כנס "לאן הולכת ההלכה 3"? -על התפילה
כנס שלישי בסדרת "לאן הולכת ההלכה"? בנושא: התפילה!
השבת תתקיים אי"ה בין התאריכים: סופה"ש שמיום חמישי (נר שמיני של חנוכה) 9.12.10 ועד מוצ"ש 11.12.10.
המקום : במלון "ספא-קלאב", שהפעם יעמוד כולו לרשותנו. כל חדרי המלון ייוחדו לנו.
הנושא : הכוונה לייחד את הכנס לנושא התפילה, ובעיקר להתמודד עם שאלת הרלוונטיות שלה לימינו, לרבות שאלות כגון:
• מה אומרים לבן דורנו כל מיני פיוטים סתומים? מה צורך בחזרת הש"ץ? הבאמת ניתן להתפלל בכנות ובכוונה תפילת תשלומים? היכן הן התפילות שעניינן צריך היה להיות המאורעות העצומים שאירעו בימינו? מה טעם במילות תפילה שאין איש מבינן? וכו' וכו' …
• האם צריך, וכיצד ניתן, "לחדש" את התפילה כך שהישן אכן יתחדש אך גם יתקדש.
• מהם גבולות החידוש, ומה בין שינויים בתפילה לבין "רפורמיות"?
המרצים : פרופ' אורי ארליך, הרב ד"ר יואל בן נון, ד"ר אביעד הכהן, פרופ' יאיר זקוביץ, הרב ד"ר בני לאו, ד"ר לביא עליזה, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, הרב שי פירון, ד"ר אריאל פיקאר, יובל ריבלין, פרופ' אבי שגיא, ופרופ' אביגדור שנאן. כולם חקרו וכתבו על ענייני תפילה שונים, ונחשבים ברי-סמכא בתחומם. חלק מהמרצים ידברו עימנו על אופן התהוות התפילה בתקופות שונות של עמנו, החלק האחר יטפל בשאלת הרלבנטיות של התפילות לימינו והאפשרות לחידושן.
לפרטים, היכנסו לידיעה.
עלות ההשתתפות (בתנאי פנסיון מלא, לשני הלילות) : היא 2100 ₪ לזוג. לחברי "נאמני תורה ועבודה" העלות היא 1980 ₪ לזוג .
(לא ניתן לשלם עבור לילה אחד בלבד !)
עלות לאדם בודד, שאינו חבר תנועה היא 1850 ש"ח. לחבר "נאמני תורה ועבודה" העלות היא 1730 ש"ח.
תוספת לילה במוצ"ש+ א. בוקר היא 480 ש"ח.
לפרטים: neemaney@toravoda.org.il בציון מספר טלפון.
ניתן לבטל את הרישום לשבת חודש מראש. לאחר מכן, תחוייבו בתשלום של 350 ש"ח.
ביטול בשבוע האירוע, יגרור תשלום מלא עבור השבת.
תמונות:
עדכון שני לבאים (ז' חשוון תש"ע):
אמנם עד למועד התכנסותנו בים-המלח [לימי העיון בנושא התפילה] נותרו עוד חודשיים, ובכל זאת מבקשים אנו לרענן את הקשר עמכם ולעדכן אתכם במספר דברים:
בשל לחץ של פניות פנינו להנהלת המלון והוקצו לנו 30 חדרים נוספים [באגף האחר של המלון – ב"אואזיס" – ולא ב"ספא-קלאב"]. עתה אנו מונים (יחד עם המרצים) כ240 משתתפים.
עוד מבקשים אנו לספר לכם, כי הפעם תינתנה כל ההרצאות לכל המשתתפים גם יחד, ולא נאלץ להתפצל לקבוצות. ההרצאות כולן תערכנה באולם "נענע", שמשמש בדרך כלל כחדר האוכל של "ספא-קלאב", והוא יוסב במשך תקופת שהותנו במלון לחדר הרצאות. את הארוחות נסעד כולם יחד בחדר האוכל של "אואזיס".
כלקח מהערותיהם של משתתפי הכינוס האחרון, תתווספנה בחדר האוכל נקודות חלוקה, וכן תתווספנה נקודות לנטילת ידיים, ואנו מקווים שהלחץ הנובע מהיותנו קבוצה כה גדולה – יפחת. על פי חישובים שערכנו – עם תוספות אלה כמעט ולא יורגש לחץ כלל. הלוואי.
אם הכל יפעל כשורה תעמוד לרשותנו מערכת הגברת קול, והמרצים יוכלו להשמיע את דבריהם באופן ברור ורהוט על אף הקהל הרב. בשבת יתכן ותופעל מערכת הגברת קול שפיתח מכון "צומת". הנושא עדיין בשלב של התלבטויות ואף בדיקת העלויות והאפשרויות הטכניות וטרם גובש סופית. מיותר לציין שמדובר בפיתוח טכנולוגי שמיועד לתפקד בשבת ללא כל חשש לחילול שבת והמערכת מיועדת לאו דווקא למקרים של חשש לפיקוח נפש או לסכנה וכו'. מי שסקרן ללמוד במה מדובר, מוזמן להיכנס לאתר של צומת בקישור הבא: http://www.zomet.org.il/?CategoryID=251&ArticleID=116&Page=1
אם רצונכם להתייחס לכך ולהוסיף לנו מידע חשוב, אתם מוזמנים.
הרצאת הפתיחה תהיה ביום חמישי בשעה 1600 ואנו מבקשים ומציעים, כי תתכננו את יומכם באופן שיתאפשר לכם להגיע בנחת, לקבל את חדרכם במלון, להתארגן ואף לנוח קמעה, והעיקר – להיות נוכחים כבר בהרצאת הפתיחה [את ההרצאה הראשונה יתן (ככל הנראה) פרופ' אורי ארליך, המוכר כאחד מבכירי חוקרי התפילה בעולם].
ענין נוסף הוא שעת הסיום. אע"פ שהשבת יוצאת בשעה מוקדמת יותר, תסתיים ההרצאה האחרונה בערך בשעה 1845, ואנו מבקשים מכם לתכנן את עיתותיכם ע"פ לוח זמנים זה (ממילא אין לאן למהר באותו ערב…).
אנו מזכירים לכל המשתתפים כי יש להצטייד בסידורים ובחומש.
הסעות: קיים שרות הסעות קבוע האוסף אתכם מהבית ומגיע עד לדלת המלון בים המלח, בתוך מונית שרות חדישה ומרווחת. עלות נסיעה בכיוון אחד היא כ-80 ש"ח בלבד. לפרטים: אַמוֹרי שור טלפון: 0522582605, 03-6955828. ההסעות הינן פרטיות ואינם קשורות לתנועה כלל, אך אנו ממליצים עליהן בחום. כך תגיעו רעננים ומוכנים לכנס.
כמה הערות חשובות לבאי הכנס:
מלוח-הזמנים תוכלו ללמוד מה הן השעות שבהן לא מתקיימות הרצאות, ולתכנן בהתאם את הזמנת הטיפולים בספא.
(הזמנת הטיפולים בספא נעשית ישירות על ידכם, ויש לציין את היותכם חלק מהקבוצה שלנו כדי להנות מההנחות המיוחדות)
החדרים ימסרו לאורחים החל מהשעה 1330. מי שחפץ להגיע עוד קודם לכן, יואיל ויודיע זאת לנו, כדי שנתאם זאת עם המלון. מכל מקום – ביום חמישי אין אנו זכאים לארוחת צהריים. ארוחת הערב (שהיא ארוחה בשרית חמה ועשירה, היא הארוחה הראשונה לה אנו זכאים במסגרת שהותנו במלון.
החדרים מצויידים בגלאי-נפח, ואפשר לבקש בדלפק הקבלה את הפסקת פעילותו החשמלית של הגלאי. ענין זה הינו באחריותכם.
בכל חדר מצוי שעון שבת ותוכלו לכוונו לרצונכם.
ביהכ"נ של המלון מצוייד בסידורים בנוסח עדות המזרח בלבד. כדאי לכן (למי שמתפלל בנוסח שונה) להביא סידורים וחומשים מהבית.
וכן לגבי בירכונים.
מחוץ למלון, במרחק הליכה מועטה, יש מרכז קניות ובו מיני-מרקטים וחנות לירקות. מי שחפץ לצייד את המקרר שבחדרו יוכל לקנות שם (המחירים גבוהים מאד, כמתבקש מהמרחק למרכז הציביליזציה הסמוך ביותר)
הצעה: אתם עושים מאמץ לא קטן, מפנים את לוח הזמנים שלכם, ובאים עד לים-המלח לשם השתתפות בחויית לימוד ודיון. אז – הקדימו לבוא, תהנו מהים וממרחצאות המלון, ותספיקו אף לנוח. אל תשכנעו את עצמכם שאתם עסוקים
עדכון אחרון למשתתפים: (כ"ח חשוון תשע"א)
שלום לכולם ,
רגע לפני שאתם יוצאים לדרך, הכנו עבורכם הפתעה:
במהלך הנסיעה הארוכה, הנכם מוזמנים לעצור בצומת שוקת ולקבל מאיתנו:
חיבוק + קפה + מאפה!
(לא משהו גדול. סתם תשומת לב עם חיוך).
שלושתם (החיבוק, הקפה והמאפה) ימתינו לכם בסניף YELLOW הנמצא בתוך תחנת הדלק "פז" .
[צומת שוקת נמצא על צומת הדרכים שבין להבים לערד (כביש 31) ובין ירושלים לבאר שבע (כביש 60).
כל שיש לעשות הוא לציין בפני המוכר שאתם אורחי הכנס, ולומר את שמכם. כל אורח יקבל קפה (מכונה) עם מאפה.
תזכורות:
• שימו לב לשעת תחילת ההרצאות. אנא עשו כל מאמץ להגיע בזמן.
(את מרבית החדרים ניתן לקבל כבר משעה 13:30. להזכירכם: ארוחת הצהריים ביום חמישי אינה כלולה ב"דיל" שלנו)
• בית-המלון נמצא באזור המלונות המרכזי של ים המלח – עין בוקק.
המלון ממוקם בין שני המלונות "רויאל" ו – "דניאל". באתרי המפות ובשילוט הוא נקרא: "אואזיס ים המלח".
• אין אנו יודעים כיצד "יתנהג" מזג-האויר, ואנו ממליצים לכל הנשים להביא עימן כיסוי מתאים למקרה שיהיה להן קר באולם ההרצאות.
לא ניתן לסגור ולהדליק את מערכת מיזוג האויר על פי דרישה.
• הסעות: קיים שרות הסעות קבוע האוסף אתכם מהבית (!) ומגיע עד לדלת המלון בים המלח. מדובר במונית מיוחדת, מפוארת, חדישה ומרווחת. עלות נסיעה בכיוון אחד היא כ-80 ש"ח בלבד. לפרטים: אַמוֹרי שור בטלפון: 0522582605, 03-6955828(ההסעות הינן פרטיות ואינם קשורות לכנס כלל, אך אנו ממליצים עליהן בחום. כך תגיעו רעננים ומוכנים לכנס.)
• ענין אחרון הוא ענין מרחצאות הספא והטיפולים המוענקים בהם: משתתפי הכינוס זכאים להנחות ממחירון המלון. אבל – כדי לאפשר לכל מי שתרצה להנות מהטיפולים, עליכן לתאם תור לטיפולים עוד לפני ההגעה, כדי שיוכלו לשריין חדרי טיפול ומטפלות / מטפלים. מי שלא תזדרז לעשות זאת לוקחת על עצמה את הסיכון שבמועד שבו תרצה להנות מהספא לא יהיו חדרי טיפול זמינים.
מספר הטלפון של המלון הוא:08-6688000 . מנסיון הפעמים הקודמות – כדאי להרשם על פי נוחיותכן ולא על פי הזמנים שנותרו פנויים.
להתראות,
המשך חג שמח,
מצוות המארגנים.
בשבת נשתמש ככל הנראה במערכת הגברת קול של מכון צומת. למידע על המערכת וכשרותה:
http://www.zomet.org.il/?CategoryID=251&ArticleID=116&Page=1
ללוח הזמנים ותקצירי ההרצאות לחצו כאן:
מקורות ההרצאות מתוך השבת:
_______________________
הרב שי פירון
למד בישיבת בני עקיבא אדר"ת, ובישיבות "שבי חברון", "מרכז הרב" ובכולל לדיינות "פסגות". הוסמך לרבנות על ידי הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. לאחר לימודיו בישיבה לימד בבית הספר הימלפרב בי-ם, שימש כרב קיבוץ עין הנצי"ב, היה רבו הראשון של ביה"ס המשותף של קיבוצי עמק בית-שאן ורבה של אולפנית טבריה. שימש כרב ביה"ס לקולנוע "מעלה". עמד בראש אולפנית ישורון בפ"ת.
משמש כאחד מראשי ישיבת ההסדר בפתח-תקוה, ועומד בראש הישיבה התיכונית בפ"ת.
מלמד משפט עברי במכללת "שערי משפט" (והוא דוקטורנט למשפטים), ומשמש כמרצה מבוקש במגוון תחומים במדעי היהדות.
הרב פירון הוא מראשי רבני 'צהר', ומכהן אף כרבה של קהילת הישוב אורנית.
"גשר, קשר ופשר – על מגמות שונות בתפילה".
הרב פירון יסקור שלושה כיוונים שונים אפשריים למהות התפילה, ובמרכז השיעור תעמוד השאלה האם תכלית התפילה היא מילוי הצרכים, או שמא תכלית הכל היא התפילה עצמה.
———————————————————————————————————————————
הרב, ד"ר יואל בן-נון
מתלמידיו של הרב צבי יהודה קוק. ממייסדי ישיבת הר-עציון, והמחולל העיקרי של "מהפכת התנ"ך" בישיבות הדתיות לאומיות. היה ממייסדי תנועת גוש אמונים. הקים את האולפנא בעפרה, היה ממייסדי מכללת יעקב הרצוג, ייסד את הביטאון התורני לענייני מקרא "מגדים", ובין היתר עמד בראש ישיבת השילוב בקיבוץ הדתי עין-צורים. מספריו: "פרקי האבות" / "מחביון עז" /
התפילה והחיים –
שקרים בתפילה / תפילה ונשים ותפילת-נשים
האם התפילה צריכה להיות מקושרת עם החיים שלנו? או שמא להיפך – מתרחקת מהם, ונאחזת במסורת עתיקה, קבועה ויציבה, חתומה בחותם הנצח? איך אפשר לקבל נוסחי תפילה שמשמעם הברור הוא כי המתפללים נמצאים עדיין בחו"ל, או – שירושלים עדיין חרבה?
האם הנשים שבזמננו דינן כנשים של תקופות קודמות, אע"פ שאינן כפופות לבעליהן, ורובן מפרנסות את עצמן, ואף יש להן מעמד משפטי שווה לזה של כל איש, ואע"פ שגם הבית מתנהל בהסכמה משותפת, ולא בהגמוניה גברית? האם נכון לפסוק להלכה, שדין האשה הוא מהותי לבריאתה כאשה?
————————————————————————————————————————————-
פרופ' אורי ארליך
פרופ' אורי ארליך מהמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון בנגב, עומד בראש מפעל התפילה מיסודה של האקדמיה הישראלית למדעים, ובראש החטיבה ללימודי אגדה והלכה ומופקד על הקתדרה להלכה ומוסר ביהדות
ספרו "כל עצמותי תאמרנה" מביא מחקר חדשני על התפילה היהודית. לא הטקסט של התפילה הוא עניינו של מחקר זה כי אם דרכי המבע הלא מילוליות של התפילה – מחוות הגוף, הלבוש, המנעל וממד הקול. בספר נידונים המקורות המלמדים על עיצובם של מרכיבי התפילה הלא מילוליים במטרה לעמוד על המשמעויות שמרכיבי תפילה אלו נושאים בחובם. בניתוחם של המקורות נעשה שימוש בגישות מחקר חדשות המביאות בחשבון את המחקר במדעי החברה, את חקר הדתות המשווה ועוד, נוסף על דרכי המחקר הפילולוגיות וההיסטוריות.
תנועה וקול כמרכיבי יסוד בתפילה.
בהרצאה יידונו שנים או שלושה מרכיבי תפילה שעוסקים ב'בימוי' מעשה התפילה, ויבחנו משמעותם כחלק אינטגראלי של מעמד התפילה כשיח חי בין אדם לאלוהיו.
תידון התופעה של השימוש בקול רם לעומת הלחש בתפילה, והמשמעות שתפילת "שמונה עשרה" נאמרת בלחש לעומת קריאת-שמע שנאמרת בקול. וכן תיבחנה מֶחווֹת הגוף בעת תפילת "שמונה-עשרה": הכריעות וטקס היציאה לאחור מן התפילה.
————————————————————————————————————————————
מר יובל ריבלין
למד בישיבת נתיב מאיר ובבית מורשה. בהמשך למד ספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית, וסיים את לימודי המוסמך בחוג להיסטוריה של עם ישראל, לאחר שכתב תזה בנושא "דפוסים של לימוד תורה בחסידות פשיסחא". לימד כתיבה והוראת קולנוע במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית. מרכז את מגמת הקולנוע והתקשורת בבית הספר הימלפרב בירושלים, ובבית הספר פלך. היה מבקר הקולנוע של העיתון "מקור ראשון", עוסק בביקורת קולנוע במסגרת אתר האינטרנט של בית אבי חי. פרסם מאמרים רבים בתחומי קולנוע וזהות יהודית, בספרים שונים ובכתבי העת. ריבלין מתמחה בניתוח השפעת הזהות היהודית על יצירות שונות בקולנוע בארצות הברית ובישראל. במוקד כתיבתו לרוב לא עומד הקולנוע כשלעצמו, אלא ככלי היסטורי ומחשבתי בעל חשיבות, החושף את השאלות והשינויים החלים בתודעתו של הקולקטיב היהודי. בשנת 2009 יצא בנושא זה ספרו "העכבר ששאג – על זהות יהודית בקולנוע האמריקני והישראלי".
התפילה בראי הראינוע (הקולנוע).
בהרצאה תיבחן המשמעות המוענקת לתפילות ספציפיות ולמעשה התפילה עצמו, כשהם מופיעים בסרטי קולנוע. נתחקה אחר המשמעות המגוונת שהוענקה לתפילת "אין כאלוהינו" בסרטים: "לשמור אמונים" ו-"הנהג של מיס דייזי", לתפילת "כל נדרי" בסרט "זמר הג'ז", ולקדיש בסרט "ללא גורל". כמו כן נצפה בקטע מסרטו של גילי גולדשמיט: "פורים", הנוגע בקונפליקט הלא פתור שבין תפילת הקבע לתפילת הארעי הספונטנית, ונתהה אודות מקומה העכשווי של התפילה ביצירה הדתית הצעירה.
ד"ר אריאל פיקאר
ד"ר אריאל פיקאר הוא עמית מחקר ומנהל חינוכי של תכנית בארי במכון שלום הרטמן, העוסקת בהעמקת לימודי היהדות בבתי ספר ממלכתיים בישראל.
בוגר ישיבת הר-עציון, שם למד במשך תשע שנים, והוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל. בוגר המכון להכשרת מורים במכללת הרצוג. שימש כרב הקיבוץ שלוחות בעמק בית-שאן במשך שבע שנים, וכר"מ בישיבת מעלה-גלבוע.
ספרו מבוסס על עבודת הדוקטורט שהכין: "משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות – חקר ההלכה וביקורת תרבות".
אף כי ד"ר פיקאר נושא תואר רב, ואף כיהן בפועל כרב שנים רבות, אין הוא משתמש בתוארו זה מאז שאין הוא משמש ברבנות.
תפילה בעידן הסרת הקסם האלוהי מן העולם
מקס וובר תיאר את העת המודרני כעידן של הסרת הקסם מן העולם. הידע המדעי, והיכולת הטכנולוגית האנושית דוחקים את המסתורין שאפף את העולם, והאדם מבין את העולם, ובמידה רבה אף שולט בו.
כיצד משפיעה המודרניות על הקיום הדתי? מהו מקומה של התפילה בעולם כזה? האם נדרשים שינוים באופיה, בצורתה ובתכניה של התפילה, לאור התמורה בתודעה האנושית?
ד"ר עליזה לביא
ד"ר עליזה לביא היא מרצה לתקשורת במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, סופרת, פובליציסטית, אשת תקשורת ופעילת ציבור. מחקריה עוסקים בתקשורת, ברב-תרבותיות בישראל, ובמקומן של נשים ביהדות.
ספרה "תפילת נשים" הוא רב-מכר בינלאומי (בארץ נמכרו יותר מ 100000 עותקים) וזכה בפרס National Jewish Book Award. היא מרצה מבוקשת בחו"ל ובארץ בנושאים שונים ובהם: תפילות נשים, תרבות וזהות יהודית, חברה ישראלית ויחסי ישראל-התפוצות. בימים אלה יצא לאור ספרה החדש: "התרמיל היהודי, מסע בר-מצווה בקהילות ישראל".
בתחום הציבורי והחברתי עליזה היא חברת מועצת הרשות השניה לטלביזיה ולרדיו; יו"ר מת"ן נתניה – בית מדרש לנשים; חברת קולך – פורום נשים דתיות, ובעבר – חברת הנהלת הארגון; חברת הנהלת כפר "איזון" – המרכז הישראלי לטיפול בתרמילאים שנפגעו מסמי הזיות; ממייסדי הוועד הציבורי להסדרת הגיור ועוד.
על מי מאיים סידור התפילה ומי אינו מוצא בו את מקומו?
קהלים רבים בישראל ובעולם היהודי לא הורגלו בתפילה במובנה המקובל – מעולם. יש והסידור בעבורם הוא סוג של איום, ויש המוצאים שהטקסט שבסידור חסר ולא מעודכן, ושהשפה אינה מובנת. אפילו בקרב אלה הרגילים בתפילה ניתן לאתר רבים ורבות שאינם חשים בנוח עם התפילה במתכונתה הנוכחית. יש שתפילתם נעשתה שיגרה, יש שמחשבותיהם בורחות למחוזות רחוקים ואינם מצליחים להתרכז, ויש שהפסיקו להתפלל.
הנחלת התפילה במוסדות החינוך הדתי היא אחת הסוגיות המורכבות של מחנכים, מורים והורים. המתח בין נוסח תפילה קבוע לבין הרגש הדתי אינו רק נחלת הדור הנוכחי. גם בימים עברו התמודדו רבנים הוגים ומחנכים עם שאלת הריכוז בתפילה, ההתמדה והקשר אל בורא עולם. יחד עם זאת, התפילה האישית של הפרט העומד מול האל במצוקותיו ובשמחותיו, היא צורך אנושי ולמעשה כמעט כולם מתפללים.
האם החזרתה של התפילה האישית – אשר נדחקה לשוליים אל מול סדר התפילה הקנוני – אל הפרקטיקה הדתית תסייע למתפלל ולמתפללת ל"התחבר" גם לתפילה הציבורית ?
——————————————————————————————–
פרופ' אבי שגיא
פילוסוף וחוקר של הפילוסופיה היהודית. מלמד פילוסופיה ופילוסופיה יהודית, והוא ראש התוכנית ללימודי פרשנות באוניברסיטת בר-אילן, ועמית מחקר בכיר במכון הרטמן.
את תואר הדוקטור קיבל באוניברסיטת בר-אילן על חיבורו "דת ואקזיסטנציאליזם בהגותו של קירקגור". היה בין מחברי מסמך רוח צה"ל (יחד עם אחרים), שהחליף את הקוד האתי הישן של צה"ל.
מספריו: "דת ואכסיסטנציאליזם בפילוסופיה של קירקגור" / "קירקגור – דת ואקסיסטנציה, המסע של האני" / "לא בשמים היא : סוגיות בפילוסופיה של ההלכה" / "דת ומוסר" עם פרופ' דני סטטמן / "אלו ואלו – משמעותו של השיח ההלכתי, עיון בספרות ישראל" / "אמונה בזמנים משתנים, על משנתו של הרב יוסף דב סולובייצ’יק" / "יהדות: בין דת למוסר / "אלבר קאמי והפילוסופיה של האבסורד" / החברה והמשפט בישראל – בין שיח זכויות לשיח זהות" / "ביקורת שיח הזהות היהודית" / "אתגר השיבה אל המסורת" / "המסע היהודי- ישראלי, שאלות של תרבות ושל זהות" / "להיות יהודי, י"ח ברנר כאקסיסטנציאליסט יהודי" / "מעגלי זהות יהודית" (עם צבי זוהר) / "המסע האנושי למשמעות: עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות".
שפיכת הנפש –
התפילה כפנומן שיש בו מתח בין יסוד הקבע ליסוד האישי
חוויתו של המתפלל בן ימינו מעוצבת על ידי המופע הריטואלי הנוקשה של התפילה. המתפלל או המתפללת חוברים אל ריטואל יצוק וקבוע מקדמא דנא. ההרצאה תעסוק בניסיון לפענח מהי מובנה של התפילה: האם התפילה מכוננת על ידי המופע הטִקסי שלה, או שמא מופע זה הוא רק אחד העיצובים המשניים של התפילה.
המרצה יבקש להראות כיצד ההיבט הריטואלי של התפילה מסתיר את משמעותה הראשוני, ומסתיר את הווית האדם כ"יש" מתפלל. הסתרה זו מתגלמת, לעיתים, בחוסר הטעם והפשר שבחווית התפילה הממוסדת. הסבר משמעותה של התפילה כחובה או כביטוי לזיקה עם האל, הוא לעיתים ביטוי לשכחת משמעותה הראשונית של התפילה.
האם אפשרית שיבה אל ראשוניות התפילה? בעניין זה יעסוק המרצה בסופה של ההרצאה.
——————————————————————————————–
שיחה בשנים: שגיא + פיקאר
בין "תפילה לעני כי יעטוף" לבין "תפילת הקבע"
שיחה משותפת בין פרופ' אבי שגיא לבין ד"ר אריאל פיקאר, על המתח שבין יסוד הקבע ליסוד האישי – שפיכת הנפש. ד"ר פיקאר יתייחס בדבריו אל המסורת ההלכתית ודרכה בעניין, ושני המשוחחים ישמיעו את דעותיהם זה לזה וישתפו אף את הקהל.
פרופ' יאיר זקוביץ
פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. תחומי מחקריו והוראתו: המקרא כספרות, מחשבת המקרא, ופרשנותו הקדומה של המקרא.
כיהן כראש המכון למדעי היהדות, וכדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, היה חבר בוועד המנהל של האיגוד העולמי למדעי היהדות, וכיום עומד בראש הוועדה ללימודי תנ"ך במשרד החינוך. מרצה אורח באוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בית המדרש לרבנים באמריקה, ובאוניברסיטת הרווארד.
מספריו: "גבה מעל גבה" / "דוד: מרועה למשיח" / "לא כך כתוב בתנ"ך" (יחד עם אביגדור שנאן) / "אביע חידות מימי קדם" / "גם כך לא כתוב בתנ"ך" (יחד עם אביגדור שנאן) / "הספר הקטן על טבע המלאכים"/
התפילה המקראית –
בין תפילה היוצאת מן הלב לבין תפילת נוסח.
תוצגנה דוגמות שונות של תפילות במקרא. חלקן הולם את הנסיבות בהן נאמרו, מה שמלמדנו כי הן תפילות ספונטניות, ואילו בחלקן האחר – הן עדות לשימוש בתפילה מן המוכן. המרצה יצביע על כיווני התפתחות, ועל המעבר מסוג אחד למשנהו, בחלוף השנים והזמנים.
————————————————————————————————————————————-
פרופ' אביגדור שנאן
פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בספרות היהודית הקדומה של שש מאות השנים הראשונות לספירה עד ראשית האסלאם. תחילה עסק בתרגומי המקרא הארמיים, משום עבר לעיסוק בספרות האגדה והמדרש וחזר לעסוק בתרגומים וכן בסידור התפילה. המשותף לכל התחומים האלה הוא בית הכנסת הקדום, שבו נתקיימו דרשות, נערכה התפילה, הושמעו התרגומים ועוד.
בצד ספריו ומאמריו המדעיים עסק שנאן גם בתרגום ספריו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק לעברית (עד כה ראו אור 5 ספרים), ייסד וערך את כתב העת "עט הדעת", ערך את כתב העת המדעי "מחקרי ירושלים בספרות עברית" ואת הרבעון הביבליוגראפי "קרית ספר". כיהן כראש החוג ללימודים כלליים, כראש החוג לספרות עברית, וכדיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית. משמש כיועץ אקדמי של קרן אבי חי ושל בית אבי חי שבירושלים.
ספריו: "אגדתם של מתורגמנים: תיאור וניתוח ספרותי של החומר האגדי המשוקע בכל התרגומים הארמיים הארץ ישראליים לחמשה חומשי תורה" / "ספר בראשית במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה" / "מדרש שמות רבה" – ספרו המדעי החשוב ביותר של שנאן /" עולמה של ספרות האגדה" / "תרגום ואגדה בו" / "מקרא אחד ותרגומים הרבה" /"אותו האיש" /"סידור אבי חי" / "לא כך כתוב בתנ"ך", הספר שהה למעלה משלושים שבועות ברשימות רבי המכר הישראליים. נכתב יחד עם פרופ' יאיר זקוביץ / "מגילת השואה" /"תפילות הקבע והחובה של שבת ויום חול" (יחד עם פרופ' י' היינימן) /"פרקי אבות: פירוש ישראלי חדש למסכת אבות" / "גם כך לא כתוב בתנ"ך".
כתב הגנה על אמירת פיוטים כתפילות.
בכתב הגנה זה יצביע הסנגור על מקומו של הפיוט בסידור העכשווי (כגון: 'לכה דודי' ו'ידיד נפש'), ויעמת סוג זה של פיוטים אל מול הפיוט (בה"א הידיעה) במשמעותו הקלאסית, שהוא לא כקישוט לתפילה, לא כתוספת, אלא כאלטרנטיבה לגיטימית לנוסחאות הקבע השגרתיות.
הפרקליט המלומד יוכיח, כי תופעה זו של חיבור פיוטים, שיבואו מפעם לפעם במקום נוסחים קבועים (בתפילת העמידה, ברכות קריאת שמע וכו'), נולדה בארץ-ישראל של ימי חז"ל, וכבר ראשוני הפייטנים (כגון יוסי בן יוסי, יניי ור' אלעזר הקליר) הפליאו עשות, כשהציעו לבאי בית-הכנסת לשמוע משהו חדש, מאתגר, לעיתים אניגמטי, ותמיד מרתק.
שרידים מפיוטים כאלה נותרו גם בנוסח הקבע שלנו ('ישמח משה' ו'אל ברוך') אך מרביתם סולקו ממנו – לא מעט בשל לשונם הקשה, אורכם, גיוונם וגמישותם – והם נותרו במסגרת תפילות הקבע בעיקר בימים הנוראים.
סנגורו של הפיוט יוכיח את כל האמור כאן בדוגמאות שונות, ויקרא להחזיר את עולם הפיוט אל תודעתנו, בהצעה לשלב מפעם לפעם פיוט במסגרת תפילת השבת (במקום זו הקבועה? במהלכה? בסמוך לה?), אך בתנאי שיוקדם לכך לימוד מעמיק של הפיוט, ויובן תפקידו מכאן ומסריו מכאן.
————————————————————————————————————————————
השופט, ד"ר (אלוף במיל.) מנחם פינקלשטיין
שימש בתפקיד סניגור צבאי ראשי ובתפקיד התובע הצבאי הראשי. שימש כשופט וכמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. כיהן כפרקליט הצבאי הראשי, והוביל את הטיפול המשפטי של צה"ל מול האתגר החדש של האינתיפאדה. כך לדוגמה קבע את עמדתו העקרונית של צה"ל, כי אין מדובר ב"אינתיפאדה" אלא ב"סכסוך מזוין", וכי יש לפעול על פי דיני הלחימה ולא לפי דיני השיטור – עמדה שהתקבלה מאוחר יותר גם בבג"ץ. היה הראשון בתפקיד זה שקיבל דרגת אלוף.
היה מועמד לתפקיד פרקליט המדינה. מכהן כשופט בבית המשפט המחוזי של מחוז מרכז.
ספרו "הגיור הלכה למעשה", הוא מחקר שיטתי רב תקופתי בספרות ההלכתית בנושא הגיור. בשנת 2009 פרסם מאמר גדול (229 עמ'), בשם "הטור השביעי וטוהר הנשק – נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט", המציג מחקר מקורי בשירת אלתרמן.
אלתרמן והנקודה היהודית
הנושא העסיק את אלתרמן רבות, בהקשרים שונים – תרבותיים, היסטוריים ופילוסופיים. הכתיבה ההיסטוריוסופית העמוקה של אלתרמן בנושא זה הייתה בספרו עיר היונה (1957) שעורר בזמנו הערכות מנוגדות. ואולם, ההרצאה תתמקד ב"טור השביעי" שפורסם כמעט מדי שבוע, ובו נדרש אלתרמן לסוגיות אקטואליות. בכתיבה שירית זו (בדרך כלל) באה לידי ביטוי משנתו המסודרת בנושא. אנו נעסוק בטורים שבהם נדרש אלתרמן (בין השנים 1943- )1958, לנושאי השואה והתקומה, העם היהודי והדת היהודית, וכן לנושאי דת ומדינה במדינת-ישראל.
הגב' מלכה פיוטרקובסקי
מובילת המהפכה שהביאה לפתיחת ארון הספרים היהודי בפני נשים, וזכתה להיות מכונה: "נחמה לייבוביץ של הגמרא".
התחילה את דרכה כמחנכת בתיכון "פלך" הירושלמי, ובהמשך הפכה לראש מדרשת לינדנבאום (ברוריה) שם לומדות התלמידות גם גמרא והלכה. מדובר במהפכה של ממש שכן בעבר נחשבו מקצועות לימוד אלה כגן נעול בפני הנשים. בעקבות פעילותה הוקמו מדרשות רבות נוספות המיועדות לנשים. לפני כמה שנים פרשה מהתפקיד, ומאז משמשת כמרצה ומעבירה שיעורי גמרא והלכה ברחבי הארץ. " ומפרסמת מאמרים בנושאי הלכה והגות בכתבי עת שונים.
כל המרבה בתפילה – נענה ? בא לידי כאב ?
בשיעור יִלַמְדו מקורות המצביעים על נקודות מבט שונות ביחס לשאלת ציפיותיו של המתפלל מתפילתו, ומהי ה"גישה הנפשית" הנכונה, לפנייה בבקשה לקב"ה, על פי מגוון מקורות חז"ל, וחכמי ישראל לאורך הדורות.
———————————————————————————————————————————–
הרב ד"ר בני לאו
משמש כראש בית המדרש בבית מורשה, (לצדו של הרב ד"ר יהודה ברנדס). הקים את בית המדרש לנשים בבית מורשה ועמד בראשו. הקים את בית המדרש לצדק חברתי, בשיתוף עם ארגון "במעגלי צדק" (אשר היה מבין מייסדיו), מתוך מגמה להכניס לשיח התורני סוגיות מתחומי החברה בישראל. משך שנתיים פרסם טור קבוע במוסף תרבות וספרות של "הארץ", ומופיע בערוץ הראשון בתוכנית פרשת שבוע.
משמש כרב קהילת ביהכ"נ רמב"ן בשכונת קטמון. הרב לאו מתמקד בבניית קהילת הרמב"ן, מתוך תפיסה שהקהילה הינה המפתח והעוגן ליצירת חברה יהודית, המחוברת למסורת ולשורשים, ופועלת בצדק חברתי ובחסד. הרב לאו משקיע את מאמציו בפניה אל הציבור הרחב (הדתי ושאינו דתי), ולא דווקא לבני ישיבות.
גישתו החינוכית דוגלת בפתיחות ובהקשבה, הן בפסיקתו ההלכתית המקשיבה לדופק החיים ולמצוקות השואל, והן בשיטת הלימוד השואבת ממקורות היסטוריים לצד המקורות התלמודיים, והמטמיעה כלי מחקר אקדמיים בעיון. כל זאת, תוך זהירות מהתנתקות מהקונצנזוס ההלכתי, ותוך שמירה על שרשרת המסירה של תורה שבעל-פה. הרב לאו מרבה לעסוק בתיקון חברתי לאור ההלכה.
ספריו: "ממרן עד מרן", מנתח את שיטתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף. הספר נכתב בתיאום עם הרב ומקורביו, וזכה לברכתו המלאה ואף להסכמה / "חכמים" שלושת כרכים העוסקים בניתוח דמויות התנאים ומשנתם, על פי סדר המשניות בפרקי אבות / "אתנחתא – קריאות בפרשת השבוע" (שני כרכים) / "ירמיהו – גורלו של חוזה".
"יודעין הן הנביאים שה' אמיתי ואינן מחניפין לו"
[ירושלמי ברכות, פרק ז, הלכה ג (יא ע"ג) ].
היראה והפחד בהתמודדות עם שינויים בתפילה
(שימור נוסח הסידור ועיצובו – כלל, שני פרטים וכלל)
————————————————————————————————————————————
ד"ר, עו"ד אביעד הכהן
דיקן מכללת "שערי משפט" ומרצה בכיר למשפט חוקתי ולמשפט עברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר לימד גם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ובבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. התחומים העומדים במוקד מחקריו הם: דת ומדינה, זכויות האדם במשפט העברי, התלמוד הירושלמי, ספרות השו"ת ועוד.
ד"ר הכהן חיבר עשרות מאמרים ומחקרים והוא עורך של כמה כתבי-עת.
ד"ר הכהן זכה בפרסים רבים מטעם האוניברסיטה העברית: בפרס ע"ש ד"ר יעקב הרצוג לתלמיד מצטיין בלימודי המשפטים; בפרס ע"ש סלביט לתלמיד מצטיין בלימודי מוסמך; בפרס ע"ש שנרך לתלמיד מצטיין בחקר המשפט העברי; בפרס ע"ש רובר אסרף למחקר מצטיין בלימודי הדוקטורט; בפרס ע"ש ליאו גוזיק לתלמיד מצטיין בלימודי המשפט העברי; בפרס ע"ש ד"ר משה זילברג לעבודת דוקטור מצטיינת בלימודי המשפטים.
לצד פעילותו האקדמית פעיל הכהן בעבודה מעשית כעורך דין, לרבות ייצוג בבתי המשפט העליון, ובמסגרת זו היה שותף ליצירת הלכות משפטיות חדשות שנקבעו בעקבות עתירותיו.הכהן חבר בגופים ציבוריים שונים ובין השאר הוא חבר בעמותת מרכז צדק לנשים, וחבר בפורום "תקנה" לטיפול ולמניעת הטרדות מיניות בציבור הדתי.
ספרו "דמעת העשוקות – על בעיית העגונות ומסורבות הגט" הופיע בארצות הברית בשנת 2004 ועורר הדים רבים עם פרסומו. בחיבור זה מציע הכהן גישות חדשות לפתרון בעיית העגונות, הנסמכות על מקורות הלכתיים שונים. הכהן משמש כפרשן המשפטי של היומון "ישראל היום". מאמריו הופיעו בבמות שונות, ביניהן "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "מקור ראשון", "נקודה", "הצופה", "The Jerusalem Post", ועוד.
רב שיח: התפילה היהודית – "תפילה זכה" או "כצפצוף הזרזיר ?
