סוגיית היחס לסביבה שהחלה לתפוס מקום באמצע המאה ה-20 הפכה לנושא אקוטי במאה ה-21, בעקבות טביעת הרגל האקולוגית של המין האנושי על הטבע בעולם, ומשבר האקלים שהלך והתפתח. נושא זה מעסיק אותי מזה שנים רבות, ואני סבור שדווקא אנשים המאמינים בבורא עולם צריכים לראות עצמם אחראים על שימור העולם שהבורא ברא. היהדות מעניקה לנו מקורות, שלהבנתי משקפים קריאות כיוון רעיוניות ועקרוניות, והם צריכים לשמש כמקורות השראה להטמעת השיקולים הסביבתיים בתוך הפרקטיקה הדתית ולפעילות בתחומים אלה.
כאן תוכלו למצוא כמה מהמאמרים העיקריים שכתבתי בנושאי סביבה במרוצת השנים, כמו גם בנושא הצמחונות והיחס לבעלי חיים, שמשיק וקשור באופן הדוק לתחומי הסביבה ומשבר האקלים, וכן סרטון העוסק בנושא זה.
הסביבה והסביבה הדתית / הרב רונן לוביץ'
/ סביבה וקיימות, רונן לוביץ / אופציונלי /היחס בעולם היהודי הדתי לתנועה הירוקה נע בין שתי גישות הפוכות: גישה הסוברת שמדובר בהתנגשות חזיתית מול גישה הטוענת להלימה מלאה בין יהדות וקיימות. אך בתווך אפשר להציע גישה שלישית: חרף העובדה שהלימה בין מקורות היהדות לסוגיות הסביבה היא מלאכותית ומאולצת, יש לה חשיבות בהצעת קריאות כיוון רעיוניות ועקרוניות. מסד לחשיבה סביבתית־יהודית חדשה
כשרות הבשר ושיקולי המוסר/רונן לוביץ
/ אנחנו בתקשורת, סביבה וקיימות, רונן לוביץ / אופציונלי /אכילת בשר הותרה בתורה, ובהזדמנויות רבות היא אף בגדר מצווה. כך באכילת קורבנות, בשמחת החגים לגביהם נקבע: "אין שמחה אלא בבשר ויין" (פסחים קט, א), ואף מדי שבת בשבתו "ירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכולתו" (שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ).
אולם למרות זאת ההיתר לאכול בשר איננו מובן מאליו. המאמר ינתח את שיקולי המוסר ביחס לאכילת בשר ממקורות היהדות.
ירוקים לדבר ה' האדם במרכז הטבע או הטבע במרכז הבריאה?/רונן לוביץ
/ סביבה וקיימות, רונן לוביץ / אופציונלי /בחשיבה האקולוגית בת זמננו מקובל להבחין בין שתי תפיסות: אנתרופוצנטרית, המעמידה את האדם במרכז, וביוצנטרית, הרואה את הטבע כמרכז של הבריאה. בהגות היהודית הקלאסית מתחדדות שתי הגישות ובאות לכלל מחלוקת מפורשת.