רב ציוני?החרדים יתנתקו מרבנות ירושלים

חבר מועצת העיר ירושלים, שלמה רוזנשטיין, מאשים את הציונות הדתית בביזוי מוסד הרבנות והפיכתו לפוליטי, ומזהיר כי המהלך "יבריח את החרדים". מנחם פרוש, ממנהיגי הציבור החרדי בבירה ל-ynet: "אפילו את 'הצופה' הם לא הצליחו להחזיק, אז להמליך רב ראשי? צריך אישיות רבנית ולא איש מהמפד"לים". ומנגד, ראש העיר ברקת: "מחוייב למינוי רב ציוני"  22.06.2009

 

"אם יהיה פה רב שרמתו או דעתו התורנית לא מתאימה לחרדים – תצא אמירה ברורה של גדולי ישראל להתנתק מכל מה שקשור לרבנות ירושלים" – כך מזהיר חבר מועצת העיר, שלמה רוזנשטיין (יהדות התורה), בעקבות מאמצי הציונות הדתית למנות רב מטעמה לבירה. בשיחה עם ynet טען רוזנשטיין כי קידום בחירת רב דתי-לאומי "מבזה את מוסד הרבנות והופכת אותו לפוליטי". הוא אמר את הדברים בתגובה להצהרת ראש העירייה ניר ברקת לפיה הוא מחויב למינוי רב עיר ציוני.

על פי שלמה רוזנשטיין, ירושלים היא מהערים היחידות בה הציבור החרדי סומך על המועצה הדתית בענייני כשרות, עירוב ומקוואות, והוא סבור כי בחירת רב שאינו מקובל עליו "תבריח אותו בבת אחת ותנתק את הקשר שנבנה בעמל רב במשך שנים רבות". לדבריו, יש לכך משמעות נוספת, כאשר מאות אלפי תיירים חרדים, הסומכים כיום על כשרות בתי המלון בעיר, יימנעו מלהתארח בהם.

חבר המועצה החרדי מתחייב כי אין כאן אוקסימירון: הרב הבא של ירושלים ילחם לתיקון סכנות בכביש כמו להצבת עמודי עירוב; יוטרד מתופעת האלימות במשפחה; יבין שהאדם החילוני הנוהג בשבת צריך מקום חנייה; יכיר בגיורי הרבנות הראשית; יהיה ציוני. קווים לדמותו
לכתבה המלאה
בסופו של דבר "רבה של ירושלים ייבחר – כמו בעשרות השנים האחרונות – על פי גדלותו בתורה ולא בגלל צבע הכיפה שלראשו". הוא הוסיף כי "רבנות העיר חשובה מכדי להפוך אותה לדיל פוליטי" ולכן "אנחנו נבחר רב שיילחם על גדרי הקדושה וההלכה בעיר הזו".

רוזנשטיין מתקשה להאמין שש"ס תתמוך במינוי רב אשכנזי ציוני במסדרת דיל עם הציונות הדתית: "אני רוצה להאמין שנציגיה לא יתנו ידם לעקירת ההלכה בירושלים". והאם הוא עצמו מוכן להתעלם מצבע הכיפה ולמנות רב ציוני ראוי? "אני לא מאמין שיימצא מישהו כזה, אבל אני לא פוסל אף אחד בגלל הכיפה".

בתוך כך מצטרף שחקן חיזוק חדש במערכה על הרבנות ירושלים – חבר הכנסת לשעבר מנחם פרוש בן ה-93, ממנהיגי הציבור החרדי בבירה. בשיחה עם ynet קרא פרוש לבחור לתפקיד רב העיר "אישיות רבנית" ולא "איש מהמפד"לים". הוא הוסיף כי הוא משוכנע שבסופו של דבר ימונה לתפקיד רב חרדי, מכיוון ש"הכוח של המפד"ל בירושלים קטן מאוד".

מנחם פרוש סבור כי מטרת העל של הרב שייבחר היא בלימת היוזמות המדיניות לחלוקת העיר, ולכן "לא צריך לשקול אם הוא ציוני מובהק במלוא מובן במילה". עוד תהה: "להשלות את עצמי שמישהו – בגלל שהוא שייך לסיעה דתית לאומית – אז הוא עולה על כל מועמד של איזה מפלגות שיהיו? אני אגודאי (איש אגודת ישראל), אבל אני אגודאי שבשבילו שלמות ירושלים עולה על הכל".

בהקשר זה תקף פרוש את ראש העיר: "אני מסופק מאוד אם ברקת שייך לסוג הזה שמעריך השמירה על שלמות ירושלים". הוא סיכם כי אין לבחור רב על פי שיוך מפלגתי, משום שכיום "איש עבודה זה לא איש עבודה ואיש חרות זה לא איש חרות".  ביחס לאנשי הציונות הדתית הפועלים למינוי רב מטעמם, אמר פרוש: "אני לא מייעץ לאיש מהם שייתן שיבלבלו אותו בחישובים של שמור לי ואשמור לך. צריך אישיות רבנית". הוא הוסיף כי המפד"ל התפרקה לגמרי – "לא יאומן כי יסופר" – וציין כי "אפילו את העיתון הם לא יכולים להחזיק ('הצופה', שנסגר – ק.נ.), לעומת יהדות התורה שמחזיקה שלושה עיתונים שעושים עסקים טובים" ('יתד נאמן', 'המודיע' ו'המבשר').

"הרב גרוסמן יילחם"
מנחם פרוש מצדד במועמדים כמו חתן פרס ישראל הרב יצחק דוד גרוסמן, ששמו נקשר לרבנות ירושלים, ואמר: "הוא יילחם על שלמות יותר מרב 'ציוני' כזה, לא יוותר על אף חלק ממנה ולא ייתן דריסת רגל במבואות של ירושלים העתיקה ובמזרח העיר. עכשיו, עם אובמה ותכניותיו לקחת קטעים בעיר העתיקה – זו צרה שלא הייתה, סכנה רצינית מאוד. מועמד כזה – אני אתמוך בו ואפעל בשבילו".

גרוסמן – כיום רבה של מגדל העמק – זוכה לתמיכה רחבה וממשיך לגייס תומכים, אך טרם אישר סופית את מועמדותו לתפקיד הרב האשכנזי. מתמודד נוסף הוא חבר לשכת הרבנות בנתניה, הרב משה חיים לאו – בנו של רב העיר תל אביב, ישראל מאיר לאו. שניים נוספים ששמם הוזכר כמועמדים הם רב שכונת גילה, אליהו שלזינגר, והרב יוסף אפרתי – שניהם ממקורבי הרב יוסף שלום אלישיב.

בזירה הספרדית נחשב עד לא מזמן הרב יצחק יוסף למועמד המוביל הזוכה לתמיכת אביו, מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף, אך גם האח, הרב דוד יוסף, מעוניין בתפקיד, והשניים נאבקים על תמיכת אביהם.

ברקת: הזדמנות אמיתית לרב ציוני
בציונות הדתית מעריכים כי ניתן יהיה להגיע לסיכום עם ש"ס שיאפשר בחירת רב אשכנזי ציוני, וגוף רבני בראשות הרבנים יעקב אריאל, אהרון ליכטנשטיין וחיים דרוקמן יכריע בקרוב מי יהיה מועמדה לתפקיד זה. המתמודדים הבולטים למועמדות זו הם ראש כולל "ארץ חמדה" הרב יוסף כרמל, רב שכונת גבעת מרדכי איסר קלונסקי, ראש נכון "הלכה ברורה" הרב אריה שטרן וראש ישיבת מרכז הרב יעקב שפירא.

בכינוס שקיימה אתמול תנועת 'נאמני תורה ועבודה' באולם מועצת העיר ירושלים, אמר ראש העירייה ניר ברקת כי ישנה הזדמנות אמיתית למינוי רב ציוני, וכינה אותה "בשורה אמיתית". הוא שב על הצהרתו ערב הבחירות לפיה הוא מחויב למינוי רב כזה, ש"ישדר גם לציבור הכללי וגם לציבור המסורתי".

סגן ראש העיר דוד הדרי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) אמר באירוע כי לדעתו יש מקום לשני רבנים דתיים-לאומיים, אך "כרגע אנחנו מסתפקים באחד". הוא קרא לציונות הדתית כולה להתאחד סביב מועמד יחיד מטעמה ולמנוע פיצול קולות והזהיר כי "אחרת נמצא את עצמנו בל ייצוג בכלל ברבנות הראשית בירושלים". חברת המועצה רחל עזריה (התעוררות-ירושלמים), שהנחתה את הכינוס, הזכירה כי מוסד הרבנות משרת בעיקר את הציבור החילוני והמסורתי ולכן יש למנות לתפקיד רב העיר דמות שיודעת להתנהל מולם. היא הסבירה כי החרדים לא מחשיבים את הרבנות הראשית ואילו לדתיים יש תמיד "מסלול ירוק" בבואם לקבל שירותי דת. "המפגש של החילונים עם הרבנות הוא מאוד קריטי",

אמרה עזריה, "פה טמון התפקיד החשוב של רב העיר ירושלים".

דיקן מכללת שערי משפט, עו"ד ד"ר אביעד הכהן, קרא למנות רב שלא רואה במדינת ישראל או בציונות "תינוק שנשבה", ויו"ר הנהלת ארגון רבני צֹהר, הרב רפי פוירשטין, הוסיף: "לא יעלה על הדעת שבזמן שהציונות מותקת בכל העולם לא נעמיד דמות ציונית בליבתה של המדינה הזו".

ח"כ נחמן שי (קדימה), הדגיש כי בחירת רב עיר היא החלטה כבדת משקל ומחייבת, כיוון שמדובר בתפקיד לכל החיים שלא ניתן להביע בו אי אמון. לדבריו, מינוי מועמד ציוני ראוי תקרב לירושלים את יהדות התפוצות ו"העיר הזו זקוקה לעם היהודי".