אתחלתא דגאולה או אתחלתא דתקווה?

 הקושיה החמישית של פסח תש"ע: האם המדינה היא אתחלתא דגאולה או אתחלתא דתקווה? * משקרסה הפרדיגמה המשותפת לכל פלגי הציבור הדתי לאומי בדבר היותה של המדינה אתחלתא דגאולה, מנסות תנועות נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי, להשיב באמצעות הרב חיים נבון על שאלה זו

התפלגות הציבור הדתי-לאומי לכתות ולתתי-כתות, לא עוצרת באדום: גם הקונצנזוס הרחב ביותר שאיחד את הציבור הציוני דתי – תפיסתו את מדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו, הולך ונשבר. אחרונת הפרות הקדושות מובלת לשחיטה.
חלפו הזמנים שבהם כל פלגי הציונות התאחדו סביב הגדרתה של מדינת ישראל כאתחלתא דגאולה, ונתנו לכך ביטוי דתי-אידיאולוגי לכך באמירת התפילה לשלום המדינה והתפילה לשלומם והצלחתם של חיילי צה"ל, ובאימוצם בכל לב של סמלי המדינה העיקריים: ההימנון ("עוד לא אבדה תקוותנו") והדגל הכחול לבן.
היום הפרדיגמה קרסה. אקסיומת היסוד של הציבור הציוני דתי כבר אינה כזו.
הגירוש המחפיר מגוש קטיף והפוגרום הממלכתי בעמונה, כמו גם תופעות שליליות נוספות בחיי המדינה, הולידו את קבוצת "מאוכזבי המדינה", כאלה המסרבים להתגייס לצה"ל וללבוש את המדים ששימשו את חיילי הגירוש בגוש קטיף, וכאלה שאמנם מתגייסים אך מדגישים מעל כל במה אפשרית כי יסרבו לכל פקודה, בלתי חוקית לדעתם, בדבר גירוש יהודים מביתם. אמירת התפילה לשלום המדינה כבר אינה בגדר המובן מאליו, הגיוס לצה"ל אינו תמיד בגדר מצווה מדאורייתא, וכבר צצה ועולה השאלה המצמררת: "האם אבדה תקוותנו?"
ובקיצור: האם מדינת ישראל היא-היא תקוות הדורות וחזון הנביאים ועל כן האתחלתא דגאולה, ומתוך כך יש לה ולציוויה ותקנותיה מימד דתי, או שמא החרדים צדקו בגישתם האנטי-ציונית, והמדינה אינה אלא, במקרה הטוב, רק 'אתחלתא דתקווה'?
*
האם אבדה תקוותנו?
שאלות אלה הניעו את תנועות נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי, להטיל על הרב חיים נבון, מגידולי אלקנה שבשומרון, רב קהילה בעיר מגוריו מודיעין, בוגר ישיבת ההסדר הר עציון, בעל תארים בחינוך ובמחשבת ישראל, לחבר את החוברת: "אתחלתא דתקווה, הציבור הדתי-לאומי ומדינת ישראל, חשבון נפש: האם אבדה תקוותנו?". על פני 40 עמודי החוברת הוא בודק את השאלה, אם מדינת ישראל היא אכן האתחלתא דגאולה שכל הדורות חלמו עליה? ואם לא, מהו ערכה הדתי, אם בכלל?
מחבר 'אתחלתא דתקווה' מעמת בין עמדות שונות במחנה הציונית הדתית, ומוסיף משלו:
"קשה לקבוע מסמרות בזיהוי הגאולה, עד שלא נראה את משיח בן נדוד בכיסאו. עד ליום ההוא, אפשר לקוות ולייחל שמדינת ישראל היא אכן ראשית גאולתנו" (ע' 9).
אבל גם אם "למדינה אין כל קשר לגאולה והיא בסך הכל הביטוי המדיני של עם ישראל בארץ ישראל (הרי) הקמתה והישרדותה הן נס" (ע' 20), כותב הרב נבון ומכאן מסקנתו: "למדינה יש משמעות דתית, (גם) אם מצמצמים את המימד הגאולי המתבטא בה. בלי מדינת ישראל נראה שהעם היהודי היה מצטמק לאין שיעור. מדינת ישראל היא המקום היחיד שבו היהודים מתרבים. היא המקום היחיד שבו מדברים ברחוב עברית. היא מהווה מוקד להזדהותם היהודית של מיליוני יהודים לא דתיים ברחבי העולם. מדינת ישראל איפשרה את קיבוץ הגלויות הגדול בהיסטוריה היהודית. במדינת ישראל יש לומדי תורה מאשר אי פעם בהיסטוריה היהודית".
אך מה עושים כשקיימת סתירה בין ההלכה לחוקי המדינה? – תוהה הרב נבון, ומסכם דיון בנושא במלים אלה: "ההלכה מחייבת אותנו לציית לחוקי המדינה, מחמת שלושה יסודות הלכתיים: דינא דמלכותא דינא, תקנות הקהל, ומשפט המלך. מיסודות אלה נגזרת החובה לשלם מס כחוק, לציית לחוקי התנועה ולשאר חוקי המדינה. במקרה של התנגשות ישירה בין החוק להלכה, אנו בוחרים בהלכה. דבר ה' גובר על דברי האדם. נעשה כל שביכולתנו כדי למנוע התנגשות כזו, ולמעשה הדבר נדיר מאוד".
*
פינוי יישובים
בסוגית הציות לפקודה לפינוי יישובים, מציין נבון כי "רבנים רבים וחשובים סבורים שפקודת פינוי יישובים אינה סותרת את ההלכה. גם הרבנים החולקים עליהם היו מסכימים שיש לציית לפקודה כזו, אם היא תושיע את המדינה כולה מחורבן מאיים. המחלוקת האם הפינוי יביא לישועה או להרס, היא מחלוקת עובדתית, שההכרעה בה נמצאת בתחום סמכותם של מוסדות המדינה (גם אם אנו סבורים שהכרעתם שגויה). ישנן גם סיבות הלכתיות נוספות מדוע לא לסרב לפקודת פינוי. אפשר להתחמק מביצוע הפקודה בלי סירוב נחרץ, ובכך למנוע עימות הרסני. לסירוב פקודה יש השלכות הרות אסון על הצבא, החברה והמדינה. אחריותנו למדינת ישראל מחייבת אותנו לקחת בחשבון גם השלכות אלו".
ומה הלאה? האם נמשיך לומר את התפילה לשלום המדינה?
הרב נבון מציע לספקנים את דרכו של פרופ' אבי רביצקי, שהשיב לשאלה אם הוא אומר את התפילה לשלום המדינה: "אני אכן אומר 'ראשית צמיחת גאולתנו' ומתכוון בלבי שבעזרת ה' תהיה ראשית צמיחת גאולתנו".
—
החוברת ניתנת להשגה באתר הקיבוץ הדתי www.kdati.org.il ובאתר נאמני תורה ועבודה: www.toravoda.org.il