הכתבה מאתר: סרוגים
אחת המסקנות הגדולות ביותר היא ״חכמים הזהרו בדבריכם״, אנחנו צריכים להיזהר לדבר בשפה שתשמע מחוץ לבית המדרש, גם כאשר אנו נמצאים בתוך בית המדרש וגם בתוך תשובה הלכתית. הרב אביע"ד סנדרס בטור על פרשת הרב קרים
לא למדתי בבית המדרש של הרבצ"ר המיועד אייל קרים והדעות של רבותי שונות מאוד מדעותיו, אך דבר אחד ברור לי, הרב קרים אינו מעודד אונס נשים כמו שהוצג. כל חטאו ופשעו היה שהתייחס למצווה מן התורה בצורה שאינה פשוטה להסבר בעולם מערבי ובצדק.
בתורה מצוות רבות שלא פשוטות להבנה בעולם שלנו. כאשר מצוות אלו נכתבו הן היו מגדל אור מוסרי, אך כיום המצב שונה, הרבה בזכות ההתקדמות המוסרית החיובית של העולם. ישנן דרכי התמודדות רבות עם השאלות שמעלות מצוות אלו. יש כאלו שמנסים להסביר את הרציונל, יש כאלו שמודים בסתירה וטוענים שהכרה בסתירה היא שלב חשוב בעבודת השם ויש שמנסים להשתמש בכלי שנותנת התורה שבעל פה ולהראות שחשוב לדבוק בעקרון היסודי שעולה מן המצווה ולהראות את ההשתלשלות שלה בעולם תורה שבעל פה עד ימינו. כל אחת מן האופציות האלו אינה נשמעת טוב בעולם התקשרותי של היום.
הרב קרים הנו אדם מתאים ביותר לתפקידו כראש הסמכות ההלכתית של צה״ל. מדובר במומחה גדול לענייני צבא ומלחמה ולכן מדובר בראש ובראשונה במינוי מקצועי ביותר.
זכור לי שהרב שי פירון אשר לא חשוד על סגירות מחשבתית נכנס לתפקידו ובתקשורת מצאו אמירות לא פשוטות לאוזן תקשורתית מעברו, אני קורא לדבר זה ״חפש את הרב״. ברגע שרב ממונה לתפקיד כלשהו חופרים אחר אמירות שלו שנאמרו לפני שהייתה מודעות לסביבה תקשורתית, לפני שהייתה מודעות מה אפשר לומר מחוץ לבית מדרש ומה אי אפשר לומר מחוץ לבית המדרש. לא מעט אנשים ידעו מראש שיציפו שוב את התשובה הזו של הרב קרים, כי התקשורת מודעת להבדל בין בית המדרש לבחוץ, בין השיח הבית מדרשי לשיח המציאותי, בעיני זהו מנהג נלוז שבעיקר מלמד על רשעות.
גם את הרב יהודה גלעד האשימו בתמיכה בסרבן גט כאשר נתן נימוק הלכתי בגיטין לאדם שחשב שאינו מהתקשורת והדוגמאות הן רבות. אישית, אני חושב שיש להדגיש בסוגיית אשת יפת תואר את העובדה שחייבים להתחתן איתה, שאי אפשר לאנוס אותה, מה שהנו חסר תקדים במוסר המלחמה של אז, זו אולי הפעם הראשונה בה בכלל מופיע מוסר מלחמה בהיסטוריה האנושית.
מה שבחר הרב קרים להדגיש הוא ביטול איסור עריות, היתר לאיסור הלכתי חמור ביותר עם מישהי שלא יהודייה במציאות של מלחמה הנו חידוש גדול בתוך שיח בית מדרשי. בתוך ההקשר הבית מדרשי איש לא יתבלבל לומר שההסבר שנתן הרב קרים לאשת יפת תואר מעודד אונס, אך בתור כותרת באתר אינטרנט זה נשמע לא טוב, בעיניים מערביות זה נשמע לא טוב.
במציאות הנוכחית אין רב שיוצא בסדר. לכל אחד יש אמירות שלא מתפרשות טוב בתרבות הנוכחית, זהו אתגר איתו אנו חיים בעולם בעולם הדתי וחיים איתו במיוחד רבנים. אחת המסקנות הגדולות ביותר היא ״חכמים הזהרו בדבריכם״, אנחנו צריכים להיזהר לדבר בשפה שתשמע מחוץ לבית המדרש, גם כאשר אנו נמצאים בתוך בית המדרש וגם בתוך תשובה הלכתית. היום בית המדרש הנו בעל חלונות רחבים, צוהר ענק בו מה שנאמר בפנים כנראה בסוף יצא בחוץ, עוף השמים מוליך את הקול ואין מדובר כאן בעניין של דימוי ויחצנות.
הרב קוק בעין איה ברכות ס"ג כותב שבדור שהתורה לא נשמעת, יש צורך לשנות את השפה כך שתשמע. נראה לי שזוהי המשימה של הציבור הדתי בכלל ושל הרבנים בפרט, להיות מסוגלים לדבר את דברי התורה בשפה שתשמע לעולם כולו, זוהי חובתנו בראש ובראשונה כלפי התורה עצמה.
=======
הכותב הוא ר"מ במדרשת לינדנבאום – אור תורה סטון וחבר הנהלת תנועת נאמני תורה ועבודה.
