מעוזנו בעת צרה (על פי תהילים ל"ז ל"ט), פרשת ואתחנן ושבת נחמו, תשפ"ד
ניצבים אנו בעת הזאת בצילו של איום נורא מאת עמים שונאי ישראל, אך אין אנו יראים מפניהם. כי "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי" (תהילים כ"ג ד'). ואמר הנביא, " הן גוים כמר מדלי [פירוש: כטיפה הנוטפת משולי הדלי] וכשחק מאזנים נחשבו, הן איים כדק יטול. ולבנון אין די בער [אין די בעצי יער הלבנון להבעיר בנו אש], וחיתו אין די עולה [וחילותיו אין בהם בכדי לעלות עלינו], כל הגוים [כל אויבינו] כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו" (ישעיה מ' ט"ו-י"ז). כי "ה' אלקים, אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי קל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך" (דברים ג' כ"ד). וכבר הבטיחנו הקב"ה, "כי קל רחום ה' אלקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם" (שם ד' ל"א). ובמדרש תהילים ע"ה א', על הפסוק הזה איתא:"למנצח אל תשחת מזמור לאסף שיר" (תהילים ע"ה א')- זה שאמר הכתוב, "כי קל רחום ה' אלקיך, לא ירפך ולא ישחיתך, [ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם]" (דברים ד' ל"א). "ואתפלל אל ה' ואמר, ה' אלקים, אל תשחת עמך ונחלתך [אשר פדית בגדלך…]" (דברים ט' כ"ו). אמר לו הקב"ה: איני משחית, שנאמר, "וישמע ה' אלי גם בפעם ההוא, לא אבה ה' השחיתך" (דברים י' י'). אמר אסף לפני הקב"ה: כשם שעשית למשה, כן עשה לנו, שנאמר, "ה' אלקים אל תשחת עמך ונחלתך" (דברים ט' כ"ו).
כי ה' אלקינו "עזרנו ומגננו הוא" (תהילים ל"ג כ'), ונותן לנו כח לעשות חיל (על פי דברים ח' י"ח). ועוז ותעצומות לעמנו (על פי תהילים ס"ח ל"ו), והוא ייתן אויבינו בידינו (על פי שופטים ז' כ"ד), ואילו לנו "את דרך החיים" (ירמיה כ"א ח'), כי "כן יאבדו כל אויביך ה'" (שופטים ה' ל"א), "וסערה כקש תשאם" (ישעיה מ' כ"ד), ואילו אנו "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (שופטים ה' ל"א), ונזכה לראות בקרוב "ותשקט הארץ…" (שם) "ושקט ושאנן ואין מחריד" (ירמיה ל' י"א, מ"ו כ"ז). אמכי"ר.
