נרשמים יחד לממ"ד, לא לפרטיים
בעקבות ריבוי בתי הספר הפרטיים-דתיים הוקם "משרד שידוכים ארצי", בניסיון לגבש קבוצות הורים לרישום מרוכז למוסדות הממלכתיים-דתיים. יוזם המהלך: "רבים מאמינים בחינוך הישן והטוב, אך חוששים להישאר שם לבד"
קובי נחשוני
שבועיים לאחר שנחשפה פרשת בידוד האתיופיות בפתח תקווה, ונוכח ריבוי בתי הספר הפרטיים לילדי הציונות הדתית, מתגבשת לראשונה יוזמה ארצית לחיזוק החינוך הממלכתי-דתי: תחת הכותרת "להתנחל בממ"ד" הקימה תנועת נאמני תורה ועבודה מעין "משרד שידוכים", שיאגד קבוצות הורים לרישום משותף לבתי הספר. מטרת התוכנית היא לבלום את מגמות ההפרטה, ההתחרד"לות, הפרדת המינים ו"רעות רבות אחרות", כהגדרת המארגנים, שקיימות בחינוך הפרטי הדתי – תוך שמירה על רוב "תורני-רציני" בכיתות.
"שאלת החינוך הפרטי התעוררה במלוא עוצמתה במוסדות החרד"ליים, אך היא פושה כנגע ממאיר בכל אגפי החינוך הדתי, וגם בחילוני", מסביר שמואל שטח, מנכ"ל "נאמני תורה ועבודה" ומיוזמי המהלך. במכתב שהופץ בין חברי התנועה הוא כתב: "נדמה שהאידיאולוגיה נגמרת כשצריך לשלוח את הילד לבית ספר, ואנשים נמשכים אחר ה'פרטי' בלי לבחון את ההשלכות ההרסניות שנגרמות לחברה הדתית והכללית".
"רוב האנשים ששולחים לפרטי הם לא אלה שמחפשים חומרות דתיות", הוא מתעקש, "אבל הם גם לא רוצים שהילדים שלהם ייבלעו בין אחרים".
לדבריו, החינוך הממלכתי דתי צריך להיות בנוי בסופו של דבר על רוב דתי, אבל הוא וחבריו מתגעגעים ל"אינטגרציה הישנה והטובה" ולאפשרות "להתרומם עם החלשים – דתית וכלכלית". הוא הוסיף עוד כי אם לא תהיה התארגנות רצינית בעניין – הציבור הדתי ישלם מחיר כבד, "גם בשקלים".
שטח מודה כי "פרשת 'למרחב' הייתה הטריגר", אך הוא סבור כי בידוד התלמידות האתיופיות הוא רק סימפטום: "אני לא חושב שיש גזענות במובן של בעיה בצבע העור. הבעיה היא באי-קבלת האחר – בריחה מעם ישראל ובניית תיבות נח פרטיות".
בינתיים, תנועת "נאמני תורה ועבודה" פירסמה כתובת דואר אלקטרוני, והזמינה את ההורים להירשם למשרד השידוכים. במקביל, רתם המנכ"ל למהלך את הרב צחי הרשקוביץ, רב קהילה בפתח תקווה, שנלחם בשנים האחרונות נגד ההפרטה ב"בירת בתי הספר הפרטיים".
