יום העצמאות ה-62: עוד לא אבדה תקוותנו

 

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/093/823.html

 

הספרון "אתחלתא דתקווה" חושף את עומק השבר שבין הציבור הדתי-לאומי למדינה בעקבות פינוי גוש קטיף (וגם את האהבה שעדיין קיימת)

עקירת ישובי גוש קטיף הביאה לשינוי ביחסו של חלק מהציבור הדתי לאומי ליום העצמאות. כבר ביום העצמאות שלפני העקירה פסק בנווה דקלים ראש ישיבת תורת החיים הרב שמואל טל לתלמידיו שלא לומר הלל בתפילות יום העצמאות.

הרב טל הסביר אז לתלמידיו שבשל מדיניות הממשלה לא ניתן יותר להפריד בין המדינה לממשלה ולכן אין להתפלל תפילת הודיה שיש בה כדי לברך גם את השלטון הקיים. לעומת הרב טל, הרב יגאל קמינצקי הרב של ישובי גוש קטיף ושאר הרבנים בגוש אמרו הלל כמידי שנה.

הרב קמינצקי אמר אז בבית הכנסת של נווה דקלים בליל החג: "אנחנו לא מתבלבלים, אנחנו ממשיכים להודות לקדוש ברוך הוא על האתחלתא דגאולה הזאת. גם כשיש לנו בעיות עם ממשלת ישראל, המדינה הזאת שייכת לעם הזה, לנצח נצחים. היום אנחנו חייבים להגיד הלל בהידור".
ליצור חומר זמין
הדיון בשאלה האם מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה או לא, העסיק וימשיך להעסיק את הציונות הדתית כנראה עד לגאולה השלמה. חוברת חדשה שראתה אור בשבועות האחרונים, מנסה לתרום זווית משלה בסוגיה.

החוברת – 'אתחלתא דתקווה' עוסקת ביחסי הציבור הדתי לאומי ומדינת ישראל והיא ראשונה בסדרת חוברות שיזמו תנועת נאמני תורה ועבודה יחד עם תנועת הקיבוץ הדתי. מטרת המיזם המשותף הוא ליצור חומר זמין נגיש וברור שישמש בני נוער וצעירים לחיזוק תפיסותיהם בערכי תורה ועבודה, כפי שהתנועות הללו רואות אותן.

את החוברת בנושא מדינת ישראל כתב הרב חיים נבון, בוגר ישיבת הר עציון ורב קהילת השמשוני במודיעין, המוכר בפעילותו התקשורתית המגוונת. החוברת עוסקת בשתי סוגיות עיקריות: מעמדה הדתי של מדינת ישראל וחובת הציות לחוקי המדינה ולפקודות הצבא.
העשרת השיח הפנימי

בסוגיית מעמדה הדתי של המדינה מציע הרב נבון דרך ביניים בין הדרך הרואה במדינה אתחלתא דגאולה לבין זו שאינה מייחסת משמעות דתית למדינה. "אני מאמין שלמדינת ישראל יש משמעות דתית גם אם אינה בהכרח חלק מתהליך הגאולה….רק במדינת ישראל אנו יכולים לחלום על הגשמת חזון מדינת התורה. גם אם איננו יודעים האם המדינה היא אתחלתא דגאולה, אנו יודעים שהיא אתחלתא דתקווה".

בסוגיית חובת הציות לחוקים ולפקודות, אוחז הרב נבון בגישה השוללת סירוב לפקודת פינוי יישובים. הוא מביא עמדות של רבנים הסוברים שהפקודה אינה סותרת את ההלכה וטוען שגם החולקים עליהם מסכימים שיש לציית לפקודה כזו אם היא תושיע את מדינת ישראל מחורבן. "המחלוקת האם הפינוי יביא לישועה או להרס היא מחלוקת עובדתית", כותב נבון, "שההכרעה בה נמצאת בתחום סמכותם של מוסדות המדינה". הוא גם מביא סיבות הלכתיות נוספות מדוע לא לסרב לפקודת פינוי.

חשיבותה של החוברת החדשה היא בתרומתה להעשרת השיח הפנימי בתוך הציונות הדתית. במיוחד בסוגיית סירוב פקודה נוצר לעתים רושם מוטעה שהקול היחידי בשטח הוא קול הסרבנים מכיוון שהם אלו הטורחים יותר להשמיע את קולם. החוברת החדשה משמיעה קול צלול וברור שמתמודד יפה עם טענות תומכי הסירוב ומייצג נאמנה חלקים גדולים בציונות הדתית.