מילון מונחים

תוכנית רפורמה חינוכית ופרופסיונאלית בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, אשר מיושמת בהדרגה החל משנה"ל תשס"ח, ומטרותיה העיקריות: שיפור במעמדם ובשכרם של עובדי ההוראה; שינוי במבנה משרת ההוראה: שעות הוראה פרונטאליות, פרטניות ושהייה; שיפור מרחבי הלמידה של התלמידים וסביבות העבודה של המורים; פיתוח מקצועי מתמשך של סגלי ההוראה.

דירוג הרשויות המקומיות לפי אשכולות הנעים מ-1 ל-10. הדירוג נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונועד בין היתר לשמש כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים לרשויות המקומיות.

מוסדות ‏שאינם ‏בבעלות‏ המדינה ‏ומתוקצבים בשיעור ‏של ‏עד ‏75% מהתקציב‏ לתלמיד והמדינה מפקחת עליהם באופן חלקי.‏ במוסד ‏רשמי ‏המוסדות ‏מתוקצבים ‏בהתאם ‏למספר ‏הכיתות ‏התקניות ‏ומפתח ‏השעות ‏המקובל ‏לכיתה.

מוסדות ‏החינוך ‏שבבעלות ‏המדינה ‏או ‏הרשויות ‏המקומיות, שהוכרזו ‏כמוסדות ‏רשמיים ‏ברשומות ומתוקצבים‏ במלואם‏ על‏ ידי ‏המדינה.‏ המורים‏ במוסדות‏ אלו‏ הינם‏ עובדי ‏מדינה‏ או ‏עובדי‏ הרשויות‏ המקומיות.

הוספת ‏שעות ‏לימוד ‏וחינוך ‏על ‏השעות ‏הקיימות ‏במוסדות ה‏חינוך ‏כדי להרחיב ‏ולהעמיק ‏את ‏הידע‏ וההשכלה‏ של‏ התלמיד,‏ להוסיף ‏חינוך ‏לערכים‏ ופעילות‏ חברתית.

כיתה תקנית היא כיתה המונה בין 39-20 תלמידים.

מספר הכיתות הפועלות למעשה במוסד החינוכי.

מדדי הטיפוח של המשרד קיימים בנפרד עבור כל שלב חינוך (יסודי, חטיבת ביניים, חטיבה עליונה). המדד מורכב כך: השכלת ההורה המשכיל ביותר (40%); רמת ההכנסה לנפש במשפחה (20%); פריפריאליות בית הספר (20%); שילוב של הגירה ומדינת מוצא שנחשבת ארץ מצוקה (20%). מדד הטיפוח מחושב לכל תלמיד לפי שלב חינוך, וכך נוצר "ציון" לכל ילד. ציוני מדד הטיפוח יוצרים רצף המחולק לעשר קטגוריות (עשירונים), מהנמוכה ביותר (עשירון 1 – אוכלוסייה חזקה שאינה זקוקה לטיפוח נוסף) לגבוהה ביותר (עשירון 10 – אוכלוסייה חלשה הזקוקה ביותר לטיפוח נוסף). ערך המדד של בית ספר הוא ממוצע העשירונים של התלמידים הלומדים בו: ככל שהערך גבוה יותר – סימן שהתלמידים בבית הספר באים מרקע חברתי-כלכלי חלש יותר

תלמידים נושרים מוגדרים כתלמידים שהיו רשומים כלומדים במוסד חינוכי כלשהו, לפי שכבת כיתה בשנה הנבדקת, אך בשנה העוקבת אינם רשומים באף מוסד חינוכי אחר מתוך כלל תלמידי המסגרות הלימודיות שבפיקוח משרד החינוך או בפיקוח משרד ממשלתי אחר בשנת הלימודים הנבדקת

 לכל מחוז במשרד החינוך מוקצות שעות מאגר מחוז (להלן – סל מחוז). שעות אלו משמשות את המחוז לביצוע התאמות נדרשות או למענה על צרכים ייחודיים של מוסדות שההקצאה שאושרה להם לא סיפקה להם מענה מספק. מנהל המחוז מנהל את סל המחוז ומקצה ממנו שעות.

תוכנית רפורמה חינוכית ופרופסיונאלית אשר דומה באופייה לרפורמת "אופק חדש", אולם היא מיושמת בבתי הספר התיכוניים. היא נועדה לקדם את הישגיהם הלימודיים של התלמידים ולהעצים את מעמדם של המורים.

מאפיין את זרם החינוך שהמוסד החינוכי משתייך אליו, לדוגמה: ממלכתי, ממלכתי דתי וחרדי, כאשר לכל זרם ישנו פיקוח משלו

 דרגת‏ הוותק ‏וממוצע‏ גמולי‏ ההשתלמות,‏ ממוצע ‏שעות ‏הגיל ‏ושיעור ‏משרות המורים ‏בכל ‏סטטוס ‏של ‏רפורמת עוז‏ לתמורה.

מספר השעות המינימלי שתלמיד לומד בכיתתו.

כלל‏ שעות ‏התקן‏ המתוקצבות ‏לבתי‏ הספר.

שעת הוראה שבועית לכיתה במהלך שנת הלימודים.

יועץ חינוכי יידרש לעבוד לא פחות מ-1/6 ממשרתו (כלומר 6 שעות מתוך 36 השעות של יועץ חינוכי במשרה מלאה) בהוראה פרונטאלית בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, ובכל אופן לא פחות מ-4 שעות פרונטאליות לכל היקף משרה.

שעות ‏המוקצות ‏לצורכי ‏תגבור, ‏העמקה והעשרה בנושאים לימודיים, ‏ולטיפוח היבטים חברתיים ורגשיים של‏ התלמידים.

שעות המוקצות לכיתה נוסף על שעות האורך (ובאמצעותן אפשר לחלק את הכיתה וללמד במקביל שני מקצועות).

שעות ‏המוקצות ‏לצורכי ‏קיום ‏ישיבות ‏צוות, ‏הכנת חומרי למידה ולתכנון ההוראה, ‏בדיקת מבחנים ועבודות ולמפגשים פרטניים עם ההורים.

תוכנית של לימודי תגבור והעשרה הנלמדים בשעות שמחוץ לשעות שנקבעו בתוכנית הלימודים הרגילה במסגרת בית הספר, ביוזמה ובמימון שאינם של משרד החינוך.