תקציר ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי

ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי: השלכות חברתיות ותוצאות חינוכיות

החלק הראשון בחיבור זה בוחן את ההשלכות החברתיות והתוצאות החינוכיות של ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי.

בפרק הראשון: הפרדה מגדרית בחמ"ד היסודי – מגמות מרכזיות הצגנו נתוני רקע אודות התרחבות ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי בעשור וחצי האחרונים. הניתוח שערכנו התבסס על הבחנה בין מוסדות מעורבים ומוסדות נפרדים ברמת הכיתה (מוסדות בהם כל הכיתות נפרדות), וזאת על מנת להבחין בין מוסדות ממלכתיים-דתיים רגילים למוסדות ממלכתיים-דתיים 'תורניים' נפרדים. לפי הנתונים, במהלך השנים 2000-2015 עלה שיעור התלמידים בחמ"ד היסודי הלומדים במוסדות נפרדים מ-33% ל-51%. ניתוח המגמות ברמת פרטנית של בתי הספר מלמד כי במהלך תקופה זו יותר מוסדות הפכו ממעורבים לנפרדים מאשר להפך (49 ו-5, בהתאמה), יותר מוסדות מעורבים מאשר נפרדים נסגרו (35 ו-11, בהתאמה) ויותר מוסדות נפרדים חדשים קמו מאשר מוסדות מעורבים (52 ו-34, בהתאמה).

על רקע התרחבות משמעותית זו בהיקף ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי, בחנו בשלושת הפרקים הבאים היבטים שונים בחיי בתי הספר, תוך הבחנה בין מוסדות מעורבים ונפרדים.

הפרק השני: הפרדה מגדרית וקליטת אוכלוסיות חלשות בחמ"ד היסודי עסק באחת הסוגיות המדוברות והטעונות בשיח החינוכי הדתי. מחקרים רבים הראו לאורך השנים כי מוסדות החמ"ד מכניסים בשעריהם שיעור גבוה של אוכלוסיות משכבות חלשות, בהשוואה למוסדות הממלכתיים במגזר היהודי. עם זאת, לא אחת מושמעת ביקורת כלפי בתי ספר 'תורניים' נפרדים בחמ"ד על כך שרבים מהם אינם קולטים שיעורים גבוהים של אוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי נמוך, כמו יתר מוסדות החמ"ד. על מנת לבחון סוגיה זו ערכנו השוואה בין מוסדות נפרדים ומעורבים, על פי נתוני הרקע הסוציו-אקונומי של הנבחנים בכיתות ה' במבחני מיצ"ב בשנים תשע"ב-תשע"ג (2012-2013).

ממצאי הבדיקה העלו כי הביקורת עומדת על קרקע יציבה: השיעור הממוצע של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך בבתי ספר מעורבים הוא קרוב לכפול מאשר בבתי ספר נפרדים (27% ו-14%, בהתאמה). בהמשך לכך, בדיקה של רמת האינטגרציה בבתי הספר באמצעות מדד מקובל לבחינת הטרוגניות באוכלוסייה, העלתה כי הסיכוי שבמפגש אקראי בין שני תלמידים בבית ספר מעורב ממוצע ייפגש תלמיד מרקע סוציו-אקונומי נמוך עם תלמיד מרקע סוציו-אקונומי בינוני או גבוה עומד על 1/4 בקירוב, ואילו בבית ספר נפרד ממוצע הסיכוי לכך הינו 1/6 בקירוב בלבד.

בהמשך הפרק, בחנו באופן כמותני הסבר אפשרי לממצאים, לפיו בתי הספר הנפרדים קולטים שיעורים נמוכים יותר של אוכלוסיות משכבות חלשות בשל העובדה שהם ממוקמים באזורים מבוססים וחזקים יחסית, ולכן, באופן טבעי, הם קולטים פחות תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. ממצאי הבדיקה שערכנו לא תמכו בהסבר זה, שכן נמצא כי הפרופיל הסוציו-אקונומי של התלמידים בבתי הספר הנפרדים אמנם גבוה יותר מאשר הפרופיל הסוציו-אקונומי של התלמידים בבתי הספר המעורבים, אך הם ממוקמים, בממוצע, ברשויות מקומיות מאשכול סוציו-אקונומי נמוך יותר. בהמשך לכך, בדיקת קורלציה שנערכה העלתה כי בעוד בקרב בתי הספר המעורבים ישנה קורלציה גבוהה בין הפרופיל הסוציו-אקונומי של תלמידי בית הספר לבין האשכול הסוציו-אקונומי של הרשות המקומית בה שוכן בית הספר (לפי דירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), הרי שבקרב בתי הספר הנפרדים נמצא קשר חלש בין שני המשתנים (0.57 ו-0.19 בהתאמה, כאשר מתאם בגובה 0.4 ומעלה נחשב למתאם חזק במדעי החברה). על פניו, ממצא  זה מלמד כי בעוד אוכלוסיית התלמידים בבתי הספר המעורבים משקפת את הרכב האוכלוסייה ברשויות המקומיות בהם בתי הספר הללו ממוקמים, הרי שבתי הספר הנפרדים הם פעמים רבות מעין 'שמורות טבע' באזורים בהם הם פועלים.

המחקרים הקיימים והנתונים הזמינים אינם מאפשרים לקבוע באופן כמותני את הסיבות לכך שבתי הספר הנפרדים מקיימים רמה נמוכה יותר של אינטגרציה וקולטים שיעורים נמוכים יותר של תלמידים מאוכלוסיות חלשות מבתי הספר המעורבים. עם זאת, נראה שניתן להצביע על מספר סיבות אפשריות לכך, שאינן מוציאות זו את זו:

• הביקוש לחינוך 'תורני' ונפרד בקרב הורים מבוססים גבוה מהביקוש לסוג חינוך זה בקרב הורים משכבות חלשות
• חוסר יכולת של הורים משכבות חלשות לעמוד בתשלומי ההורים הנהוגים בחלק מבתי הספר ה'תורניים' הנפרדים
• תהליכי מיון וסינון גלויים או סמויים המתקיימים לעיתים במוסדות חינוך 'תורניים' נפרדים

 

 

הפרק  השלישי: הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחמ"ד היסודי עסק בקשר שבין הפרדה מגדרית בחמ"ד היסודי להישגים הלימודיים של התלמידים, על בסיס מבחני המיצ"ב במקצועות הליבה (מתמטיקה, אנגלית, עברית ומדעים) בהם השתתפו תלמידי כיתות ה' במערכת החינוך בשנים תשע"ב-תשע"ג.

ממצאי המחקר מלמדים על מספר מגמות מעניינות:

• במרבית המקצועות, הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים גבוהים מהישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים. במתמטיקה ובמדעים הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים גבוהים במקצת (548-556 ו-527-532, בהתאמה). בעברית, לעומת זאת, הישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים גבוהים במקצת מהישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים (525-531).
• באנגלית נמצאו פערים משמעותיים בהישגים בין תלמידי החינוך המעורב והנפרד: הציון הממוצע של תלמידים בבתי ספר מעורבים גבוה מהציון הממוצע של תלמידים בבתי ספר נפרדים ב-14 נקודות (510-524). נתון זה עשוי להצביע על כך שהבעיה שנמצאה במחקרים קודמים של תנועת "נאמני תורה ועבודה" בתחום לימודי האנגלית בחמ"ד, הינה חמורה יותר בקרב תלמידי החינוך הנפרד.
• בחינת הישגי התלמידים בבתי ספר מעורבים ונפרדים לפי הרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים לא משנה באופן משמעותי את המגמות הנ"ל. נמצא כי בקרב תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה, הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים גבוהים מהישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים באופן עקבי בכל המקצועות (ב-4 נקודות בעברית, ב-5 נקודות במתמטיקה, ב-10 נקודות במדעים וב-42 נקודות באנגלית). כמו כן, בקרב תלמידים מרקע סוציו-אקונומי בינוני הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים גבוהים מהישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים במתמטיקה (9+), במדעים (10+) ובאנגלית (16+), אך נמוכים יותר בעברית (6-). בנוגע לתלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, הנתונים הזמינים לא מאפשרים להסיק מסקנות מהימנות אודות ההבדלים בהישגים הלימודיים בין תלמידי החינוך המעורב והנפרד.
• בחינת ההישגים הלימודיים של תלמידים בבתי ספר מעורבים (ברמה המוסדית) לעומת ההישגים הלימודיים של תלמידים בבתי ספר נפרדים (ברמה המוסדית) לפי מגדר, העלתה כי על פי רוב הפערים בהישגים לטובת בתי הספר המעורבים ניכרים יותר בקרב הבנים מאשר בקרב הבנות.

 

מבחני המיצ"ב החיצוניים אינם עוסקים רק במבחני הישגים, והם כוללים גם סט נרחב של שאלות בתחומים אחרים, ובכלל זה שאלה אודות חשיבות לימוד המקצועות עליהם נבחנים במיצ"ב בעיני התלמידים. שאלה זו מספקת למעשה אינדיקציה לחשיבות הסובייקטיבית שמעניקים התלמידים למקצועות החול השונים, ומלמדת על המוטיבציה של התלמידים ללמוד ולהשקיע במקצועות החול.

הנתונים מלמדים כי הן בכלל בתי הספר דוברי העברית, הן בחמ"ד המעורב והן בחמ"ד הנפרד, סדר חשיבות המקצועות בעיני התלמידים הוא זהה: אנגלית, מתמטיקה, עברית ומדעים (לפי סדר יורד). השוואה בין בתי הספר המעורבים לבין בתי הספר הנפרדים בנקודה זו מעלה כי התלמידים בבתי הספר המעורבים מייחסים חשיבות רבה יותר לכל אחד ממקצועות החול עליהם נבחנים במיצ"ב. הפער המשמעותי ביותר הוא בנוגע ללימודי המדעים: 83% מהתלמידים בבתי הספר המעורבים ציינו כי חשוב בעיניהם ללמוד מדעים, לעומת 69% בבתי הספר הנפרדים.

הפרק  הרביעי: הפרדה מגדרית והאקלים הבית ספרי בחמ"ד היסודי עסק בקשר שבין הפרדה מגדרית בחמ"ד היסודי לבין האקלים הבית ספרי, ובכלל זה במה שנוגע לרמת האלימות בבית הספר, על בסיס תשובותיהם של תלמידי כיתות ה'-ו' לשאלונים בנושא במסגרת מבחני המיצ"ב בשנים תשע"ב ותשע"ג. אחת הטענות שנשמעת רבות היא שבבתי הספר הממלכתיים-דתיים המעורבים האקלים פחות טוב מאשר בבתי הספר הנפרדים ה'תורניים', בין אם בגלל שהם קולטים שיעורים גבוהים יותר של אוכלוסיות חלשות ביחס לבתי הספר הנפרדים ובין אם בשל ההנחה כי ההפרדה המגדרית תורמת להפחתת האלימות ולשיפור האקלים הבית ספרי.

ממצאי המחקר אינם תומכים בטענה זו. ניתוח תשובות התלמידים לשאלוני האקלים במיצ"ב מעלה כי האקלים בבתי הספר המעורבים דומה, ואולי אף מעט טוב יותר, מהאקלים בבתי הספר הנפרדים. ברוב מדדי האקלים שנבדקו אין כמעט הבדלים בין בתי ספר מעורבים ובתי ספר נפרדים – שיעורים דומים של תלמידים דיווחו על יחסים טובים בין התלמידים בכיתה (75%-74% לטובת בתי הספר הנפרדים), על התנהגות נאותה של התלמידים בכיתה (48%-48%), על מעורבות באירועי אלימות (13%-12%, לטובת בתי הספר המעורבים) ועל העדר תחושת מוגנות בבית הספר (6%-5%, לטובת בתי הספר המעורבים). לעומת זאת, בשני מדדים שנבדקו נמצאו הבדלים בין תלמידי החינוך המעורב והנפרד: בבתי ספר נפרדים שיעורי המדווחים כי נפגעו מקללות של תלמידים אחרים מעט נמוכים יותר (28%-30%), ומנגד, בבתי ספר מעורבים שיעורים גבוהים יותר של תלמידים דיווחו על תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר (72%-76%).

בהמשך הפרק, בחנו גם את השפעתם של שני גורמים על תשובות התלמידים בנוגע לאקלים – המגדר והרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים. בדיקה זו העלתה מספר ממצאים מעניינים:

• לפרופיל הסוציו-אקונומי של בתי הספר אין השפעה חד משמעית על דיווחי התלמידים בנוגע לאקלים הבית ספרי בחמ"ד המעורב והנפרד. כך, למשל, לא נמצא קשר בין הפרופיל הסוציו-אקונומי של בתי הספר בחמ"ד לבין שיעורי התלמידים המדווחים על מעורבות באירועי אלימות. תוצאה זו שונה מהמגמה שתועדה בכלל מערכת החינוך, לפיה בבתי ספר בעלי פרופיל סוציו-אקונומי נמוך שיעורי המדווחים על מעורבות באירועי אלימות גבוהים מהשיעורים שדווחו על ידי תלמידים בבתי ספר בעלי פרופיל סוציו-אקונומי בינוני וגבוה.
• למגדר ישנה השפעה משמעותית על האקלים הבית ספר – שיעורי הבנות המדווחות על אקלים בית ספרי טוב גבוהים מאשר שיעורי הבנים, הן בחמ"ד והן בחינוך הממלכתי.
• בנות הלומדות בבתי ספר לבנות (הפרדה מוסדית) דיווחו בשיעורים גבוהים יותר על אקלים בית ספרי טוב ביחס לכלל הבנות בחמ"ד. שיעורים גבוהים יותר מהן דיווחו על יחסים חיוביים בין התלמידים בכיתה (78%-75%) ועל התנהגות נאותה של התלמידים בכיתה (53%-51%) ושיעורים נמוכים יותר מהן דיווחו על היפגעות מקללות (17%-21%). בצד זה, בשלושה מדדים דיווחי הבנות הלומדות בבתי ספר לבנות דומים לדיווחי הבנות בכלל החמ"ד: תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר (76%-77%, לרעת הלומדות בבתי הספר לבנות), העדר תחושת מוגנות (5%-6%, לטובת הלומדות בבתי הספר לבנות) ומעורבות באירועי אלימות (9%-10%, לטובת הלומדות בבתי הספר לבנות).
• בנים הלומדים בבתי ספר לבנים דיווחו בשיעורים נמוכים יותר על אקלים בית ספרי טוב ביחס לכלל הבנים בחמ"ד. שיעורים נמוכים יותר מהם דיווחו על תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר (67%-71%), על יחסים חיוביים בין התלמידים בכיתה (72%-74%) ועל התנהגות נאותה של התלמידים בכיתה (45%-47%), ושיעורים גבוהים יותר מהם דיווחו על מעורבות באירועי אלימות (19%-16%), על היפגעות מקללות (39%-37%) ועל העדר תחושת מוגנות (7%-5%). כפי שניתן לראות, בשונה מהמצב אצל הבנות, המגמה שנמצאה אצל הבנים עקבית לכל ששת המדדים שנבדקו. עובדה זו עשויה להצביע על כך שמבחינת האקלים הבית הספרי ההפרדה המגדרית פוגעת בבנים יותר ממה שהיא מיטיבה עם הבנות.