אבנת- ח' כסלו תשפ"ד
"תפילה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו" (תהילים ק"ב א')
על מטתי בלילות התרוצצו המחשבות בקרבי, כיצד שוכב אני בנוח ובמרגוע וחיילנו נלחמים על נפשם ואחינו נתונים בצרה ובשביה, הם במארבים צפונים ואני בסוף מזרח בעמק השדים ליד ים המלח. אך בינותי בליבי כי בהיותי "לא בחיל ולא בכח" (זכריה ד' ו'), חובתי היא לקיים "ממעמקים קראתיך ה'" (תהילים ק"ל א'). ונזכרתי במה שאמרו חז"ל על דבר יעקב אבינו בערוב ימיו כי ליוסף ולבניו מסר מתנה בכוח שבחרבו ובקשתו (בראשית מ"ח כ"ב). ואיתא בבבא בתרא קכ"ג ע"א בזה הלשון: וכי בחרבו ובקשתו… והלא כבר נאמר, "לא בקשתי [בלבד] אבטח וחרבי לא תושיעני" (תהילים מ"ד ז'). אלא "חרבי" זו תפילה, ו"בקשתי" זו בקשה. ופירש בעל תורה תמימה: שייכות הלשון חרב אל תפילה נראה על פי לשון הכתוב בתהילים (קמ"ט ו'), "רוממות קל בגרונם וחרב פיפיות בידם", שדרשו במדרשים על ענין תפילה, ובקשה היא שם נרדף לתפילה, עכ"ל. וכוונתו למדרש תהילים (מהדורת בובר, עמ' 541) בהרחבה: לכך נאמר "רוממות קל בגרונם". אמר הקב"ה : אתם מרוממים אותי [כלומר בתפילה], ואני עושה מלחמה בעדכם כדי להצילכם… וכן אומר הכתוב, פיהם של ישראל הוא חרבם, שנאמר "וחרב פיפיות בידם". ובהמשך דברי המדרש נאמר על הפסוק "לעשות נקמה בגויים" (שם פסוק ז')- איזו היא נקמה? אמר הקב"ה: מה נקמה לישראל? שנאמר, "נקמת דם עבדיך השפוך" (תהילים ע"ט י'), ולא נקמת אדם, אלא נקמת "קל נקמות ה'" (תהילים צ"ד א')… מה הם סבורים, ששכחתי מה שעשו? כתובה היא לפניי, שנאמר, "לעשות בהם משפט כתוב" (תהילים קמ"ט ט'). ואיזהו "משפט כתוב"? "הנה היום בא בער כתנור" (מלאכי ג' י"ט), וכתיב, "ויצאו וראו בפגרי האנשים" (ישעיה ס"ו כ"ד) – "לעשות בהם משפט כתוב". ואיזהו משפט כתוב? "יתמו חטאים מן הארץ" (תהילים ק"ד ל"ה). לכך נאמר "לעשות בהם משפט כתוב".
ו"זאת נחמתי בעניי, כי אמרתך חיתני" (תהילים קי"ט נ'), כלומר, נחמתי חייתני, דהיינו, עודדתני, כי באמרתי-תפילתי היא היא חרבי. כי על מיטתי בלילות נזכרתי בדברי ר' יצחק (בברכות ח' ע"א) שהקורא קריאת שמע על מיטתו [והפסוק, "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיכם לתת להם…"], כאילו אוחז חרב של שתי פיות בידו, שנאמר, "רוממות קל בגרונם וחרב פיפיות בידם" (תהילים קמ"ט ו'). ויהי רצון שתפילותינו תתקבלנה לרצון.
ד. שפרבר
