שיטת בחירת רבני ערים

 

בדרך לשינוי שיטת בחירת רבני הערים? בית המשפט העליון נעתר השבוע לבקשת תנועת "נאמני תורה ועבודה" והוציא צו המורה לשר לשירותי דת, יעקב מרגי, לנמק את הרציונל שעומד מאחורי שיטת בחירת רבני ערים במדינת ישראל. העתירה הוגשה על רקע מאמצי השר לחדש את ההליכים לבחירתו של רב עיר בירושלים, שמאז שנת 2003 לא מכהן בה רב ראשי.

אנשי התנועה טוענים בעתירתם כי ההליכים לבחירת רבני ערים הנהוגים כיום, רצופים פגמים וליקויים ואינם מאפשרים "ביטוי הולם להרכב האוכלוסייה המתגוררת בכל עיר למרכיביה השונים". כך למשל, נטען בעתירה כי על פי התקנות הקיימות, רב עיר נבחר על ידי אסיפה מיוחדת שרק רבע מהחברים בה הם נבחרי ציבור שמונו על ידי מועצת העיר. יתר חברי האסיפה הם נציגים של המועצה הדתית (25%) הממונים על ידי השר מרגי וממילא בעלי "אוריינטציה פוליטית מובהקת", וכן נציגים של בתי הכנסת בעיר (50%), הנבחרים גם כן לפי קריטריונים עמומים ועל ידי וועדה הנשלטת בידי המשרד לשירותי דת. עוד טוענים בתנועה, כי בעצם ניתנת כוח מכריע לנציגי בתי הכנסת בהליך הבחירה, מתרחשת הפלייה המבטאת עמדה ערכית לפיה "לפיה לבאי בתי הכנסת זכות בחירה כפולה מאשר לתושבי העיר שאינם בין באי בתי הכנסת". בסיכומו של דבר, טוענים בתנועה כי הבחירות המתקיימות על פי הנוהג המקובל כיום הינן "בלתי שקופות, לא שוויוניות, ונתונות למניפולציות פוליטיות".

לאחרונה נודע לאנשי התנועה כי השר מרגי מבקש להאיץ את ההליכים שהחלו לפני כחצי שנה לבחירתו של רב עיר בירושלים, מהלך שנועד לטענתם "להבטיח מראש את בחירתו של מועמד מסוים שהשר ומפלגתו חפצים ביקרו". יצוין, כי אשתקד נעשה ניסיון נוסף למנות רב עיר לירושלים, אך בג"ץ עצר את הליך הבחירה, לאחר שנמצאו פגמים מהותיים בהתנהלות וועדת הבחירות. בדיון שהתקיים אז בבית המשפט ביקר השופט אליקים רובינשטיין את וועדת הבחירות ואמר כי "כל אדם בירושלים נזקק לשירותי הרב. לא רק אדם דתי. יש לתת לכך ביטוי בגוף הבוחר, שייצג וישקף את כלל תושבי העיר". בעקבות פסיקת בג"ץ וחידוש הליכי הבחירה, פנו אנשי התנועה לשר מרגי וביקשו שיפעל ליישום דברי השופט רובינשטיין ולתיקון הליקויים הרבים המצויים בתקנות. השר מרגי סרב לבקשה, ואף כתב בתשובתו לאנשי התנועה כי "הנני מכבד מאוד את הערות בית המשפט, אולם כשר הממונה על תיקון התקנות שלעניין, הרי שהנושא מסור לתחום טיפולי ולמדיניות המשרד". לאור תשובתו של השר, החליטו בתנועה להגיש את העתירה.

כאמור, בדיון שהתקיים שלשום בבית המשפט, הורו השופטים אשר גרוניס, ניל הנדל ועדנה ארבל, למשרד לשירותי דת לנמק מדוע לא יבוטלו התקנות הקיימות כיום ובמקומם יותקנו תקנות שיבטיחו כי בחירת רבני ערים בישראל תעשה על פי קריטריונים ברורים ושוויוניים. השופטים גם קבלו על כך שבמשך למעלה משבע שנים לא מכהן רב עיר בירושלים, כאשר השופט גרוניס, אף התבדח על הסאגה המתמשכת כשהביע תקווה כי "עד לשנת היובל הבא יושלם הליך הבחירה". עם זאת, קבעו השופטים כי אין בכוונתם להתערב בהליך הבחירה הספציפי לרבנות העיר ירושלים, והדגישו כי הדיון בסוגיה יהיה עקרוני ויחול על כלל הליכי בחירת רבני ערים בישראל.

עו"ד אסף בנמלך, ממשרד טולצ'ינסקי שטרן ושות' שייצג את תנועת נאמני תורה ועבודה בעתירה, ברך על החלטת בית המשפט והביע תקווה שהעתירה תוביל בסופו של דבר לביטול התקנות המפלות. בנמלך הוסיף כי "לא ייתכן שדווקא באי בתי הכנסת הנהנים מנגישות קלה לשירותי דת באמצעות הרב המכהן בקהילתם, הם אלו שיבחרו את רב העיר, בעוד שהציבור הרחב, שעבורו רב העיר הוא הכתובת הבלעדית עבור ענייני דת, יודר באופן קבוע מתהליך הבחירה". 

 

צבי פיין ,"מקור ראשון" 7/10/2011