פרק א.  השתלבותם של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד אנו בוחנים מגמות בנוגע להשתלבותם של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד, באמצעות השוואה בין נתוני 2009 לנתוני 2015. השוואה זו העלתה מספר ממצאים מעניינים:

1)       במהלך השנים 2009-2015 פחת שיעור התלמידים ממוצא אתיופי (תלמידים שעלו מאתיופיה ותלמידים שנולדו בישראל שאחד מהוריהם לפחות עלה מאתיופיה) הלומדים בחמ"ד. בחינוך היסודי שיעורם פחת באופן משמעותי (מ-59% ל-49% בקרב תלמידים ממוצא אתיופי ומ-81% ל-68% בקרב תלמידים שעלו מאתיופיה), ובחינוך העל-יסודי באופן מתון (מ-52% ל-47% בקרב תלמידים ממוצא אתיופי ומ-71% ל-69% בקרב תלמידים שעלו מאתיופיה). סיבות אפשריות לכך הן תהליכי חילון בקרב יוצאי אתיופיה ומגמות של התחזקות החינוך ה'תורני' הנפרד בחמ"ד היסודי, הממעט לקלוט לשורותיו תלמידים ממוצא אתיופי (ראה בהרחבה להלן).

2)       למרות המגמות האחרונות, לפי נתוני שנת 2015, שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחמ"ד גבוה באופן ניכר מחלקו היחסי של החמ"ד במערכת החינוך (כ-49% בחינוך היסודי וכ-47% בחינוך העל-יסודי). בחינוך היסודי, שיעור זה אף גדול משיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחינוך הממלכתי (כ-44%). כמו כן, מבין העולים מאתיופיה, הרוב הגדול לומדים במוסדות ממלכתיים-דתיים (כ-68% בחינוך היסודי וכ-69% בחינוך העל-יסודי). הסיבות לפערים בין העולים מאתיופיה לבני העולים מאתיופיה עשויות לנבוע מכך שמשפחות העולים חשופות ומשולבות פחות בחברה הכללית ובשל העובדה שרבות מהן נמצאות בתהליכי גיור ל"חומרא" במסגרתו נדרשים הילדים ללמוד במסגרות דתיות.

3)       השוואת נתוני החינוך היסודי בשנת 2009 והחינוך העל-יסודי בשנת 2015 (שש שנים לאחר מכן) מלמדת על תופעה ניכרת של עזיבת תלמידים ממוצא אתיופי את החמ"ד במסגרת המעבר מחינוך יסודי לחינוך על-יסודי. כך, בשנת 2009, כ-59% מהתלמידים ממוצא אתיופי וכ-81% מהתלמידים שעלו מאתיופיה בחינוך היסודי למדו במוסדות החמ"ד, ואילו בשנת 2015, כ-47% מהתלמידים ממוצא אתיופי וכ-69% מהתלמידים שעלו מאתיופיה בחינוך העל-יסודי למדו במוסדות החמ"ד (לצורך השוואה, בקרב כלל התלמידים, כ-14% מתלמידי החינוך היסודי בשנת 2009 וכ-13% מתלמידי החינוך העל-יסודי בשנת 2015 למדו בחמ"ד). להערכתנו, עזיבה זו נובעת מהתרחבות החלק של ההורים וילדיהם (ביחס לרשויות) בתהליך בחירת מוסד הלימודים במעבר מחינוך יסודי לחינוך על-יסודי, ומהעלייה במעורבות התלמידים עצמם, שלרוב קרובים יותר מהוריהם לעולם החילוני, בתהליך הבחירה. כמו כן, ייתכן והדבר נובע משכר הלימוד הגבוה המקובל במוסדות רבים בחמ"ד העל-יסודי.

 

בהמשך הפרק, בחנו את השינויים ברמת האינטגרציה של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד. הממצאים מלמדים על מגמה של שיפור בשנים האחרונות, כאשר בין השנים 2009-2015 פחת שיעור התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד הלומדים במוסדות לימוד בהם למעלה ממחצית מהתלמידים הינם ממוצא אתיופי. בחינוך היסודי פחת שיעורם מ-24% ל-4% בלבד, ובחינוך העל-יסודי פחת שיעורם מ-10% ל-7%. שיפור זה ברמת האינטגרציה נובע קודם כל מעובדה טכנית: מסיבות שונות, בין השנים 2009-2015 פחת מספר התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד (במיוחד היסודי), ואילו מספר התלמידים הכללי עלה בשל הריבוי הטבעי של האוכלוסייה. בנוסף לכך, השינוי הינו ככל הנראה תוצאה של מדיניות משרד החינוך לסגירת מוסדות בהם ישנו ריכוז גבוה של תלמידים ממוצאאתיופי ופעולות של מנהל החמ"ד לקידום האינטגרציה של תלמידים אלו, כמו גם של תהליכים דמוגרפיים וחברתיים של השתלבות של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.

 

פרק ב.  תלמידים  ממוצא אתיופי בחמ"ד – פילוחים נבחרים הצגנו נתונים הנוגעים לפיזור הגיאוגרפי של תלמידים ממוצא אתיופי ולהבדלים בהשתלבות שלהם במוסדות מעורבים ונפרדים, לפי נתוני שנת 2015.

בחינוך היסודי, בחנו את ההבדלים בקליטת תלמידים ממוצא אתיופי בין מוסדות מעורבים ומוסדות נפרדים ברמת הכיתה (מוסדות בהם כל הכיתות נפרדות) וזאת על מנת להבחין בין מוסדות ממלכתיים-דתיים רגילים למוסדות ממלכתיים-דתיים 'תורניים' נפרדים. הממצאים העלו כי המוסדות המעורבים קולטים הרבה יותר תלמידים ממוצא אתיופי בהשוואה למוסדות הנפרדים: כ-68% מהתלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי לומדים במוסדות מעורבים (לעומת כ-48% מכלל התלמידים בחמ"ד היסודי הלומדים במוסדות מעורבים). בהמשך לכך, ביישובים בהם ישנם ריכוזים גבוהים של יוצאי אתיופיה, המוסדות המעורבים בחמ"ד קולטים בממוצע שיעור גבוה בהרבה של תלמידים ממוצא אתיופי בהשוואה למוסדות הנפרדים (19% ו-5%, בהתאמה). נתונים אלו עקביים לממצאים שהוצגו לעיל והראו כי בתי ספר מעורבים קולטים שיעורים הרבה יותר גבוהים של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך מאשר בתי ספר נפרדים.

בחינוך העל-יסודי, בחנו את ההבדלים בקליטת תלמידים ממוצא אתיופי בין מוסדות מעורבים למוסדות נפרדים ברמה מוסדית (כל התלמידים במוסד מאותו מין). חלוקה זו מעניינת שכן מסיבות היסטוריות, דתיות וחברתיות המוסדות היוקרתיים בחמ"ד העל-יסודי הם כמעט תמיד נפרדים, ואילו שאר המוסדות מתחלקים למוסדות מעורבים ונפרדים. הממצאים העלו כי אמנם מרבית התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד העל-יסודי לומדים במוסדות נפרדים, אך שיעורם נמוך באופן משמעותי מהשיעור שנרשם בקרב כלל התלמידים (כ-58% וכ-78%, בהתאמה).

בחינת ההשתלבות של תלמידים ממוצא אתיופי במוסדות ממלכתיים-דתיים על-יסודיים נפרדים לפי מגדר, מעלה כי שיעור הבנות ממוצא אתיופי בחמ"ד העל-היסודי הלומדות במוסדות נפרדים גבוה משיעור הבנים (62% ו-53%, בהתאמה). בהצטרף לנתונים נוספים, לפיהם שיעור הבנות ממוצא אתיופי הלומדות בחמ"ד, היסודי והעל-יסודי, גבוה משיעור הבנים (48%-50% בחינוך היסודי, ו-44%-51% בחינוך העל-יסודי), נראה כי הדבר מלמד על קליטה ושילוב טובים יותר של בנות ממוצא אתיופי בחמ"ד בהשוואה לבנים ממוצא אתיופי.

בנוסף לכך, הצגנו בפרק נתונים אודות הפיזור הגיאוגרפי של תלמידים ממוצא אתיופי. נתונים אלו מלמדים כי מרבית התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד לומדים במחוזות דרום ומרכז – כ-58% בחינוך היסודי וכ-56% בחינוך העל-יסודי, ומנגד, שיעור נמוך במיוחד של תלמידים ממוצא אתיופי לומד במחוז יהודה ושומרון (כ-4% הן בחינוך היסודי והן בחינוך העל-יסודי).

פרק ג': ההישגים הלימודיים של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד הצגנו את ההישגים הלימודיים של תלמידים ממוצא אתיופי במקצועות הליבה, על פי מבחני המיצ"ב לשנים תשס"ח-תשע"ג (2008-2013).

לפי הממצאים, ההישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי (כיתות ה') והעל-יסודי (כיתות ח') נופלים באופן ניכר מההישגים של יתר תלמידי החמ"ד. בחינוך היסודי, הפערים נמוכים יותר במקצועות ה"חלשים" של החמ"ד (אנגלית ומדעים) וגבוהים יותר במקצועות ה"חזקים" של החמ"ד (עברית ומתמטיקה). כמו כן, הפערים עולים עם העלייה בגיל: בעברית הפערים בכיתות ה' הם ב-53-82 נקודות ובכיתות ח' ב-88-104 נקודות; במתמטיקה הפערים בכיתות ה' הם ב-51-80 נקודות ובכיתות ח' ב-74-83 נקודות; במדעים הפערים בכיתות ה' הם ב-44-45 נקודות ובכיתות ח' ב-68-77 נקודות; באנגלית הפערים בכיתות ה' הם ב-33-44 נקודות ובכיתות ח' ב-63-70 נקודות. בחינוך היסודי ניתן לראות מגמה של צמצום בפערים בין השנים 2008-2013 בעברית ובמתמטיקה.

ההישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד נמוכים גם בהשוואה להישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי, הן בחינוך היסודי (כיתות ה') והן בחינוך העל-יסודי (כיתות ח'), למעט במקצוע המתמטיקה שבו לא נמצאו פערים משמעותיים בין תלמידים ממוצא אתיופי בשני סוגי הפיקוח. חלק מהפערים האלו נובעים, כנראה, מכך שבחמ"ד שיעור גבוה יותר מקרב התלמידים ממוצא אתיופי הינם עולים מאתיופיה, שהישגיהם בכל המקצועות נמוכים יותר משל בני העולים מאתיופיה שנולדו בישראל. לא ניתן לזהות מגמה ברורה בכל הנוגע להתרחבות או לצמצום הפערים בין שני סוגי הפיקוח במעבר מהחינוך היסודי לחינוך העל-יסודי.

Ethiopian students at religious public education (r.p.e.)
Summary
Chapter One. The integration of Ethiopian students at r.p.e. – We examined trends with regard to the integration of Ethiopian students at r.p.e., by comparing the data from 2009 with the data from 2015. This raised a number of interesting findings:
1)        Over the course of the years 2009-2015 there was a decline in percentage of students of Ethiopian origin (students who immigrated from Ethiopia, and students who were born in Israel, to at least one parent who immigrated from Ethiopia) at r.p.e.. In primary education the proportion has decreased significantly (from 59% to 49% among students of Ethiopian origin, and from 81% to 68% of students who were born in Ethiopia), and in secondary education at a more moderate rate (from 52% to 47% of students of Ethiopian origin, and from 71% to 69% of students who were born in Ethiopia). Possible reasons for this are: Secularization among Ethiopians, and trends of strengthening the separate Torani education at elementary r.p.e., which rarely accepts students of Ethiopian origin (more details to follow).
2)        Despite recent trends, according to data from 2015, the proportion of students of Ethiopian origin studying at r.p.e. is significantly higher than its relative portion of r.p.e. in the education system (49% in primary education and about 47% in secondary schools). In primary education, this proportion is even higher than the proportion of Ethiopian students studying in state schools (44%). Also, among Ethiopian immigrants, the vast majority attend religious state institutions (68% in primary and 69% secondary education). The reasons for the gaps between immigrants from Ethiopia and children of Ethiopian immigrants may be because immigrant families are less exposed and integrated in society at large and because of the fact that many of them are in the process of conversion L"homra "which requires children to learn in a religious framework.
3)        Comparison of data from primary education in 2009 and secondary education in 2015 (six years later) shows a marked phenomenon of Ethiopian students leaving r.p.e. during the transition from primary education to secondary education. Thus, in 2009, about 59% of students of Ethiopian origin and about 81% of students who immigrated from Ethiopia, learned in r.p.e. institutions in primary education, and in 2015, about 47% of students of Ethiopian origin and 69% of students who immigrated from Ethiopia, studied in r.p.e. institutions in secondary education (for comparison, re general students, about 14% of primary education students in 2009 and 13% of students in secondary education in 2015, studied at r.p.e.). We believe that this departure is due to the increased involvement on the part of parents and their children (in regard to the authorities) in the process of selecting an education institution during the transition from primary education to secondary education, and an increased involvement of students themselves, who are often closer than their parents to the secular world, in the selection process. Also, it may be due the higher tuition costs customary in many r.p.e. secondary schools.
Later in this chapter, we examined the changes in the level of integration of students of Ethiopian origin at r.p.e.. The findings show a trend of improvement in recent years. Between the years 2009-2015 the number of Ethiopian students studying at r.p.e. educational institutions where more than half of the students are of Ethiopian origin fell. In primary education the proportion decreased from 24% to only 4%, and in secondary education the proportion decreased from 10% to 7%. This improvement in the level of integration is due primarily to technical facts: For various reasons, between 2009-2015, the number of students of Ethiopian origin in r.p.e. institutions (especially primary schools) decreased, while the overall number of students increased due to the natural growth of the population. In addition, the change is probably due The Ministry of Education's policy of closing institutions where there is a high concentration of students of Ethiopian origin, and activities by the director of r.p.e. to promote the integration of these students, as well as demographic trends and social integration of Ethiopian immigrants into Israeli society.
Chapter two.
Students of Ethiopian origin at r.p.e. – select groups- We presented data relating to the geographical dispersion of students of Ethiopian origin and the differences in their integration into mixed and separate institutions, according to data from 2015.
In primary education, we examined the differences in the absorption of Ethiopian immigrants among institutions with mixed classes and institutions with separated classes in order to distinguish between normal religious state institutions and separated 'Torani' religious state institutions. The findings showed that the mixed institutions integrate many more Ethiopian students than the separate institutions: About 68% of  primary school students of Ethiopian origin studying at r.p.e. institutions learn in mixed schools (compared with about 48% of all students attending primary r.p.e. institutions learning in mixed schools). Subsequently, in communities where there are high concentrations of Ethiopian immigrants, mixed r.p.e. institutions absorb on average a much higher proportion of Ethiopian students than the separated institutions (19% and 5%, respectively). These data are consistent with the findings described above and shown that mixed schools absorb much higher rates of children from different low socio-economic background than separated schools.
In secondary education, we examined the differences in the absorption of students of Ethiopian origin among mixed institutions and separated institutions (all students at the institution are of the same gender). This distribution is interesting because for historical, religious and social reasons the prestigious r.p.e. secondary schools are almost always separate, while the other institutions are divided into separated and mixed institutions. The findings showed that although most students of Ethiopian origin learning at r.p.e. secondary schools study at single gender institutions, their number is significantly lower than that observed among all students attending single gender schools (58% and 78%, respectively).
An examination of the integration of students of Ethiopian origin in single gender religious state secondary schools, shows that the percentage of girls of Ethiopian origin at these r.p.e. schools is higher than the percentage of boys (62% and 53%, respectively). In conjunction with additional data, according to which the percentage of girls of Ethiopian origin at r.p.e., elementary and secondary education,is higher than boys (50% and 48% respectively in primary education and 51% and 44% respectively in secondary education), it seems that this indicates better absorption and integration of girls of Ethiopian origin than boys of Ethiopian origin at r.p.e..
In addition, in this chapter we presented data about the geographic distribution of students of Ethiopian origin. These figures show that the majority of students of Ethiopian origin study at r.p.e. schools located in the Southern and Central districts – about 58% in primary and about 56% in secondary schools. On the other hand, there is a particularly low rate of students of Ethiopian origin studying in the district of Judea and Samaria (approximately 4% are in primary and secondary education combined).
Chapter Three:
The academic achievements of students of Ethiopian origin at r.p.e. – We presented the academic achievements of students of Ethiopian origin in the core subjects, according to Meitzav test scores (2008 to 2013).
According to the findings, the achievements of students of Ethiopian origin at r.p.e. primary (fifth grade) and secondary (eighth grade) schools fall significantly behind the achievements of the other students at r.p.e.. In primary education, there is less disparity in r.p.e.'s weaker subjects (English and science) and a greater difference in r.p.e.'s stronger subjects (Hebrew and mathematics). Also, the gaps increase with age: Gaps in the fifth grade Hebrew test range from 53 to 82 points and in eighth grade from 88 to 104 points. The gap in the fifth grade math classes range from 51 to 80 points and in eight grade from 74 to 83 points. The gaps in fifth grade science test range from 44 to 45 points and in eighth grade from 68 to 77 points. The gap in the fifth grade English test ranges from 33 to 44 points and in eighth grade from 63 to 70. Between the years 2008-2013 a trend of narrowing gaps can be seen in primary school in the subjects of Hebrew and mathematics.
Achievements of students of Ethiopian origin at r.p.e. are also low compared to the achievements of students of Ethiopian origin in public education, both in primary school (fifth grade) and secondary school (eighth grade), except in mathematics where there was no significant difference between the students of Ethiopian origin in the two types of schools. Apparently, some of these gaps are due to the fact that in r.p.e. there is a higher proportion of Ethiopian students who are immigrants from Ethiopia themselves, whose achievements in all subjects are lower, than those of Ethiopian descent who were born in Israel. No clear trend can be identified with regard to the expansion or to the diminution of gaps between the two types of schools in the transition from primary education, secondary education.