ביום ראשון בערב התקיים בבית מתן רעננה, ערב שיח ודיון בנושא הדתל"שים בציונות הדתית. הערב שהתקיים בשיתוף עם תנועת נאמני תורה ועבודה כלל דיון מעמיק בהשתתפות הרבנית יפה גיסר והרב אילעאי עופרן. הרבנית יפה גיסר טענה שבימינו בניגוד לעבר, מרבית הדתל"שים מעוניינים לצאת מהמיסגור או הזיהוי שלהם כדתיים, אך לאו דווקא מן הדת כמכלול וגם לא מן החברה הדתית בהכרח. צעירים יכולים שלא לשמור שבת וללכת ללא כיפה, אך לנסוע במקביל לשבת בישיבה ולהיפגש עם הרמי"ם ולבקש את עצתם. תופעה חדשה זו מחייבת אותנו להיזהר מאוד שלא לדחוק את החוצה את מי שזו כלל איננה כוונתו. לא כל ייצוג של התנהגות או עמדה שונה מהמקובל, מהווה הצהרה על עזיבת הדת.
הרב אילעאי ציין כי בימינו הסיבות לדתל"שיות הן רבות ושונות ואף יכולות להיות הפוכות. השונות היא מילד לילד ואין דומה יחס לילד אחד למשנהו. הוא ציין כנקודה למחשבה את האפשרות שבקרב הציונות הדתית קיימת עזיבה של הדת באחוזים גבוהים יחסית מכיוון שהצעירים למדו שההורים מסוגלים להכיל את השינוי הזה ולא ינתקו את היחסים. מובן שאין הדבר אומר שהורים צריכים לנהוג אחרת. עם זאת, שני הדוברים קראו להורים של דתל"שים להתמודד עם העובדה שילדיהם התרחקו מהדת, לאפשר לעצמם להתאכזב ואף להתאבל, בכדי להיות מסוגלים להתקדם הלאה ביחסים עם הילדים ולא להיתלות בתקוות שווא לחזרתם בתשובה.
הרבנית יפה הביעה את העמדה שאין טעם לקיים הרבה שיח משפחתי ועיסוק בנושא מול הנער/ה. אם נער אינו רוצים לקום לתפילה, הוא יודע שהוא עושה זאת בניגוד לרצונם של הוריו ואין טעם להיכנס עימו לעימות על כך. הרב אילעאי הוסיף את חשיבות הכנות ביחסים עם ילדינו. שנהיה אמיתיים ונבין את הקשיים, נודה שגם לנו יש קשיים כאלו ואחרים. הרבנית יפה העלתה גם את הצורך לשינויים במערכת החינוך: יש להוסיף שיעורי מחשבת ישראל ולהיכנס לשיח רלוונטי עם הנוער על נושאים וסוגיות שמטרידות אותו.
הרב אילעאי הדגיש את ההבדל בין חינוך לדתיות לבין חינוך ליראת שמיים. אלא שני דברים שונים. מערכת החינוך שלנו מתרכזת בחינוך לדתיות, משום שהיא קלה לכימות, אך אסור לעצור רק בה ולהחשיב רק אותה כמדד להצלחה. מנכ"ל נאמני תו"ע שהנחה את הערב, ציין כי ניתן לזהות תופעה שבה דתלש"ים רבים שולחים את ילדיהם לחינוך הממ"ד, לא בהכרח מתוך רצון לחזור בתשובה אלא מתוך רצון להקנות להם ערכים שעליהם גדלו והתחנכו, צריך לראות בזה זכות גדולה ולקוות שהחינוך הממ"ד ידע להכיל את ילדי הדתל"שים ולקרבם.
