הרב לאו מקדם: תפקיד משגיחי הכשרות יבוטל

כבר שנים שסיפורי שחיתות מלווים את מערך הכשרות בישראל. סחיטת בעלי העסקים על ידי המשגיחים, העלמות מס, ניהול לא תקין ומערך יקר ומסואב, הם רק חלק מהתלונות הרבות והבעיות שצצו בשנים האחרונות.

ב'ידיעות אחרונות' פורסם היום (א') שוועדה מיוחדת לענייני כשרות צפויה לפרסם בקרוב את מסקנותיה. לאחר דיונים שנמשכו כשנה יצטרכו בקרוב מועצת הרבנות הראשית והשרים הרלוונטים, להכריע בין שתי חלופות. האחת, הקמת תאגיד כשרות שינהל את כל השרשרת הכשרותית והשניה, מינוי נאמני כשרות מטעם בתי העסק, שיעשו בעצמם את עבודת המשגיח תחת פיקוח הרבנות הראשית.

היוזמה הראשונה מציעה להקים תאגיד כשרות ממלכתי שירכז תחתיו את כל מערך הכשרות. עובדי התאגיד שיורכבו מאנשי המקצוע, קרי המשגיחים, המפקחים וכדומה, יהיו עובדי מדינה כשרק הרב המקומי שיפקח על נושא הכשרות, ימשיך להיות נבחר ציבור. התאגיד יוציא את סמכויות הכשרות מידי המועצות הדתיות, כך שהרבנות הראשית היא זו שתשלוט באופן בלעדי בכיפת הכשרות.

ההצעה השנייה, במידה ותתקבל, עשויה לבטל כמעט כליל את תפקידי משגיח הכשרות. על פי ההצעה, תשונה מתכונת השגחת הכשרות באופן שתפקיד המשגיח יפוצל בין נאמן כשרות שיועסק על ידי בית העסק, לבין מפקח שיועסק על ידי המועצה הדתית או גוף ציבורי אחר כמו התאגיד, על פי מפתח של עד 12 בתי עסק לכל מפקח. כלומר תפקיד המשגיח, כפי שאנו מכירים אותו כיום, יבוטל לחלוטין.

יש לציין שהמנדט של הועדה עדיין אינו ברור, אך מכיוון שמי שעומד מאחוריה הוא הרב דוד לאו, יתכן מאוד שקבלת המסקנות ויישומן יהיו ברי השגה. מעבר למועצת הרבנות הראשית שתדון במסקהנות הועדה, מי שעתידים לקחת חלק פעיל במסקנות ויישומן הם שר האוצר משה כחלון, שר הדתות דוד אזולאי ושר הפנים אריה דרעי.
מעבר למלחמה בשחיתות, הועדה הוקמה גם במטרה להוזיל את מערך הכשרות, וליצור אחידות בתחום נוהלי הכשרות. כיום משגיחי הכשרות מועסקים על ידי בעלי העסק, מה שיוצר עלויות לא מבוטלות וכשל מבני, בו משגיח שולט לעתים בגובה משכורתו ולמעשה יכול לסחוט את הבעלים שמעוניינים בתעודת כשרות. שתי ההצעות צפויות להוזיל בצורה משמעותית את נושא הכשרות.

מלשכת הרב הראשי דוד לאו אישרו את הפרטים ומסרו בתגובה כי "הוועדה פועלת כבר שנה בצורה אינטנסיבית, וישנן כמה חלופות שנבדקות בימים אלה בתקווה לתוצאות טובות למען הכשרות ולמען אזרחי ישראל".

להצעות ולמסקנות הועדה, צפויה לקום התנגדות מצד כמה גורמים. ראשית עניין תקצוב המסקנות, משרד האוצר לא ימהר לאשר את יישום אחת ההצעות מאחר שהדבר יגרור השקעה כספית לא קטנה. עם זאת, בהתחשב בסכומי ההכנסות הלא מדווחות כיום, סביר להניח שאם היוזמות המוצעות יתנו מענה אמיתי לכך, הסכומים יתקזזו ויקטינו את ההשקעה הראשונית של המדינה.

התנגדות נוספת עשויה לקום מצידה של מפלגת ש"ס. כיום אין לרבנות הראשית שליטה על הנעשה בתחום, מאחר והסמכות היא של המועצות הדתיות שעל מינוי ראשיה אמון לרוב משרד הדתות. קבלת מסקנות הועדה יעבירו סמכויות נרחבות לרבנות הראשית על חשבון משרד הדתות, מה שיפגע בכוחה הפוליטי של ש"ס.

גם בצד הליברלי של הציונות הדתית, יתנגדו ליוזמות מבית מדרשה של הועדה. ח"כ רחל עזריה מכולנו, הגישה הצעת חוק בנושא, שמטרתה להפריט את מערך הכשרות. בהצעת החוק, שנכתבה בסיוע תנועת 'נאמני תורה ועבודה', נכתב בין היתר כי הסדרת מערך הכשרות תעשה "באמצעות מינוי ממונה על הכשרות שיהיה אמון על מתן רישיונות לתאגידים פרטיים המעוניינים לתת תעודות הכשר. הרבנות הראשית תהפוך מגוף נותן כשרות לגוף רגולטורי, כמקובל בענפים אחרים במשק".

מלשכתה של ח"כ עזריה נמסר "כי ההצעה של הרב לאו רק מחזקת את האחיזה של הרבנות במערך הכשרות בעוד ח"כ עזריה מתנגדת לריכוזיות". עוד הוסיפו מלשכתה, "עם ישראל רוצה כשרות ואומר כן לכשרות אבל לא למונופול, בטח מונופול שכבר הוכיח שהוא מושחת". לאחר חנוכה, צפויה ח"כ עזריה לכנס את ועדת הכלכלה של הכנסת לדיון בנושאי הבעיות שבמערך הכשרות.