אל תמנו לנו רבנים

 

http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4182211%2c00.html 

 

 הפוליטיזציה של מינוי רבני הערים והשכונות, שמשכורתם משולמת על-ידי כולנו, מוכיחה שהגיע הזמן להפריד דת מממסד. המפתחות לשערי היהדות צריכים להיות בידי הציבור

9.01.12

המחקר של מכון גוטמן וקרן אבי חי אישש את התחושות ברחוב ובתרבות הישראלית: בעשור האחרון נרשמה יהדות – קראו:

מי שמאמין לא אהבל/ טלי פרקש הרב עובדיה יוסף, שאחד מבניו של "מרן" העביר למבקר המדינה מכתב המפרט כיצד ראשי ש"ס מיהו "גדול בתורה"?

על כל זה יש עוד להוסיף את העובדה שלא-מעט רבנים קיבלו את ההכשר לכהן בתפקיד רבני על סמך סעיף "גדול בתורה" – קריטריון שאינו מוגדר באופן מדויק בשום מקום. על-פי בחינת זהותם של אלה שקיבלו את ההסמכה על בסיס סעיף זה, נראה שההגדרה היא משהו כמו: "אדם השייך למפלגה המתאימה ומקורב לאנשים הנכונים". גם לגבי רבני הערים במדינה, המצב אינו טוב יותר והם ממונים ע"י משרד הדתות, שפועל לפי תקנות שהוא בעצמו תיקן, המרכזות כמעט את כל הסמכות בידיו ומאפשרות לו למנות את מי שיחפוץ.

ואכן, ניתן למצוא דמיון רב בין מיפוי רבני השכונות והערים במדינה, לבין אילן היוחסין של משפחות האצולה החרדיות. השיטה הנוכחית מאפשרת למפלגות החרדיות לנהל את הממסד הדתי כאילו מדובר בחנות מכולת, וכל בן של, אח של, וחתן של, זוכה במינוי יוקרתי לכל החיים, מבלי שעבר את המבחנים הנדרשים, וללא צורך במחויבות לקהילה המתגוררת באזור עליו הוא מופקד. העובדה היא שרוב תושבי המדינה אינם יודעים מי הוא רב השכונה

שלהם והוא כלל לא רלבנטי לחייהם.

לאחרונה קמות יותר ויותר קהילות שבוחרות לעצמן רב המתאים להן ומממנות בעצמן את פעילות הקהילה, בזמן שרב השכונה שבה הם מתגוררים מקבל משכורת מהמיסים שהם משלמים – ושעכשיו גם עומדת לגדול באופן משמעותי. קהילות אלה הן הקהילות התוססות ביותר מבחינה דתית, ותופעה זו מוכיחה כי יש לנתק את הפוליטיקה מהממסד הדתי – ולהעביר את הסמכויות לקהילות עצמן. כך כל קהילה תבחר לעצמה את הרב המתאים לה ותוכל לבחור אם להמשיך להעסיק אותו, בהתאם לתפקודו.

ההתקרבות ליהדות מחד גיסא, והריחוק ממוסדותיה מאידך גיסא, מוכיחים שהציבור בישראל רוצה להרחיב את החיבור ליהדות, למרות הממסד הדתי – ולא בזכותו. אם כך, יש להעביר את המפתחות לשערי היהדות ממנו אל הציבור.

הכותב הוא דובר תנועת נאמני תורה ועבודה.