תקצירי הרצאות יום חמישי:

– הרב מיכאל אברהם: "מהלכים בין העומדים": האם ההלכה הולכת ולאן?
השיעור יעסוק בשאלה כיצד ייתכנו שינויים בהלכה. ניגע בשאלות של מהות (מדוע נדרשים שינויים בתורה נצחית – היחס לערכים חיצוניים, ומה בין שינוי לרפורמה), מכניזמים של שינוי לגיטימי וסמכות (שינויים בהיעדר מוסד הלכתי מוסמך – סנהדרין).

-הרבניות יעל שמעוני ורחל ריינפלד: שו"ת, נשים ואינטרנט – "משיבת נפש – נשות תורה עונות כהלכה". בשנים האחרונות ההלכה נכנסה לתוך העולם הדיגיטאלי – אינטרנט, ס.מ.ס, ווטסאפ ורשתות חברתיות הפכו לפלטפורמות לשאלות הלכתיות. האם יש לראות תהליך זה בחיוב או בשלילה? מהם הקשיים, הסכנות, ההזדמנויות והאתגרים שמעורר התהליך? נציג את המודל של "שו"ת משיבת נפש – נשות תורה עונות כהלכה" ואת הניסיון להתמודד בפועל עם שאלות אלו.

– אורי עופרן: "תורה אקטואלית או רלוונטית" (בעקבות תורתה של נחמה ליבוביץ)  להתחבר אל' – 'להרגיש' – 'לעורר חוויה'  – אלה מטרות  לימוד תורה הנפוצות היום אצל תלמידים ואצל מורים – האם נחמה היתה שותפה למטרות אלה? מה היתה דרכה 'להתחבר' לתורה ולחבר אליה תלמידים? האם נחמה היתה משתלבת בבתי המדרש המתחדשים? מה נוכל ללמוד מתורתה על האופן שבה התורה פוגשת את החיים.

תקצירי הרצאות יום שישי:

– אורית לסר: "והעמידו תלמידים הרבה"- כיצד מחוללים שינוי תודעתי ונאבקים על הזכות לחינוך דתי לכל מי שחפץ בו?! הפרקטיקה שמאחורי האידאולוגיה של חינוך לכולם, מבית נאמני תורה ועבודה.

– תמר ביטון: "ואיש אל משפחתו תשובו" – הרהורים על חינוך בין פנים לחוץ, בין הבית לישיבה ובין ככר השוק למערה, בין "גלות" למקום תורה חד דורי וחד מגדרי, לבין דגם תורה בתוך קהילה ומשפחה.

-ד"ר טובה ליכטנשטיין ובתה הרבנית טוני מיטלמן: שיח בין דורי על מסורת. שיח בין דורי על העברת המסורת כחלק אינטגרלי של עיצוב הזהות האישית והמשפחתית של הילד. השיח יתבסס על מושגים מעולם הפסיכולוגיה, מקורות תורניים וחויות אישיות.

– אסף בנמלך: "תורה, משפחה, וקהילה בנכר" –  על התמעטות מעמד רבנים בתפוצות. קריאת כיוון משפטית ומציאותית.
במהלך ההרצאה ייסקרו תהליכים הופכיים בקרב קהילות אורתודוקסיות בארה"ב אשר מחדדים את ההבחנה בין אורתודוקסיה מתונה לאורתודוקסיה מתחרדת, ובאים לידי ביטוי במאבקים עזים בין ארגונים רבניים. בכלל זאת ייוחד מקום לבחינת העמדה שנוקטת מדינת ישראל באמצעות הרבנות הראשית במאבקים אלה. עמדה זו מעוררת דילמות ערכיות ומשפטיות אליהן נתייחס.

–  ד"ר שולמית קיציס: "דמות דיוקנו" – על יחסי הורים וילדים במפגש נשוחח על העדר האב במשפחת הרב הציוני-דתי ועל השפעת ההעדר על הילדים ועל מערכת היחסים. כמו כן נדון בהתמודדותו של האב – הרב במקרה של סטיית הילדים מהדרך הדתית.

ליל שבת

– רב שיח בהנחיית הרב אלקנה שרלו: "ר' נחמן, הרמב"ם והבן איש חי נפגשים לחברותא"
עולם בית המדרש ולימוד התורה חי ותוסס לא מעט בשל רב גוניות וססגוניות השותפים בו. וכשמדובר בבית מדרש – השותפים בו הם שותפים מדורות שונים, מקומות מגוונים וזהויות מורכבות. ברב שיח נבקש לעמוד על זהויות מורכבות אלו, על נוכחותן בעולמנו, ועל נתינת מקום לזהויות נוספות המבקשות להשתתף בלימוד התורה. הדוברים והדוברות מגיעים מבתי מדרש שונים, ויטעימו אותנו בטעמם.

תקצירי הרצאות שבת:

– ד"ר שולמית קיציס:  חומץ בן יין"?על אפשרות ההנחלה הבין- דורית אצל חז"ל ובכלל. בשיעור נקרא את הסיפור על רבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי (בבא מציעא פג ע"ב – פה ע"א). בעקבות הסיפור נשוחח על הליכה בדרכי האבות ועל דמות היורש אצל דרידה.

– הרב מיכאל אברהם: האם לימוד תנ"ך הוא ביטול תורה? עם הרב אלקנה שרלו.
במסגרת הדו-שיח אנסה להציג ולהגן על הבחנתי בין "תורה בגברא" (תלויית קונטקסט) לתורה בחפצא (תורה במובן אובייקטיבי).

– הרב אלקנה שרלו: לימוד תנ"ך הוא ביטול תורה? עם הרב מיכאל אברהם.
לימוד התנ"ך הוא לימוד שנמצאים בו הבדלים רבים בין בתי המדרש המגוונים: הבדלים ביחס אל תפקידו בעולם התורה; במקום שהוא תופס בסדר הלימוד; הבדלים בגישות ללימוד ועוד. לפני כמה חודשים פרסם הרב מיכאל אברהם באתרו שני מאמרים הנוגעים לחלק משאלות אלו, ותהה האם לימוד תנ"ך נחשב לימוד תורה? הרב אלקנה שרלו כלומד ומלמד תנ"ך מציג גישה שונה. על זאת ועוד ישוחחו יחדיו.

– יגל הרוש: "אעירה שחר" – מסע בעקבות שורשי שירת הליל החל משירת תהלים ועד למקובלים בני זמנינו – הלילה שימש כזמן אידיאלי להתעוררות לשירה. הלילה מחד, מהווה זמן סימבולי בו משתקפת הגלות במלוא עוצמתה, מאידך הלילה הוא גם זמן בו אהובים ממתיקים סוד. בתוך הרקע הזה צומחת "שירת הבקשות". נבקש לצעוד בערפילי שירת הליל, ולחשוף את המבנה התרפויטי של שירת הליל , כמבקשת להוביל את האדם השר מקינה לחיזור, מריחוק לקרבה, מחשכה לאורה, מגלות לגאולה.

– הרב מיכאל אברהם: אלו ואלו דברי אלוקים חיים: על הלימוד המסורתי והאקדמי.
נעמוד על היחס בין מחקר אקדמי לבין לימוד ופסיקה (מבחינת ההנחות והמטרות של כל אחד מהם). כמו כן, ננסה להדגים ולהבהיר את הדומה והשונה בין שני סוגי הלימוד, והאם הם סותרים או משלימים (סימביוזה, עימות, או נתק).

– ד"ר דוד ביטון : לימוד תורה – בין ישיבות מרוקו לליטאהאם ישיבה צריכה להיות קשורה לקהילה? האם יש עדיפות ללימוד תיאורטי או יישומי? מיהו ראש הישיבה – דיין או למדן? האם תלמיד ישיבה צריך לדעת לכתוב פיוט ושירה? האם המיקוד הלימודי הוא בגמרא? האם נכנסים למערכת מקצועות חול?… נעמוד על ההבדלים בתפיסות לימוד התורה ופסיקת ההלכה הספרדית והאשכנזית, דרך דמותו של ר' שלום משאש, שהיה רבה הראשי של מרוקו ושל ירושלים. נבחן את המודל הישיבתי שהקים במקנס – בין לימוד התורה הספרדי המסורתי לבין השפעות אשכנזיות מיובאות מאירופה.

– אסתר שקלים: שירת הים המזרחית מפגש עם המשוררת אסתר שקלים ושירתה המבטאת את מאבקה של  האישה המזרחית מהדָרָה לשוויון ולהגשמה אישית, והאמביוולנטיות הנוצרת בקירבה של אישה ישראלית מודרנית דתית פמיניסטית, על רקע גידולה  על בירכי התרבות המזרחית הפטריאכלית – שיבטית

– הרב אלקנה שרלו: "שירת הים ממשה ועד אלתרמן"  אירוע קריעת ים סוף ושירת הים שפרצה בעקבותיו, ממשיכים ללוות את התודעה הישראלית מימי התנ"ך ועד ימינו. בלימוד נעקוב אחר הופעות אלו בתנ"ך ובשירת אלתרמן סביב תקופת קום המדינה ונשאל על משמעות האירועים ומקום השירה בחיינו. האופן שבה התורה פוגשת את החיים.

– תמר ביטון: שירת הים והבאר –בין מדרש ישן וחדש "אין בית מדרש ללא חידוש" – הפסוקים משאירים לנו רווחים ופערים ללימוד תורה יוצר ואקטיבי בכל דור ודור. נישען על דמותה של מרים – משירתה על הים ועד לשירת הבאר, כדי לשאול מה תפקידו של מדרש, על איזה צורך הוא בא לענות ולמה להמשיך ולכתוב היום עוד מדרשים.