בס"ד אלול תשפ"ב ספטמבר 2022
לאור פניות ושאלות בעניין התנהלות קריאת התורה לנשים חשבתי לרכז את הדברים במסמך אחד. אשמח להערות והארות.
למסמך זה קדם מסמך שכתבתי ספציפית להתנהלות בזמן הקורונה בו הדגשתי את חשיבות ההקפדה על הנחיות ההתנהלות בזמן המגיפה. ההנחיות הללו בוטלו אך עדיין יש חשש להידבקות, ואפילו לאחרונה יש עלייה בהדבקות, ולכן אני ממליצה להמשיך להקפיד על התנהלות אחראית בנושא הזה. למשל לא להשתמש במטפחת אחת משותפת לכולן לעניין נישוק מקום תחילת הקריאה בזמן העלייה לתורה, כפי שאפרט להלן.
חג שמח!!
דבורה עברון.
התנהלות הקריאה והעליות:
כלל חשוב שצריך לזכור הוא שאין לגעת בגויל של ספר התורה. הקוראת נעזרת באצבע כדי לסייע בקריאה, הזזת והגבהת הספר נעשים בספר אשכנזי בעזרת עצים החיים (שני מוטות העץ משני צידי הגויל), ובספר ספרדי בעזרת המסגרת שעוטפת את הגויל וכן בעזרת החיבור לעצי החיים שנמצא בראש הספר להזזת הגויל עצמו.
הוצאת ספר התורה נעשית לפי הכתוב בסידור. ביום טוב שחל בשבת לא אומרים י"ג מידות.
פעמים רבות בתפילת נשים אין ארון קודש והספר מונח מכוסה על השולחן. ההתייחסות לכיסוי היא כפתיחת ארון הקודש ולכן בזמן אמירת/שירת "ויהי בנסוע הארון" מורידות את כיסוי הספר. אישה אחת מרימה את הספר מהשולחן ומוסרת לבעלת התפילה שמחזיקה את הספר בידה הימנית מונח על צידה הימני, והיא עוברת בין ציבור המתפללות עד להנחה מחדש לקריאה על השולחן.
לאחר שהספר מונח על השולחן מורידות את המעיל של הספר ואת החגורה ובודקות שהספר במקום (אם יש אפשרות כדאי לבדוק שהספר מגולל למקום הקריאה עוד לפני התפילה). סביב השולחן עומדות הקוראת, המקריאה (זו שבודקת שהקריאה נעשית כהלכה), והגבאית.
הגבאית קוראת לעולה הראשונה. כדאי להיעזר בסידור "רינת ישראל" שם יש מה שצריך לצורך הגבאות. בתפילות נשים רבות נהוג להעלות את האישה בשמה המלא ובשמות המלאים של שני הוריה.
העולה מתקרבת לשולחן. הקוראת מצביעה על מקום תחילת הקריאה. מכיוון שיש איסור הלכתי לגעת בגוויל של ספר התורה, ומכיוון שכרגע בגלל הקורונה מומלץ שלא להעביר מטפחת לנישוק מאחת לשנייה, לכן נראה לי שהעולה תצביע גם היא על מקום תחילת הקריאה ותנשק את אצבעה.
לאחר שהעולה הצביעה על מקום הקריאה סוגרות את הספר ומכסות אותו מלמעלה במעיל, והעולה מחזיקה בשני עצי החיים ומברכת או אומרת טקסט אחר (נושא הברכות וטקסטים אלטרנטיביים יידון בנפרד). כך עושות בספר אשכנזי. בספר ספרדי לאחר הצבעה על מקום תחילת התפילה מכסות באחת המטפחות הקשורות מלמעלה את הגויל או סוגרות את הספר ואז העולה מברכת.
הקוראת קוראת את הקטע של העלייה והעולה עוקבת בעיניה אחרי הקריאה ומשתדלת גם לבטא בשפתיה את המילים. העלייה הספציפית היא באחריות העולה והקוראת היא מעין שליחה שלה ולכן על העולה להקפיד לעקוב אחר הקריאה בספר ממש ולעשות מה שהיא יכולה כדי לבטא את המילים. אם אישה יודעת מראש מה תהיה העלייה שלה אני ממליצה לה לעבור על זה בבית מראש. במקרים רבים לא ניתן לדעת מראש מה תהיה העלייה של כל אישה, אך ההקפדה על מעקב אחר הקריאה בספר אפשרית בהחלט. כמובן שכשהעולה היא גם הקוראת זה יותר פשוט. חשוב לי להדגיש שאין צורך לדעת לקרוא בתורה על מנת לקבל עלייה כך שבעצם כל אחת יכולה לעלות לתורה. לאחר הקריאה מכסים שוב את הספר והעולה מברכת או אומרת את הטקסט של סוף העלייה.
הגבאית כעת קוראת לעולה השנייה לעלות ומיד לאחר מכן עושה "מי שברך" לעולה הראשונה. במנייני גברים רבים בשמחת תורה נהוג לעשות "מי שברך" קצר – "מי שברך את האבות הוא יברך את הבנים", וזאת בגלל מספר העולים הרב לתורה. מכיוון שעבור נשים רבות העלייה בשמחת תורה היא העלייה היחידה שהן עולות בשנה, או לפחות אחת הבודדות בשנה, חשוב להן שיהיה "מי שברך" מלא ומכובד ולעיתים גם כזה שמתייחס לשמחות ואירועים אחרים שקרו בשנה החולפת. נוסח ה"מי שברך" נמצא בסידור. שימו לב לדייק האם עולה לכבוד השבת או לכבוד הרגל או שניהם. כמו כן אני ממליצה להוסיף את האמהות ולומר: "מי שברך אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, ואימותינו שרה, רבקה, רחל ולאה הוא יברך את…". נוסח ה"מי שברך" אינו לשון תפילה עליה יש להקפיד ולכן ניתן להוסיף. כל זמן ה"מי שברך" וההמתנה שבין העליות, הספר נשאר מכוסה.
לעניין ברכות התורה ואמירת "ברכו":
קבוצת תפילה של נשים איננה מניין ולכן אין לומר בה דברים שבקדושה ומשום כך נשים לעצמן אינן אומרות "ברכו את ה' המבורך". יש מספר רבנים, ובהם הרב פנחס פלאי ז"ל, הרב יצחק גרינברג והרב דוד רוזן, שסבורים שדווקא כשנשים הן לעצמן אז הן יכולות להגיד דברים שבקדושה מכיוון שהן שוות בינן לבין עצמן. השאלה ההלכתית אודות האם נשים לעצמן הן קהל היא שאלה שעולה לאחרונה בדיונים שונים, למשל אודות אמירת ברכת הגומל בפורום של נשים בלבד או קדיש דרבנן בסיום מסכת שיש בו רק נשים, אך לא לגבי דברים שבקדושה.
אם יש רצון לומר משהו לפני הברכות ולקבל מענה מהקהל אפשר לאמץ את מנהג עדות המזרח ולומר: ה' עמכן. הקהל עונות "יברכך ה'".
מבחינת הברכות –
יש פוסקים רבים שמורים לא לברך כלל. במקרה כזה אפשר לומר פסוקים לפני ואחרי הקריאה – למשל באחת מקבוצות התפילה לנשים בירושלים נוהגים כך: " העולה לתורה אומרת לפני הקריאה: אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם. רַחֵם עָלֵינוּ. וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל. לִשְׁמֹעַ. לִלְמֹד וּלְלַמֵּד. לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה.
אחרי הקריאה היא אומרת: תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא תּוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּתְהֵא עִמָּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא". (עפ"י עדותה של הרבנית שרה פרידלנד בן ארזה).
אפשרות נוספת היא להתאים את תוכן הפסוקים לתוכן הברכות. כך אנחנו עולות במצפה נטופה בהוראת רב היישוב:
לפני הקריאה –
העולה אומרת: ה' עמכן. הקהל עונות: יברכך ה'.
ואז העולה אומרת: אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם. רַחֵם עָלֵינוּ. וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשכִּיל. לִשְׁמעַ. לִלְמד וּלְלַמֵּד. לִשְׁמר וְלַעֲשות וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּורָתֶךָ בְּאַהֲבָה: ברוך אתה ה', למדני חוקיך.
אחרי הקריאה –
העולה אומרת: בָּרוּךְ הוּא אֱלהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבודו, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּועִים, וְנָתַן לָנוּ תּורַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עולָם נָטַע בְּתוכֵנוּ. הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתורָתו, וְיָשֵׂם בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתו וְיִרְאָתו, וְלַעֲשׂות רְצונו וּלְעָבְדו בְּלֵבָב שָׁלֵם.
יש פוסקים בני זמננו שפוסקים שאישה יכולה לומר את הברכה הראשונה: "ברוך אתה…אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה..נותן התורה". זו ברכה שנשים וגברים אומרים בברכות השחר. חלק מהפוסקים מורים שכשאישה יודעת שהיא מתעתדת לעלות לתורה היא יכולה לא לומר את הברכה בבוקר ואז תאמר אותה בזמן העלייה. יש הפוסקים שברכה זו נאמרת על קריאת התורה עצמה. זוהי מצוה שיש מחלוקת אם נשים חייבות בה או פטורות ממנה, כי הן פטורות ממצוות לימוד תורה. גם לדעה שהן פטורות, לפי הפסיקה האשכנזית (בעקבות דעת רבנו תם) הן יכולות לברך כמו שמברכות על עוד מצוות שהן מקיימות רשות, כגון נטילת לולב. מכאן שאשכנזיות שרוצות לברך את הברכה שלפני העלייה יכולות לסמוך על רבינו תם, וספרדיות שרוצות להקפיד יכולות שלא לומר את הברכה בבוקר ולומר אותה בעלייה.
לגבי הברכה שלאחר הקריאה – יש פוסקים המורים שלא לברך אותה מכיוון שאינה נאמרת בכל יום. במקומה בקריאת נשים אפשר לומר טקסטים שהצענו לעיל.
ראיתי גם הצעה לחלק את הברכות בצורה אחרת: לפני הקריאה, אישה מברכת "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה", ולאחר הקריאה, "אשר בחר בנו מכל העמים….". אלה שתי הברכות שאישה מברכת בכל יום ממילא.
יש קבוצות נשים שמברכות את שתי הברכות הרגילות של העלייה לתורה ללא אמירת ברכו.
בתפילת הנשים ביישוב בו אני גרה אני נוהגת כפסיקת רב היישוב וכשאני מתארחת בתפילות נשים אני נוהגת כמנהג המקום אך ללא אמירת "ברכו".
הקריאה בחג שמחת תורה שיוצא בשבת:
מכיוון שבשבתות יש שבעה עולים לתורה ואילו בחגים יש חמישה, לכן כששמחת תורה יוצאת בשבת יש לעשות חלוקה של הקריאה כך שיהיו שבע עליות. לשם כך יש לחלק באופן הבא (בתפילת נשים אין ייחוס של כהן, לוי וישראל): ראשונה – מ"וזאת הברכה" ועד "מדברותיך". שניה – מ"תורה צוה לנו משה" ועד "ועזר מצריו תהיה". שלישית – מ"וללוי אמר" ועד "ובין כתפיו שכן". רביעית – מ"וליוסף אמר" ועד "אלפי מנשה". חמישית – מ"ולזבולון אמר" ועד "ומשפטיו עם ישראל". שישית – מ"ולדן אמר" ועד "ובגאותו שחקים". שביעית – מ"מעונה אלהי קדם" ועד "על במותימו תדרוך". כלת תורה מ"ויעל משה" ועד "לעיני כל ישראל". במידה ואין כלת בראשית נכון לקרא בעלייה שביעית עד "לעיני כל ישראל". אם יש כלת תורה מעלים אותה ב"ויעל משה" וקוראות עד "לעיני כל ישראל".
הקריאה בחומש בראשית היא מההתחלה ועד פרק ב' פסוק ג' (כולל).
לתשומת ליבכן: כשנשים רבות עולות לתורה ויש צורך לקרוא את אותן עליות כמה פעמים אזי בסבבים עצמם קוראים את החלוקה הרגילה לחמש עולות עד "ובגאותו שחקים", וחוזר חלילה, ובסבב הקריאה האחרון מחלקות לשבע עליות וממשיכות בהתאם.
הכנת רשימת העולות והקוראות:
מומלץ להכין טבלה שבה יש הפרטים הבאים:
| שם ושמות שני ההורים | עולה | קוראת | הערות |
אם יש קוראת אחת אז הדברים פשוטים ויש רק צורך לשים לב שכל מי שרוצה עולה. בשמחת תורה אנחנו קוראות כמה סבבים שצריך כדי לאפשר לכל מי שרוצה לעלות.
אם יש נשים שרוצות לקרוא את העלייה שלהן יש לשים לב ולדעת מראש איזו עלייה הן רוצות לקרוא. כדאי לדעת מי יודעת לקרוא איזו עלייה ואם יש מי שיודעת לקרוא את הכל זה מקל על ההתארגנות.
בהערות אפשר לכתוב האם לעולה יש שמחה שהיא רוצה לציין או כל אירוע אחר.
מומלץ לכתוב את שמה המלא של האישה העולה (כדי לא להתבלבל בין שתי נשים שיש להן את אותו שם פרטי) , וכמובן את שמות שני הוריה.
נהוג שאמא ובת אינן עולות אחת אחרי השנייה.
בשמחת תורה נהוג שילדים גם לפני בר מצווה עולים. הכוונה לילדים שיודעים ומבינים את המעמד. בתפילת נשים שלנו אנחנו מעלות ילדות מגיל 10 ופעמים רבות הן גם קוראות בעצמן.
"מי שברך" לרפואה, לחיילי וחיילות צה"ל וכן לעגונות ומסורבות גט ניתן לומר בסוף הקריאה. אפשר לפזר אותם בין המשתתפות. אין צורך שזה ייאמר על ידי הגבאית או מובילת התפילה.
הגבהה וגלילה והכנסת ספר תורה:
הגבהת ספר תורה נעשית אצל אשכנזים בסוף הקריאה ואצל ספרדים בתחילתה.
הגבהת ספר תורה היא תמיד משימה מורכבת. יש צורך בכוח רב לכך ובוודאי בשמחת תורה כשהגויל כולו נמצא בצד אחד.
אם יש חשש שחלילה הספר ייפול עדיף לא להגביה.
ניתן להגביה את הספר ע"י שתי נשים כשכל אחת אוחזת באחד מעצי החיים למטה ולמעלה. כדאי שיעמדו נשים נוספות לידן כדי לסייע אם יהיה צורך. לאחר ההגבהה גוללות את הספר ואם יש קריאת הפטרה אחת הנשים תשב עם הספר לאורך הקריאה וקטעי התפילה שלאחר מכן עד להכנסת הספר לארון או הנחתו על השולחן וכיסויו.
מהלך הכנסת הספר נמצא בסידור.
עליית ילדות וילדים:
בדרך כלל עליית ילדות וילדים היא התקהלות גדולה ומשמחת של כולם סביב ספר התורה וכמובן שזורקים עליהם סוכריות או מחלקים שקיות בסוף העלייה.
כלת תורה וכלת בראשית:
בקבוצות תפילה של נשים יש הנוהגות לכבד משתתפות בכלת תורה או כלת בראשית. לעיתים מחליטות לבחור באישה אחת ככלת שמחה.
להלן שני נוסחים מוצעים לרשות לכלת שמחה/ כלת תורה. ניתן לקחת את הרשות המסורתית מהמחזור ולהתאימה לשונית לאישה.
רשות לכלת שמחה/תורה – הצעה 1:
מֵרְשׁוּת מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וְשִׁירָה, וּמֵרְשׁוּת כְּבֻדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה עֲצוּרָה,
בָּרָה תְמִימָה מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ וּמַחֲזִירָה, יְשֻׁרוּן נִתְּנָה מוֹרָשָׁה לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ,
וּמֵרְשׁוּת חֲבוּרַת צֶדֶק עֵדָה הַמְאֻשָּׁרָה, זְקֵנוֹת וּנְעָרוֹת בְּכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה,
קְבוּצוֹת פֹּה הַיּוֹם לְשִׂמְחַת תּוֹרָה, וְנֶעֱצָרוֹת לְסַיֵּם וּלְהָחֵל בְּגִיל וּבְמוֹרָא,
אוֹתָהּ מְחַבְּבוֹת כְּיוֹם נְתִינָתָהּ בַּהֲדָרָה, מְסַלְסְלוֹת בָּהּ כַּחֲדָשָׁה וְלֹא כַיְשָׁנָה שֶׁעָבְרָה,
צְמֵאוֹת לָמֹץ וּלְהִתְעַנֵּג מִזִּיו יְקָרָהּ, מְשַׂמַּחַת לֵב וְעֶצֶב מְסִירָה,
תַּנְחוּמֶיהָ יְשַׁעְשְׁעוּ נַפְשָן בָּהּ לְהִתְפָּאֲרָה, וְהוֹגוֹת בְּמִקְרָא וְהַגָּדָה בְּמִשְׁנָה וּגְמָרָא,
לָכֵן גָּדוֹל שְׂכָרָן מֵאֵת הַגְּבוּרָה, עַל רֹאשָׁן שִׂמְחַת עוֹלָם קְשׁוּרָה,
וּבְכֵן נִסְכַּמְתִּי דַּעַת כֻּלָּם לְבָרְרָה, בַּחוּרָה הֲרִימוֹתִי מֵעַם תּוֹךְ הַחֲבוּרָה,
וְנִשְּׂאָה לִבָּהּ וְנִדְּבָה רוּחָה לְהִתְעוֹרְרָה, תְּחִלָּה וְרִאשׁוֹנה הֱיוֹת לְהַתְחִיל הַתּוֹרָה,
וְעַתָּה קוּמִי פלונית בת אלמונית ואלמוני עִמְדִי וְהִתְאַזְּרִי,
בֹּאִי וְהִתְיַצְּבִי וְעִמְדִי לִימִינִי וְקִרְאִי מִקְרָא,
מָה רַב טוּבְךָ וּמַשְׂכָּרְתֵּךְ יְתֵרָה, וּמִבִּרְכוֹת בּוֹרְאֵךְ תְּבֹרַךְ יָדֵךְ מִלְּקַצְּרָהּ.
כאן ראוי לשבץ משפט אישי על פועלה של כלת השמחה
תְּבוֹרְכִי בְּנִדְבָתֵךְ לבָּחוּר ובחוּרָה, צֶדֶק וָחֶסֶד רוֹדֶפֶת בְּאֹרַח יְשָׁרָה,
הצעה להתייחסות למשפחה: צאצאייך ואישך יזכו בבריאות ובעטרה, לכן לא ימושו מפיך תורה, תפילה ושכרה.
מַהֵר, עִמְדִי, עִמְדִי, עִמְדִי פלונית בת אלמונית ואלמוני כַּלַּת השמחה
מֵרְשׁוּת הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, לְבָרֵךְ אֶל גָּדוֹל ותורתו המבורכה, יַעֲנוּ אַחֲרַיִךְ הַכֹּל נא הצליחה
תעלה פלונית בת אלמונית ואלמוני
רשות לכלת שמחה/תורה – הצעה 2:
מֵרְשׁוּת הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, וּמֵרְשׁוּת מִפָּז וּמִפְּנִינִים יְקָרָה,
וּמֵרְשׁוּת זְקֵנות וּנְעָרות יוֹשְׁבות שׁוּרָה, אֶפְתַּח פִּי בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה,
לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְדָר בִּנְהוֹרָא, שְהִגִּיעָנוּ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה,
הַמְשַׂמַּחַת לֵב וְעֵינַיִם מְאִירָה, לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְשׁוֹמְרֶיהָ בְּדבקות ובשִׁירָה
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַגְּבוּרָה, לָתֵת חַיִּים וָחֶסֶד וַעֲטָרָה,
לפלונית בת אלמונית ואלמוני הַנִּבְחֶרֶת לעלות לתּוֹרָה:
לְאַמְּצָהּ, לְבָרְכָהּ לְגַדְּלָהּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, לְדָרְשָהּ לְהַדְּרָהּ לְוַעֲדָהּ בַּחֲבוּרָה,
לְזָרְזָהּ לְחַסְּנָהּ לְטַכְּסָהּ לְיַשְּׁרָהּ, לְכַבְּדָהּ לְלַמְּדָהּ לֶקַח וּסְבָרָה,
לְמַלְּטָהּ לְנַשְּׂאָהּ לְסָמְכָהּ בשפה בְּרוּרָה, לְעַדְּנָהּ לְפַרְנְסָהּ לְצַדְּקָהּ בְּעַם נִבְרָא,
לְקָרְבָהּ לְרַחֲמָהּ לְשָׁמְרָהּ מִכָּל צוּקָה וְצָרָה, לְתָקְפָהּ לְתָמְכָהּ בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה.
עִמְדִי, עִמְדִי, עִמְדִי פלונית בת אלמונית ואלמוני כַּלַּת הַשמחה
ותְנִי כָּבוֹד לְאֵל כִּי שִׁמְשׁוֹ עֲליך זָרְחָה
כאן ראוי לשבץ התייחסות לפועלה של כלת השמחה. זהו נוסח מוצע לנשים העוסקות בתורה: וּבִשְׂכַר זֶה תִּזְכִּי ללמד בָּנוֹת וּבָנִים ולהצמיחה, וּמְקַיְּמֵי מִצְווֹת בְּתוֹךְ עַם יָפָה וּברוכה
וּפָנַיִךְ לְהָאִיר בְּאַסְפַּקְלַרְיָא כזריחה, ותתמָלֵאי רוּחַ עֵצָה והלכה,
וְתִזְכִּי לִשְׂמֹחַ ברווחה והצלחה, עם משפחתך וקהילתך בבריאות ובבטחה
עִמְדִי, עִמְדִי, עִמְדִי פלונית בת אלמונית ואלמוני כַּלַּת הַשמחה,
מֵרְשׁוּת כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְעלי לַתּוֹרָה בשמחה.
תַּעלה פלונית בת אלמונית ואלמוני לכבוד הַתּוֹרָה!
__________________
יהי רצון שנזכה כולנו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה!
שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה וחג שמח!!
