החמ"ד היסודי בעיירות הפיתוח- כמות התלמידים, הפרדה מגדרית, הישגים ואתגרים

הפרק השביעי: כמות התלמידים בחמ"ד היסודי בעיירות הפיתוח מציג את המגמות הנוגעות לכמות התלמידים הלומדים בחמ"ד היסודי בעיירות הפיתוח בעשור וחצי האחרונים, בהשוואה למגמות בכלל החמ"ד היסודי, וכן בניתוח פרטני ברמת היישוב. לפי הממצאים, כמות התלמידים במרבית עיירות הפיתוח נמצאת במגמת ירידה ריאלית בחמש עשרה השנים האחרונות (בהתחשב בריבוי הטבעי של האוכלוסייה). כך,  במהלך השנים 2000-2014 נרשמה יציבות בכמות תלמידי כיתות א' בחמ"ד בעיירות הפיתוח (ירידה של כ-1%), לעומת גידול משמעותי שתועד בכלל החמ"ד בארץ (עלייה של כ-24%), המבטא בעיקר את הריבוי הטבעי של האוכלוסייה. בניתוח ברמת היישוב של 22 עיירות הפיתוח בישראל, נמצא כי בכ-75% מעיירות הפיתוח נרשמה בשנים 2000-2014 צמיחה שלילית או צמיחה חיובית הנמוכה מהצמיחה הארצית של החמ"ד בכמות תלמידי כיתות א' בחמ"ד. עם זאת, במהלך השנים האלו החמ"ד בעיירות הפיתוח שמר על גודל יחסי קבוע, כאשר כ-24%-26% מתלמידי כיתות א' בחינוך היהודי למדו בשנים אלו בחמ"ד, זאת במקביל לעלייה משמעותית בגודלו של החינוך החרדי (מ-17% ל-34%) ולירידה בגודלו של החינוך הממלכתי העברי (מ-56% ל-42%).

בשונה מהמגמה הכללית, צמיחה גבוהה במיוחד בכמות התלמידים במוסדות ממלכתיים-דתיים יסודיים בעירות הפיתוח נרשמה בשנים אלו במגדל העמק (82%), בלוד (66%) ובירוחם (60%). ניתן להעריך כי לכל הפחות בחלק מיישובים אלו, הצמיחה המשמעותית שנצפתה קשורה לגרעינים התורניים שהתיישבו בעיירות הפיתוח והביאו להגירה פנימית של מאות צעירים דתיים לאומיים אליהן.

עם זאת, כאמור, במרבית עיירות הפיתוח חלה ירידה ריאלית בכמות התלמידים הלומדים במוסדות ממלכתיים-דתיים יסודיים. נתון זה בולט במיוחד על רקע העובדה שגם ביישובים אלו פועלים גרעינים תורניים, דבר שאמור היה להגדיל באופן ישיר את כמות התלמידים בחמ"ד היסודי ביישובים אלו אף מעבר לריבוי הטבעי של האוכלוסייה, בשל ההגירה של זוגות צעירים דתיים לאומיים אליהם. להערכתנו, ניתן להציע לכך שני כיווני פרשנות אפשריים שאינם מוציאים זה את זה:

• הגירה שלילית: הגירה שלילית של בוגרי החמ"ד בעיירות הפיתוח ליישובים אחרים
• עזיבת החמ"ד: משפחות שבעבר שלחו את ילדיהן לחמ"ד וכן בוגרים של החמ"ד בעיירות הפיתוח הממשיכים להתגורר בעיירות הפיתוח, אינם שולחים עוד את ילדיהם לחמ"ד, בין היתר כתוצאה מתהליכים ושינויים במוסדות החמ"ד בעיירות הפיתוח המובלים על ידי חלק מהגרעינים התורניים, כפי שאלו מתבטאים בנתונים שיוצגו להלן אודות התרחבות ההפרדה המגדרית בעיירות הפיתוח והאופי האליטיסטי של המוסדות ה'תורניים' הנפרדים בעיירות הפיתוח

בפרק השמיני: ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי בעיירות הפיתוח מוצגים נתונים הנוגעים להתרחבות ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי בעיירות הפיתוח ולהבדלים בקליטת תלמידים משכבות חלשות בין המוסדות המעורבים והנפרדים.

לפי הממצאים, בשנים 2000-2014 גדל שיעור תלמידי כיתות א' בחמ"ד בעיירות הפיתוח הלומדים בכיתות נפרדות בהיקף גדול יותר מהגידול שנרשם באותה תקופה בכל הארץ: בעיירות הפיתוח צמח שיעורם  מ-41% ל-58%, ואילו בכלל החמ"ד בארץ השיעור גדל מ-40% ל-54%. ניתן להניח כי צמיחה משמעותית זו בהיקפי ההפרדה המגדרית בחינוך היסודי הינה תוצאה של ההתרחבות בפעילותם של הגרעינים התורניים בעיירות הפיתוח בשני העשורים האחרונים.

בהמשך הפרק הצגנו נתונים אודות ההבדלים בקליטת תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך בין מוסדות מעורבים ונפרדים בעיירות הפיתוח, על בסיס נתוני הרקע הסוציו-אקונומי של תלמידי כיתות ה' שהשתתפו בבחינות המיצ"ב בשנים תשע"ב-תשע"ג. ממצאי הבדיקה העלו תוצאות דומות למגמות שנמצאו בכלל החמ"ד בנוגע להבדלים בין מוסדות מעורבים ונפרדים, ואף קיצוניות יותר: בתי הספר המעורבים בעיירות הפיתוח קולטים שיעורים גבוהים בהרבה של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ביחס לבתי הספר הנפרדים (כ-43% וכ-21%, בהתאמה), ובהמשך לכך, בתי הספר הנפרדים קולטים הרבה יותר תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה ביחס לבתי הספר המעורבים (כ-27% וכ-4%, בהתאמה). לדעתנו, נתונים אלו עשויים ללמד על אי התאמה מסוימת בין הפרופיל הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה הדתית-מסורתית בעיירות הפיתוח, השולחת את ילדיה לחמ"ד, לבין הפרופיל הסוציו-אקונומי של התלמידים במוסדות ה'תורניים' הנפרדים. באופן בסיסי, הגורמים לפערים בקליטת תלמידים משכבות חלשות בעיירות הפיתוח בין מוסדות מעורבים ונפרדים הם אותם גורמים שהוזכרו לעיל בנוגע להבדלים בין כלל החינוך המעורב והנפרד בסוגיה זו.

בפרק התשיעי: הישגים ואתגרים של החמ"ד היסודי בעיירות הפיתוח הצגנו סדרה של נתונים להשוואה בין החמ"ד בעיירות הפיתוח לכלל החמ"ד. נתונים אלו מלמדים כי מוסדות החמ"ד היסודיים בעיירות הפיתוח עולים על מקביליהם בחמ"ד בשאר חלקי הארץ בתחומים מסוימים, ונופלים מהם באחרים:

• הישגי תלמידי כיתות ה' בחמ"ד בעיירות הפיתוח במבחני המיצ"ב בשנים תשע"ב-תשע"ג נופלים מהישגי כלל התלמידים בחמ"ד ב-11-22 נקודות בסולם הרב-שנתי (מתמטיקה 530-550; עברית 517-528; אנגלית 501-515; מדעים 507-529). בניתוח הנתונים לפי הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים, הפערים בעברית אמנם מתבטלים, אך בשאר המקצועות נותרים פערים. הפערים הגבוהים ביותר הם במקצועות הריאליים.
• לא נמצאו הבדלים בשיעורי התלמידים המייחסים חשיבות ללימוד מקצועות המיצ"ב בין תלמידי החמ"ד בעיירות הפיתוח לבין כלל תלמידי החמ"ד, למעט במדעים, ששיעורים גבוהים יותר נרשמו בקרב התלמידים בעיירות הפיתוח (80% ו-76% בהתאמה).
• לפי דיווחי התלמידים במבחני המיצ"ב בשנים תשע"ב-תשע"ג, האקלים הבית ספרי במוסדות הממלכתיים-דתיים בעיירות הפיתוח טוב יותר מאשר בכלל החמ"ד. כך, תלמידי החמ"ד בעיירות הפיתוח דיווחו בשיעורים דומים לכלל תלמידי החמ"ד על מעורבות באירועי אלימות (12% ו-13%, בהתאמה) ועל העדר תחושת מוגנות (6% ו-5% בהתאמה), ובשיעורים נמוכים יותר על היפגעות מקללות (27% ו-29%, בהתאמה). כמו כן, הם דיווחו בשיעורים גבוהים ביחס לכלל תלמידי החמ"ד על תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר (77% ו-74% בהתאמה) ועל התנהגות נאותה של התלמידים בכיתה (%54 ו-49% בהתאמה), ובשיעורים דומים על יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם בכיתה (74% בשתי הקבוצות).
• לפי נתוני שנת 2014, כמות התלמידים הממוצעת בבתי הספר ובכיתות בחמ"ד היסודי בעיירות הפיתוח קטנה מאשר בכלל החמ"ד (246 ו-280, ו-22.9 ו-24.6, בהתאמה).
• לפי נתוני שנת 2014, שיעור הכיתות הצפופות, בהן לומדים מעל 32 תלמידים, נמוך משמעותית במוסדות הממלכתיים-דתיים בעיירות הפיתוח ביחס לכלל החמ"ד (5.3% ו-10.3%, בהתאמה). כמו כן, בחינה על פני זמן העלתה כי בשנים 2009-2010 החלה מגמה של ירידה בשיעור הכיתות הצפופות בחמ"ד היסודי בכל הארץ, וירידה חדה אף יותר בשיעורן בעיירות הפיתוח. זאת, ככל הנראה, כתוצאה מסדרת החלטות ממשלה משנת 2008 בדבר הקטנה הדרגתית של מספר התלמידים בכיתה ל-32 תלמידים, תוך מתן עדיפות ביישום לבתי ספר חלשים מבחינה סוציו-אקונומית.