נתונים מרכזיים אודות מצבם של המועצות הדתיות (2019)
- כיום מונו יותר מ 30 מועצות (34% ) ומתוך 233 חברי מועצה דתית /שמונו (מתוך כ 500 חברים),מכהנות רק 39 נשים (שאושר מינויין באופן רשמי), כ-17% בלבד. למרות, ששיעור הנשים המכהנות במועצות הדתיות גדל פי 3 לעומת הקדנציה הקודמת שלהן. רק ב 6 מועצות יש יותר מאישה אחת, ורק במועצה אחת יש יותר משתיים (רעננה).
- כיום אין נשים המכהנות בתפקיד יו"ר מועצה כלל! תפקיד יו"ר המועצה הוא תפקיד מפתח המחזיק בידיו את רוב הסמכויות, חשוב לציין כי מדובר בתפקיד מנהלי. על פי התקנות, תקופת כהונתו של יו"ר מועצה איננה קצובה בזמן וישנם מצבים בהם יו"ר מועצה יכול לכהן 15 ו-20 שנה ברצף.
- בחירת המועצה נערכת ע"י המשרד לשירותי דת (45%), המועצה המקומית (45%) והרבנות המקומית (10%)- מכיוון שיש זכות וטו לכל אחד מהגופים האלו, לרוב מחצית מהמועצות לא מגיעות להסכמה על המינויים ואז השר לשירותי דת רשאי למנות שני ממונים, ללא צורך בהליך מכרזי מסודר, שמקבלים את כל סמכויות ואחריות המועצה.. על פי החוק, המועצות אמורות להיות ממונות עד שנה אחרי הבחירות המוניציפאליות. בפועל, כיום אנחנו שנתיים לאחר הבחירות האלו ורק 34% מהמועצות הורכבו. בהתאם לקצב הזה, כנראה שגם הפעם לפחות 50% יהיו מועצות ממונות ולא נבחרות, אם לא יותר.
- יותר ממחצית מתקציב המשרד לשירותי דת מופנה למועצות הדתיות (ב 2015 מתוך 504 מיליון, כ 290 מיליון היה מיועד למועצות).
- שר הדתות הצהיר לא פעם ולא פעמיים ש 90% מתקציב המשרד מופנה לכוח אדם ו 10% לפעילות, מה שמחזק את הנקודה שמדובר במערכת של מינויים ותפקידים שהיא לרוב סגורה ונשארת במעגלים מצומצמים.
אז מה רע?:
חוסר ייצוג של נשים:
- טיפול בסוגיות במועצה הדתית: לא אחת מתעוררות סוגיות במועצות הדתיות סביב טיב אספקת השירות לציבור ככלל ולציבור הנשים בפרט, ביניהן: שמירה על פרטיות הטובלות במקוואות, הפרדה ו/או מניעת היכולת מנשים להספיד בבתי עלמין ועוד. כמו כן, ישנה חשיבות בהקצאה הוגנת של תקציבים לנשים כקהל יעד של שירותי דת שוטפים.
- נשים בתפקיד במועצה הדתית: הכניסה לתפקיד במועצה הדתית מלווה בעמימות ובהעדר כלים שמצמצמים את מרחב הפעולה. לצד זאת, ההתנהלות הפוליטית ,ואף הכוחנית, מהווה גורם מרתיע עברו נשים מלהיכנס לזירה זו. בנוסף, וכפי שציינו מעלה, נשים רבות פועלות בבדידות ומתקשות להישאר בתפקיד לאורך זמן ללא תמיכה או שיתוף פעולה שאפשריים יותר במקרה של הצבת 2 או יותר נשים במועצה.
- נשים כיו"ריות וממונות: הקריטריונים הקבועים בתקנות היום לא בלבד שאינם נותנים העדפה לנשים אלא מקנים בפועל העדפה לגברים בתפקידי יו"ר. כך לדוגמא, אחד הקריטריונים הוא כהונה בתפקיד רב עיר או מועצה מקומית. קריטריון נוסף הוא השכלה תורנית לבעלי תעודת "יורה יורה" מטעם הרבנות הראשית, בעוד שאין מקבילה להשכלה אקדמית מתקדמת בתחום מדעי היהדות והרוח אלא רק בתחומי מנהל עסקים, חשבונאות וכיו"ב. אולם, כיום ישנן לא מעט נשים , תלמידות חכמות, בעלות השכלה תורנית רחבה המקבילה להסמכה של רבנים מורשים.
חוסר בפיקוח של הציבור הרחב על שירותי הדת:
העובדה שרק כשליש מהמועצות הנבחרות הורכבו עד עתה, ושרובן לא יורכבו כנראה עד הבחירות הבאות לרשויות המקומיות, מביאה לכך שבפועל אין נציגים לציבור בפיקוח על עבודת המועצה הדתית ושירותי הדת הניתנים לציבור באמצעותה. בנוסף, מכיוון שיותר ממחצית מהנציגים המרכיבים כל מועצה מתמנים על ידי גורמים שאינם מייצגים את כלל הציבור (קרי – השר לשירותי דת והרב המקומי), יש בכך תת-ייצוג לציבור הרחב בכלל ולציבור שאינו דתי בפרט.
חוסר שקיפות:
המועצות הדתיות דורגו כגוף הכי פחות שקוף במדינת ישראל: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001042731
קושי מערכתי בפעולה:
יותר מידי גורמים מעורבים: זכות הוטו של 3 הגופים הממונים שהזכרנו גורמת לחוסר תפקוד, לפעמים הרבנות המקומית תסנדל את הפעילות של המועצה הדתית. בנוסף, העובדה שאין היררכיה ברורה ומסודרת בין רב מקומי נבחר לבין יו"ר מועצה דתית ממונה, מביאה למתיחות וליחסים לא תקינים בין הרב למועצה הדתית והעומד בראשה.
שחיתות:
בירושלים מתנהלת בימים אלה חקירת משטרה באשר לתפקודו של יו"ר המועצה הדתית בחשד למספר מקרי שחיתות בהם הוא וגורמים אחרים במועצה הדתית מעורבים. יו"ר המועצה הוא ממונה ומכהן בתפקידו למעלה מ-15 שנה.
בנתניה לא מכהנת מועצה דתית נבחרת כבר למעלה מ-17 שנה. יו"ר המועצה הדתית הקודם נשלח למעצר בית בהמשך לחשד למעשי שחיתות והמשטרה פשטה על משרדי המועצה. לאחרונה הוגש בג"ץ שנועד לחייב את השר והרשות המקומית להרכיב מועצה נבחרת.
בקרית מוצקין יו"ר המועצה הדתית הינו ממונה מטעם השר לשירותי דת. ראש העיר סגר את המועצה הדתית מכיוון שהיו"ר הממונה לא הגיע כלל לעיר ולא גר בה. ישנו סכסוך בין שני הרבנים המקומיים שמונע מינוי של יו"ר נבחר.
