הרב מדן: נפסיד את הפנסיה בגלל "פסק זמן"

 

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/234083 

 

הרב מדן הזהיר בכנס שעסק בעמדת ההלכה בסוגיות השונות בנושא צדק חברתי כי כספי הפנסיה של זקנים יפגעו בשל הקמפיין על מחירי החטיפים.

24/02/12

תנועת נאמני תורה ועבודה קיימה בסוף השבוע כנס שעסק בעמדת ההלכה בסוגיות השונות בנושא צדק חברתי. הרב יעקב מדן התייחס בכנס למחאה החברתית בקיץ האחרון ולמקומה של ההלכה בנושאים הכלכליים.

"שמעתי היום ברדיו על כך שהקמפיין "ישראל יקרה לנו" עומד להוריד את שטראוס על הברכיים, יש לזכור שבעקבות ההפגנות בקיץ האחרון הייתה ירידה משמעותית של הטייקונים. צריך להבין שכספי הפנסיה של זקנים שחסכו כל החיים שלהם עלולים לרדת לטמיון כדי שלמהדורה החדשה של ארבע אימהות יהיה כסף לפסק זמן. מדינה שתנהג בדרך של "לסייע" לחלשים, מסתכנת בחורבן כלכלתה ומדינת ישראל לא תוכל לשרוד זאת. ניתן לראות זאת לפי מה שקורה ביוון, פורטוגל, ספרד ואיטליה", אמר הרב מדן.

הוא הסביר כי "הנתונים הסטטיסטיים בנוגע לפערים החברתיים, והקטרוג של הOECD, נובע בעיקר מחוסר היחס לסטיות שיוצרת החברה החרדית במאזן הסטטיסטי, חברה שבחרה מרצון לחיות בעוני. הפערים החברתיים אינם בין אנשים עובדים לעובדים אלא בין עובדים לכאלה שבחרו לא לעבוד. צריך לזכור ששני העשירונים העליונים מכניסים את רוב המיסים למדינת ישראל. בעיית ההסתדרות היא שהיא נלחמת בעושר יותר ממה שהיא נלחמת בעוני".

הרב מדן ציין כי "כמובן שצריך לדאוג לחלשים, אני רוצה להבהיר שאני בשום אופן לא בעד חברה קפיטליסטית. פעם הלכתי ברחובות ניו יורק חשכו עיני למראות כל אותם חסרי בית. אני לא רוצה שנגיע למצב הזה. אבל יש צורך בראייה כוללת ולא בראייה צרה כפי שהיו בהפגנות".

"כמה להשקיע בביטחון המדינה? אם בגלל ההשקעה בביטחון צריך לקצץ אצל חלשים, כמה להשקיע בהגנת העורף? בתיירות? בחינוך? במכוני מחקר? צריך לדעת שאת לוחמי הצדק החברתי הנושאים האלה מעניינים אותם כקליפת השום. אותם מעניין כאן ועכשיו. מהפגנות ההמונים ברוטשילד יצאנו יחסית בזול, עיינו ערך כיכר תחריר", הוסיף הרב.

עוד אמר כי "מדינה צריכה לדאוג לשכבות החלשות, ולא ניתן להתעלם מרוחות המחאה שנישבו בשדרות רוטשילד בקיץ האחרון. השאלה מה להעניק על מנת שלא תהא התמרמרות, ושאנשים ירגישו איכות חיים, וכמה להעניק בדיוק, לעומת כמה להשקיע- היא שאלה שלא נוכל לענות עליה במקורות תלמודיים מלפני 1700 שנים. אני טוען שלא יכולה להיות משנה סדורה בנושאים הכלכליים. הקווים יחסית מאוד כללים כי מבנה החברה והכלכלה לפני 1900 שנה בתקופת התנאים היה כל כך שונה. בתורה יש מצוות רבות שקשורות לצדקה. המשנה הכלכלית חברתית צריכה להיכתב בכל דור מחדש ולהסתמך מעט מאוד הדורות שקדמו לה".

לסיום אמר כי "הרעיון להיזקק לדעת תורה הוא רעיון נכון, לא על מנת שחכם בתורה ייעץ בנוגע לפרטים בענייני דירוג האשראי, הOECD וכיו"ב, לכל אלה יש מומחים. דעת התורה רלוונטית כדי לדחוק ולקדם את השיקולים הערכיים-תורניים שיקולי הצדק והצדקה לשם שמיים, כמו אלו של ירמיה ויחזקאל. יש להדגיש כי אל לאנשי הרוח להתעסק בפרטים, את זאת ישאירו לאנשי המקצוע, אך קיים צורך מהותי לשלב בין אנשי מקצוע לאנשי הרוח, אנשי התורה, על מנת להשתמש באמצעים האפשריים למיצוי הערכים ברמה המיטבית. צריך להיות שילוב של 'המלך' ו'הנביא'. המלך הוא איש המקצוע, היודע את צרכי המדינה ומכיר את המורכבויות, והנביא הוא המביא את דבר ד' בנוגע לצדקה ולערכים שלפיהם מכוונים את הנהגת המדינה באופן המיטבי".