חינוך מסונן עלול להיות מסוכן
המפלגות הדתיות התהדרו בציבור משכיל ורחב אופקים. אך האם הן יאפשרו גם לדור הבא להיות כזה?
על פתיחת תלמודי תורה בציבור הדתי
שמואל שטח | 18/2/2009 10:17 ישנה מחלוקת אמיתית, עוד מימי התנאים, מהו היחס ללימודי חול ועד כמה יש לשלבם במערכת החינוך. יש גישות ממעטות ויש גישות מרחיבות. ישנן גישות הרואות בלימודי החול כלי טכני החיוני לקיום היחיד והחברה, שכן היחיד זקוק לפרנסה והחברה אין לה קיום של ממש מבלי רופאים, מומחי חקלאות, מהנדסים וכדומה. גישה אחרת רואה במקצועות החול כלי מהותי המסייע להבנה נכונה ומעמיקה של התורה למקצועותיה. כפי שכינו זאת חכמי ימי הביניים: "רקחות וטבחות". כלומר: מי שאינו בקיא בסודות מדעי הטבע, הלוגיקה ואף המוסיקה, אין בידו מפתחות לכל חדרי התורה.
גישה אחרת אף טענה שהשלמות האישית מותנית בידיעת מקצועות החול בהיותם יצירת הקב"ה. כולם התלבטו באיזה גיל יש להתחיל ללמוד את לימודי החול ומהו המינון הנכון, אולם לכולי עלמא נפסק כי יש ללמד את הבן/ת אומנות שתעניק לו אפשרות להתפרנס בכבוד.
בימים אלו בהם התהדרו כל המפלגות בציבור הדתי-לאומי, על שיש בו רופאים, כלכלנים ואנשי היי-טק, צריך לבדוק האם הן גם יאפשרו לדור הבא להיות כזה.
בשנים האחרונות הוקמו בציבור הדתי לאומי מספר "תלמודי תורה". חלקם משלבים את מקצועות החול בצורה משמעותית כמעט כפי שהיה לפני כן, אולם חלקם הפחיתו את מספר שעות החול אל מתחת לרמת מינימום בסיסית ואף פחות מזה.
חיזוק תלמודי תורה הוא עניין לגיטימי למי שדוגל בו, אך יש להבטיח שלימודי החול לא ימודרו מהם כמעט לחלוטין ובכך ייווצר קושי כלכלי חברתי אדיר בדור הבא. ניתן להתווכח כמה שעות אנגלית צריך הילד בשבוע, אך יש להיזהר ממניעתן. זהו חוסר צדק עם מי שיצטרך אחר כך למצוא פרנסה מכובדת, ללא תעודת בגרות אליה ניתן להגיע בנקל.
מחכים לדקה ה-90
אחד הטיעונים להצדקת הורדת מספר שעות לימודי החול בתלמודי התורה גורס שממילא הלמידה העיקרית נעשית בתיכון לקראת הבגרות. כמו כן, התלמידים בבית הספר היסודי מבזבזים את זמנם לריק באלפי שעות שניתן היה לרכזן בכמה מאות בודדות בכיתה י"א.
אמנם ניצול השעות בבתי הספר היסודיים הינו דבר המטריד כל הורה, אך עדיין לא ניתן לטעון ברצינות כי תלמיד שהחל ללמוד מתמטיקה בתיכון יצליח כמו מי שהחל ללמוד זאת בגילאי היסודי. כשם שבהכללה, מי שלמד "חומש" עשר שעות בשבוע ידע את התורה יותר ממי שהחל ללמוד זאת רק בתיכון, כך מי שלמד מדעים ביסודי יצליח יותר ממי שלמד זאת בדקה ה-90 לפני מבחני הבגרות.
טענה נוספת מנסה להציג כיצד המגזר החרדי, למרות שהתחנך בתלמודי תורה, מצליח להשתלב בתעשיית ההיי-טק. אכן, בשנים האחרונות, בין היתר בגלל מדיניות שהחילה הגבלות על קצבאות הילדים, חל מהפך מבורך בציבור החרדי. ציבור זה נפתח, לאט לאט, אל עולם העבודה ומכללות חדשות המיועדות לו הולכות ומוקמות כפטריות שלאחר הגשם.
ואולם המצב עדיין רחוק מלהיות טוב. גם כעת, רוב הציבור החרדי אינו עצמאי מבחינה כלכלית. גם אלו העובדים, מועסקים לרוב בעבודות שירותים בעלות שכר עבודה נמוך. המעטים
שנכנסו להיי-טק עוסקים ברובם בתחומי עזר, תמיכה ומסחר ולא בקדמת הפיתוח. זה קורה משום שגם בעולם התורה אין קסמים. יש מעטים שלימוד הגמרא שיחק להם בניתוח נכון של אופציות השוק. הרוב, על אף חוכמתם בצד זה של התורה, נתקעים הרבה מאחור.
לא מזמן פרסמה חברה פרטית העוזרת לחרדים במבחני הפסיכומטרי, כי החרדים השיגו הישגים טובים יותר מעמיתיהם החילונים. גם כאן, ברור כי כשמשווים את האליטה החרדית שיצאה לעבוד לשאר האוכלוסייה, לא פלא שהחרדים מובילים. אולם, אם נשווה את כלל האוכלוסייה החרדית לכלל אוכלוסיית בוגרי בתי הספר הממלכתיים, לא צריך לפרט מה יהיו התוצאות.
בימי הבחירות עשו כל המפלגות – חילוניות ודתיות כאחד – מאמצים רבים להטות לצידן את הקול הדתי-לאומי. בנוסף לתמיכה במוסדות החינוך הרגילים הן הציעו תמיכה בתלמודי התורה. אני משער שאם הייתי מקים בית ספר ללימוד סידור פרחים בשיטת אפשטיין (אין דבר כזה), הבטחות התמיכה בו היו נכנסות גם הן למצעי המועמדים. האם מנהיגי הציבור ומחנכיו מבינים את האחריות הציבורית המוטלת עליהם בשדה החינוך או שמא הם דואגים לאינטרסים המיידיים של בוחריהם? מי שלא מבין את האחריות, שיתחיל כבר עכשיו לחסוך לנכדים…