חוק איסור הונאה בכשרות נחקק אי שם בשנות ה-80' על ידי המפד"ל, כשהמפלגה הייתה המובילה של סוגיות דת ומדינה בכנסת והתחום טרם הופקר לחלוטין לידי המפלגות החרדיות. כוונת החוק ומטרתו נידונות בבג"ץ, אך ברור לכל בר בי רב, כי בראש ובראשונה הוא נועד למנוע הונאה בכשרות.
ביום שלישי ישבו לדיון נוסף שופטי בג"ץ בהרכב מורחב. על הפרק עתירה של שני בעלי עסקים קטנים בירושלים, שמאסו בשחיתות של המועצה הדתית ובחרו לקבל השגחה על הכשרות מגוף פרטי-חברתי בשם "השגחה פרטית". בניגוד לנטען על ידי גורמים חרד"לים קיצוניים, העתירה הוגשה על ידם ולא על ידי התנועה הרפורמית. הם בחרו להסתייע במרכז לסיוע משפטי של התנועה הרפורמית בישראל לצורך הגשת הבג"ץ. בטוחני שהם היו שמחים להסתייע בכל גוף חברתי שהיה מוכן לייצג אותם מול המדינה, לאחר שהרבנות קנסה אותם בעוון שהציגו עצמם ככשרים. לכאורה – ביצעו הונאה בכשרות.
בואו נדבר על מי באמת מבצע הונאה בכשרות. מבקר המדינה בדק את התנהלותן של מספר מועצות דתיות. הנה חלק קטן ממה שהיה לו להגיד בנושא הכשרות: "בכל הקשור לתנאי עבודתם ושכרם, רוב המשגיחים תלויים בבעלים של בתי העסק שעליהם הם אמורים להשגיח. תלות זו מעמידה אותם במצב של ניגוד עניינים, נוכח האפשרות הממשית שיטו לרצות את בעלי העסק מחמת אותה תלות." דו"ח זה נכתב בשנת 1997, לפני כעשרים שנה.
עשר שנים לאחר מכן, בשנת 2007, נכתב דו"ח נוסף של מבקר המדינה, שהתמקד הפעם בפיקוח על כשרות המזון. הנה ציטוט ממנו: "על הרבנות הראשית ועל המשרד לשירותי דת לקבוע כללים לבחירת ולהכשרת של משגיחי הכשרות כדי לוודא שיוכלו לספק שירות ברמה מקצועית נאותה וכדי למנוע את ניגוד הענייני שבעבודתם. כמו כן על הרבנות הראשית לשפר את הפיקוח על נוכחות המשגיחים בבתי העסק. מהממצאים מצטיירת תמונה עגומה עד כדי פגיעה ממשית בשומרי הכשרות".
והנה לפני כחודש התבשרנו כי מבקר המדינה הנוכחי בדק אף הוא את מצב הכשרות בישראל ואת הגופים האחראים לה. לפי הפרסומים, מבדיקת המבקר עולה כי לא רק שהדברים שעלו בדו"חות קודמים לא תוקנו אלא שממצאי הדו"ח החדש מסתמנים כחמורים אף יותר.
אז מי מבצע הונאה של הציבור? שני בעלי עסקים קטנים מירושלים שכתבו "השגחה" במקום "כשר" ומשתמשים בשירותים של גוף כשרות מקצועי? או מערך שלם ובלתי יעיל, שלמעלה מ-20 שנה מסרב להתייעל ולהשתפר, שהבעיות המבניות שלו וכשלי הפיקוח שלו מותירים את ציבור צרכני הכשרות חשוף למאכלי טרפות? הרבנות, על זרועותיה המקומיות, היא האחראית האמיתית להונאת הציבור בכשרות.
אנו בנאמני תורה ועבודה מקדמים מזה כשנה וחצי הצעת חוק שהניחה על שולחן הכנסת ח"כ רחל עזריה להפרטת מערך הכשרות, הפיכת הרבנות לרגולטור במסגרתו יינתנו רישיונות לגופים פרטיים למתן תעודות הכשר. אנו מאמינים בכך שהרבנות יכולה וצריכה לשמש כרגולטור ולהתרכז בפיקוח איכותי ולא במתן השירותים.
בינתיים, על מנת לחזק עמדה זו, בחרנו להצטרף כידידי בית המשפט לדיון הנוסף בבג"ץ הכשרות, יחד עם התאחדות המלונות ואיגוד המסעדות. אנו מבקשים להצטרף לעמדת היועמ"ש הקודם, עו"ד יהודה וינשטיין, ולא לעמדת העותרים. עמדתו ועמדתנו היא שבעלי עסקים שלא משתמשים במילה "כשר" ולא אומרים שבחזקתם תעודת הכשר של הרבנות, לא יוצרים הונאה כלפי הציבור. אנו בטוחים ששופטי בג"ץ יבינו שההונאה מתמשכת של הציבור בכשרות מצד הרבנות מחייבת פתיחה של השוק ויצירת הפרטה דה פקטו, שתביא להסדרה של מעמד גופי הכשרות הפרטיים ולתיקון כשלי הפיקוח, למען איכות הכשרות בישראל.
=======
תני פרנק הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.