שלא תיווצרנה כיתות  ל'טובים יותר' ול'טובים פחות'. מעבר לחיסכון הכלכלי שבמהלך, טמון בו גם יתרון חברתי-אינטגרטיבי גדול מאוד, והוא יוביל מגמה של אחדות בציבור הדתי-לאומי בין קבוצות ממעמד סוציו-אקונומי שונה ובין קבוצות בעלות תפיסות תורניות שאינן זהות. ככל שהמוסד יהיה גדול יותר כך הוא יהיה מחוייב לתת מקום למגוון רחב יותר של תלמידים שחשוב שילמדו זה עם זה.
חיזוק האחוז הדיפרנציאלי בתקצוב: -כך בתי ספר עם אוכלוסיות משולבות, הטרוגניים, או בתי ספר עם שכבות סוציואקונומיות נמוכות יהיו בעלי תקצוב גדול יותר לפעילויות ולשעות לימוד נוספות. בדרך זו הם יוכלו להתחרות בבתי הספר שכן גובים תשלומים.

[1] מחקר המציג את המתאם בין פערים חברתיים בחברה הדתית לבין הקצנה דתית: http://bit.ly/1QzEUm8
[2] על פי נייר עמדה שפרסמה התנועה בשנת 2014 ע"י אריאל פינקלשטיין: http://bit.ly/2a5kV0E