כנס היסוד לחיזוק החינוך הציבורי במגזר הדתי

וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים 

בדלנות חינוכית ומחיריה

הערב עסק בבדלנות חינוכית ובמחיריה ובו נבחנה לעומק את הסוגיה על מורכבויותיה. הערב היווה את כנס היסוד לחיזוק החינוך הממ"ד- ציבורי במגזר הדתי. הכנס נערך ע"י תנועת נאמני תורה ועבודה בשיתוף תנועת במעגלי צדק.

מבנה הערב:

תפילת ערבית ופתיחה: הרב ד"ר בני לאו -"והעמידו תלמידים הרבה" – הכלה והדרה במערכת החינוך: בין בית שמאי לבית הלל

מושב ראשון: למהות העניין

הרב אבי גיסר, יו"ר מועצת החמ"ד – "בניך- אלו תלמידיך", חובותינו כלפי כל תלמיד.

הרב אליעזר וייל, עמית בבית המדרש החברתי, ור"מ בישיבת ההסדר שדמות נריה – "אמון ואחריות בחינוך הדתי וכלפיו".

משה איפרגן, יו"ר ועד ההורים בממ"ד רמות א' – סיפור מקומי והשלכותיו.

מושב שני: הצלחות מהשטח

הרב צחי הרשקוביץ, רב בי"כ נצח שלמה בפ"ת, פעיל בחינוך הממ"די

– עיצוב והבניית מודל תרבותי תורני לבי"ס ממלכתי-דתי, תוך שימוש במשאב האנושי כמנוף להעצמה רוחנית.

דרורית כהן, מנהלת בית חינוך "מורשה" בפ"ת – "מקרה הצלחה כמשל".

מושב שלישי:- ההיבט המשפטי
עו"ד אמנון דה-הרטוך- הבדלנות החינוכית בדין הישראלי.עו"ד תמר הראל בן שחר, מנהלת הקליניקה לזכויות בחינוך במרכז האקדמי למשפט ולעסקים – הצגת דף מידע להורים: "מיון וקבלה- המותר והאסור".

בערב חולק דף "דע את זכויותיך בחינוך הדתי"

בכניסה לביה"כ הונח מיצג הממחיש את האחוזים הניכרים שהחינוך הדתי מאבד בכל שנה

לתמלול הערב- היכנס לעמוד

תמונות:

תמלול:

הערה: זהו תמלול שנכתב באופן סימולטני ע"י מתמללת מקצועית. התמלול לא עבר שום עריכה או בדיקה ולפיכך, לא ניתן לצטט מכאן משפטים בשם דובריהם.

ערב טוב לכולם
מנחה:
ברוכים הבאים לכנס לחיזוק החינוך הממלכתי דתי, תודה רבה על בואכם נשמע את המרצים ואחרי כמה סבבים נעשה הפסקה לכמה שאלות אנחנו רוצים לעשות את זה די מהר ב-10 הפסקה קטנה לשמיעת התוצאות אני רוצה להודות לקהילית בית כנסת רמבן על האירוח
הרב בני לאו
ערב טוב, באמת שמח לפתוח את הערב חשבתי הרבה מאוד יש לי בסהכ 10 דקות היום הכל פה צריך להיאמר בצורה ברורה ופשוטה ואני רוצה לנסות לא לבזבז 10 דקות על איזה שהם הרצאות ארוכות היסטוריות שמתארות את מערכת החינוך לדורותיו חשבתי לפתוח אני מבקש אם אפשר היה להכתיב לכל מרצה לבזבז דקה אחת לספר איפה למד ואיפה ילדיו לומדים בשביל השקיפות . בסוף כיתה ד' עד ד' למדתי בממלכתי דתי ברמת גן ואז הוציאו אותי לבית ספר חצי פרטי בבני ברק כי חסו על הילד קראו לו סגולה ואז בכיתה ט' הלכתי לנתיב מאיר בית ספר מאוד פתוח בסוף יב' הלכתי עם נבחרי הכיתה לישיבת הר עציון זו מערכת החינוך שלי בסוף הלכתי לאונ' העברית למחלקה לתלמוד הילדים שלי כבר גמרו את מערכת החינוך הבת בפלך מאוד פתוח ממש מקיף ובן בהימלפרב ועוד בן בבית ספר דוגמא זה באמת מביך מאוד .
עוד שתי דקות אבזבז על התמונה ההיסטורית התמונה על מערכת החינוך הנבדלת …לבין הפתוחה לכל תמיד היתה מחלוקת לגבי השיטה שסוגרת את החינוך בתוך היכלות של אנשים בעלי אמצעים מוטיבציה ויכולות שלושת המרכיבים האלה הסדר יכול להשתנות אבל המרכיבים הכרחיים לשיטת בית שמאי אל תעמידו תלמידים הרבה אין אדם לומד אלא ממי שהוא חכם מבין בדעתו בן עשירים… כדי לייצר מנהיגות נושאת באחריות תבדל את החזקים מתוך הכלל ותייצר את המערכת האלטיסטית של מנהיגות בית שמאי, בית הילל … תעמידו תלמידים הרבה שפותחים את מערכת החינוך לכל זו מחלוקת עתיקת יומין אנחנו מכירים גם סלקטורים רוחניים מימי רבן גמליאל אל יכנס מי שאין תוכו… לא אתן לילד שיש לו טלוויזיה, אמא בלי כיסוי ראש אני רוצה שהפנימיות תהיה מזוקקת ומעמיד סלקטור רוחני בשערי בית הספר קיים … האלט' לרבן גמליאל יהיה רבי בן עזריא שהדבר הראשון להעיף את השומר ואמר יכנסו הכל ואז אתה שואל מה יצא לך בסוף המוצר המוגמר, רבי יהודה הנשיא אומר אני מלמד תורה אלטיסטית לנבחרים אסור ללמד תורה באופן ציבורי אנטי חינוך ציבורי אבי המשנה. אלטר' לרבי יהודה הנשיא רבי חייה הגדול לוקח את שני ילדיו ואומר רוצה ללמד את כלל ילדי ישראל וילדי בשוק, המחלוקת הזאת נמשכת כידוע לכולנו עד עצם היום הזה הרבי מגור בין שתי מלחמות העולם רצה להקים רשת חינוכית לילדים של פועלים ז"א לכלל ילדי ישראל אותו רבי מגור שהוביל את שרה שנירר להקים את בית יעקוב, הקים את תורה ומלאכה היא התחילה בפולין וסבא שלי היה קצין המבצעים של הרבי מגור ובתור שכזה בעיר שלהם בפולין הוא שלח את אבא שלי ללמוד ברשת הזאת של תורה ומלאכה שנקראה יסודי התורה כדי שהורים אחרים יסכימו לשלוח את הילדים שלהם. העסק מסובך ואני מציע לעצמנו הצעה אחת יש הרבה פלקטים בחוץ אני לא ממש יוצא נגדם בגלל שאנחנו בעולם שיווקי אני מציע להיכנס לעומקם. חתמתי על העצומה שקוראת לחינוך הציבורי המערכת של ההסתגרות והפרודות שאנחנו מאבדים עצמנו לדעת זו בושה אבל אנחנו גם צריכים לייצר מנהיגות צריך לאמר מנהיגות משרתת, מנהיגות שיש לה אחריות לכלל ישראל השאלה אם בתוך בית ספר מקיף אנחנו מסוגלים לייצר את האקלים הזה בתור המערכת של מנהיגות משרתת אני יכול לאמר מבית הספר שאני מוכן לשווק אותו תמיד בית ספר הימלפרב הוא לא מקיף אבל מנסה לפתוח שערים באופן מרשים גם בתוך בית הספר יש הכוונה למנהיגות משרתת אקלים פנימי של חבר'ה בעלי יכולת הנעה לגדילה משמעותית, בעלי מוטיבציה ובעלי רקע שמקבלים את התמיכה הנכונה אני לא מדבר על תמיכה כלכלית אלא מוסרית, ערכית שנותנת את ההנעה קדימה היכולת להכניס את המערכת שיש בה איזה שהיא מצויינת אתגר יתר לתוך המערכת הכללית הציבורית זה אתגר, מה שיצר את הרשתות הנבדלות במערכת החינוך ואת מוסדות נועם למינהו שהפריטו אותנו לדעת לא היה נועם אלא הממד שלא הסכים בתחילת הדרך לקבל את החיזוק התורני , הרעיון היה אנחנו נחתוך את כל לקו גובה ממוצע אנחנו בעד אחדות וזה לא איפשר להורים אשר שאפו לחינוך תורני יותר לילדיהם לשלוח אותם למערכת הממד … היום אנחנו אחרי החטא הזה כבר בפירות הבאושים כשאנחנו חושבים על מחשבות תיקון לא צריך לבוא עם פלקטים ולרצות לחתוך שוב את כולם למכנה משותף של גובה דשא צריך מנהיגות משרתת אבל מנהיגות צריכים מעצמה צריכים לחזק וצריכים לאמר עוד דבר אחד כל מה שלא נעשה צריך להיות תחת הכותרת לבל ידח ממנו נידח הרעיון של לבל ידח ממנו נדח זה אומר שכל מה שלא נעשה יקח באחריות כל ילד במערכת אנחנו לא יכולים לוותר על שום ילד לא מלמעלה מהילדים של בעלי היכולת ולא נותנים להם מענה ולא מלמטה ילדים עם קשיי למידה הסתגלות וקשיים פיזיים, לא משנה כל מה שלא נעשה כל הפתרונות שלא נציג צריכים להיות אחראים לכלל הזה .. ועוד לא אמרנו כלום על המושג של הנבדלות בין הדתי לחינוך הממד לחינוך הכללי שזהו אסון אחר שיושב כמו עצם בגרוננו ומאיימת לחנוק אותנו, בנימה אופטימית זו, שנה טובה.
תודה רבה.

הרב אליעזר וייל
ערב טוב
במידה רבה אחרי הדברים של הרב בני כמעט אני יכול לוותר אני מופתע כמה פעמים יצא לנו להסכים אני אומר את הדברים במנגינה אחרת אבל לאור אותם עקרונות, אחלק את הדקות לכמה חלקים בתחילה ארצה להציג פרופיל של מי האדם בישראל שמערכת החינוך הדתית אמורה להוציא ואני אנצל כדי להבהיר את הדברים לאמר דברים שבשנה שנתיים האחרונות יצא לי לאמר אותם.
הנצי"ב מדבר בפרשת דברים ובפרשת ניצבים …… שואל הנציב יש להבין למי נאמרה הפרשה הזו אם נאמרה לכל ישראל בשווה….. והיאך יבוא ה' ב… הוא עוד מאריך קצת בשאלה… ראוי לדעת שיש ארבע מדרגות בישראל, ראשים ומנהיגים בישראל מנהיגות , תלמידי חכמים הנקראים זקני ישראל, בעלי בתים עוסקים בפרנסתה, נשים ועבדים מוקטנים וכל אחד מכוחות הללו אינו דומה לשאלה…. ואז הוא אומר שארבעת המודלים האלה הוא מפרט להם כל אחד מה היעוד שלו – ראשיכם ….. לא לעסוק באהבה ודבקות…. ולא שמירת מצוות עשה אלא יראה שיהיה תמיד שקוע ביראת ה'… להנאת עצמו וכבודו … על כן עליו .. כי אם ליראה זה הפרט אשר מוטל על מנהיגי ישראל ולא יותר – את עיקר עבודת ה' שלו להקדיש לתפקידו ולתיקון מידותיו, אכן זקני הדור שהם תלמידי חכמים עליהם מוטל מצוות אהבת ה' וגם ללכת בדרכי השם כשתלמיד חכמים שונה…. להוציא אל הפועל ברמה היותר גבוהה זה אפשרי את הקדושה את הדקדקנות התורנית וההלכתית במובן היותר רחב ושלם לא מדבר על … בשלמות מבחינת מידתית ותורנית, המון ישראל עוסקים בפרנסתם עליהם מוטל לשמור…. מבטל המצווה אבל אי אפשר לשאול מאיש עמוס בעסקיו… אלא מעשה מצוות בפועל הוא לא צריך להיות יצרן קדושתי נשים וטף ועבדים מהם ה' … לטובת הישוב והלכות עולם של האנשים את הנשים אפשר להכניס בלי שום בעיה קטגוריות האחרות זה הדגם של האדם הישראלי הוא לא אחיד אבל איך שאני מבין כל אחד צריך להיות שייך לכל המרכיבים האלה זה לא משנה אם אני בעל הבית או מנהיג פוליטי או אם אני איש של מנהיגות רוחנית ההבנה שכל אלה מודלים טיפוסים אנשים ששייכים לישראל ,ממילא גם המערכת החינוכית צריכה לקחת אחריות על כל המודלים האלה ואם אשאל עצמי הצגתי את הדגם אני אומר אין מערכת חינוכית התוצאה היא לא שנעשה בית ספר אחד לתלמידי חכמים אחד לאנשים ועבדים בגיל החינוך היסודי זה לא אמור להיות כך מערכת החינוך אמורה לפתוח את הלב של תלמידיה לכל הדגמים האלה אי אפשר שאנחנו רוצים לראות את תלמידנו המוצלחים רבנים דוק', אנשי מדע אומנות ויראת ה' והכל ביחד כל אחד חייב להיות הכל אם הוא מוצלח אם לא מוצלח יהיה קצת מזה או קצת מזה זה לא עובד ככה כמו שבממשלה יש שר תעשיה ויש שר חקלאות ויש שר בטחון שר התעשיה אחראי על ענייני התעשיה זו אחריותו יש לו אחריות כוללת במסגרת חברותו בממשלה לכל הצרכים אבל הוא מוציא לפועל את תפקידו בצורה הזו אני חושב צריך למצוא את הפתרון גם זה וגם מה שרב בני אמר לבל ידח… זה האמון והאחריות בחינוך הדתי, האמון זא אף גוון לא יחשוב שרק הוא יודע לעבוד את ה' כמו שצריך רק הוא דואג, אם אמרת משהו על המודעות לא המודעות לא הסגנון היו לי לא מעט התלבטויות לגבי זה שהערב מגוייס לכיוון מסויים ולא כמו שהרב בני הציג את הדברים בצורה מאוזנת לא מלאתי את בקשתך הראשונה הייתי מורה במחזור הראשון של ביס נועם מורה צעיר חיפשתי קצת פרנסה אבל שאלתי בשביל מה צריך את כל הסיפור הזה אי אפשר להיכנס לנועם הוא אמר לי הם לא רוצים אותם, ברור לי אני זוכר הרעיון להקים את נועם נולד אחרי שלא הצליחו להסתדר עם מערכת החמ"ד עם המפקחים של אז היתה פתיחות מאוד ברורה ומסומנת במסלול מדוייק וכל מה שלא התאים לזה הוליד את הצד השני, אני רואה את הפתרון כמו שגם שמעתי בכוון של בשינוי התייחסות נפשית אני מעיד על עצמי שאני עובד על זה הרבה, ניסחתי דף הסכמות , שמתייחס גם להתייחסות הנפשית שאומרת אתה אל תגיד עלי שאני גזעני, ואל תחשוב גם בין החברה שלך יש גזענים ואני לא אחשוב עליך שאתה חפיפניק לא זה מוקד הוויכוח קודם כל לתת אמון אחד בשני שכולם עושים את מלאכתם ומאבקם לשם שמים והצד השני זו האחריות לבל ידח ממנו ידח אחריות כלפי כל אחד אקרא פה את הניסוח של ההסכמות האלה – הצעה להבנות בתוך החינוך הדתי אני חושב שיש ערך גם להסכמות תאורטיות מבחינתי העיסוק בחינוך הדתי… בעלי הדעות השונות אוחזים בהם …אנחנ ומעוניינים לברר את הצדדי םהשונים מתוך אמון בטהרת כוונותיהם של… אף אחד לא חייב להבנות שאני כותב, מערכת החינוך חייבת לקחת אחריות על כל תלמידיה, המערכת החינוכית תכיר בצרכים שונים של גוונים באוכלוסיה לא מדברים על זכויות הפרט שתתחשב בו יש לו זכויות אלא בעצם מוסד אחד לא יכול להכיל את כל המודל הוא צריך לבנות פתיחות לכל המודלים אבל מותר כמו שיש פנימיה צבאית מגמה מוזיקלית מותר שיהיו בתי ספר עם הדגשים שונים וכל משפחה יש לה את הערכים שאצלה יותר מודגשים ולא ערכים שלי בהכרח טובים משלך, ההורים המחוייבים יותר מכל בחינוך בניהים ראויים…. בכל מגמה מהמגמות שיוקמו במקרה של חילוקי דעות בין ההורים למוסד תחליט בדבר "הנהגת החינוך הדתי באותו מקום" איזה שהוא גוף שכולם מקבלים את הכרעתו יש פה המון שאלות ובעיות אני מצפה אם יש שכונה מסויימת שבית הספר התורני יותר במרכאות נסגר בה אז לא אמורה להיות בעיה אם בן אדם ילמד בחינוך הממלכתי דתי באותה שכונה או שיחפש מקום אחר ונדון מי צריך לשלם את ההסעות אם שכונה מסויימת מתרוקנת ונשארו שם … אז בית ספר כמו נועם זה לא מאה שערים ואין בעיה ללמוד בו ….. זה ממש חורה זה לי לא מוצדק, נדון מי צריך לשלם את ההסעות, כולנו שייכים לאותו עניין, המגמות שלי ושל הורי הפוכות ממלכתי דתי כרמל אחר כך בחיפה אחר כך בנחל ואחר כך לישיבת מרכז הרב נשאתי נולדו הילדים היו בקרית שמונה איפה שהיה בית ספר כשבאנו לירושלים באמצע עברתי לשדמות מחולה ובמעבר לא הכי עדין עברו לשדה אליהו בתיכון כל אחד במגמות שונות בנותי באולפנית בטבריה גם על האינטגרציה שם יש הערות יש העצמה מנהיגותית שאני מדבר עליה הרבה היום יש לי בן שלומד בישיבה קטנה שלא לומדים בה לימודי חול.
מנחה: תודה לרב ווייל.
כפי שניתן לראות הערב מחולק לרמה האידיאולוגית הרעיונית יותר אחרי זה יותר אנשים מהשטח ולבסוף גם עניינים משפטיים, לפני שנזמין את הרב אני רוצה לקרוא למישהו מהשטח משה איפרגן שאנחנו בכוונה קופצים מהאידיאולוגיה אל השטח עצמו, יושב ראש ועד ההורים ברמות –

משה איפרגן:
למען האמת אני חייב להודות שאני נכפתי לשבועיים מילואים ורצתי ברגע האחרון היום היתה לי הזדמנות אולי להגיע ישבתי להכין מה אומר וגם את זה שכחתי מאחר והדברים סדורים פחות או יותר מקווה שאמצה את זה הראשון שאני מרגיש שנקלעתי לפה ויכוח די חיצוני אני אדבר על אספקט אחד שלו וזה לא דווקא הערכי, ברמות א' תמצית הסיפור 3 בתי ספר ממדים ברמות א' … יש ממד נועם בנים בנות ברמות בסהכ השכונה מתחרדת ומתבגרת בתחילת השנה היתה מחשבה לסגור את בית ספר לא הבענו התנגדות עקרונית בעיקר בגלל שהנתונים היו נכונים ביקשנו דבר אחד פשוט אמרנו של 3 ממדים תסגרו את בית ספר תאפשרו לכל הורה מבית ספרנו להתקבל לאחד משני הממדים כרצונו מאחר וממד נועם לא רלוונטי, תשלום וסינון ההבנה שלנו היתה או שיכפו על ממד ב' לקבל את כולם, להחליש את המוחלשים, חלק לא קטן מההורים יאלץ לסוע לשכונה אחרת אנחנו לא נסכים שכתוצאה מהמבנה של סידור בתי הספר ונאמר האופן שבו הם פועלים יגרום לזה שהורים יאלצו להסיע את ילדיהם מחוץ לשכונה גם לממד ב' 3 ק"מ לא לכולם יש מכוניות, ולא כולם רוצים הסעות רוב גדול יצא מהשכונה, דרשנו פתרונות בשכונה וברגע האחרון החליטה המערכת לדעתנו לספק את הפתרונות לא יודעים מה יקרה עוד שנה שנתיים, נתחיל באנקדוטה בוויכוח עם אמא שבוע שעבר מבית ספר פרטי בפתח תקווה שמקבלים אתיופים לאחרונה אמרה אנחנו בית ספר פרטי – מותר לנו, הנושא הטריד אותי מהסיבה הבאה בתי הספר שהם לא הממלכתיים הם לא פרטיים הם בתי ספר של המדינה התקצוב מגיע מהמדינה ובהרבה מקרים יש להם מספיק כח לקבל תקצובים שמעבר לתקצוב החלקי אני אומר את זה כי זה לא יכול להיות שהקבוצות החלשות מוחלשות לא רק בזה שהם לא יכולות להתקבל לבתי ספר שרוצות אלא בזה שזה נעשה על חשבונם, מתקציבי משלם המיסים ממומנים בתי ספר שלא מאפשרים לאוכלוסיות להתקבל אליהם. מבחינתי זה לב העניין אפשר לדבר על המשמעויות שכונות מתפלגות 4 בתי ספר … שיכלו לקיים , הפיצול גורם לרגשות רעים בשכונה, הפיצול בשכונה מחליש את הציבור הלאומי הדתי ואת ירושלים זה גרוע מאוד, אלפי ילדים נאלצים לעבור לבתי ספר של שס אנחנו מאבדים אלפי אנשים מהציבור הלאומי הדת שעכשיו אנחנו חסרים אותם אתה רואה כוחות מוקטנים במילואים הם לא שם המחירים ברמה הלאומית הם אדירים, אני חושב שלאומה יש זכות להכווין בעיקר את מערכת החינוך לצרכים של אומה אם צריכה לחזק את החברה שמערכות מתפוררות יש לה זכות וחובה לנהל את העניינים שזה יהיה ההפך, פה החלק השלישי מאחר ואני חושב שהבעיה הבסיסית לא רק במערכת הדתית אלא גם בממלכתית הרגילה, שהמדינה מאפשרת בגלל פירצה בחוק בהרבה מקרים על רקע סוציואקונומי בתי ספר חלשים שלא יכול להתמודד על תפקידים פעם ראשונה כי מנותקים מציבורים חזקים כיתות נחלשים, פעם שניה כי אלה לא ציבורים שיכולים להילחם ולהיאבק כדי המבנה יהיה אחר ופה אני מגיע לחלק האחרון חיברתי את זה להתחלה לנושא של העוול המבני הדרך היחידה מלבד דרך השכנוע והסבר על ערכים וערכים זה לא הכשרון שלי הדרך היא פשוט לשנות את השיטה שיטת החלוקה שיטת הניהול – דיברתי עם בחור מפתח תקווה שקשור להתארגנות של פורום הממדים סיפר לי שמאז התארגנו הם הצליחו להשיג המון הישגים לדוג בתי ספר פרטיים שחזקים ויודעים לעבוד כי ההורים משכבות חזקות השיגו קירוי למגרשי הספורט אמרו בעירייה גם אנחנו רוצים וקיבלו חלוקת הנטל בעלייה מאתיופיה השיגו הישגים, השיגו הישג 1000 ₪ על כל תלמיד שנקלט ויועצת מלווה לכל בית ספר – התארגנות. המסר האמירה – הכרתי בזה שסייעו לנו במאבק שלנו בעיקר למנוע עוול ועורכת הדין תמי … המאמץ המשפטי של תמי הראל … היו המאמצים המרכזיים שגרמו למערכת להבין שהם הולכים להתמודד עם מאבק על לב העניין ולכן הם נאלצו לקבל החלטה שהם מעין פשרה כדי לא להסתבך הסיפור של פתח תקווה הבגצים על אפליית ספרדים בבתי ספר חרדים שהיו 3 הצלחות בשבועיים שלושה האחרונים מבחינתי מסמנים את הדרך היחידה להיאבק בה העוול המבנה התארגנויות עירוניות שיהיה גורם עצמאי שמסוגל לרכז מקרי עוול מקפיד להדגיש כי אלה מקרי עוול מבניים ולטפל בהם משפטית לאפשר בשפת העמותות להעצים את האוכלוסיות החלשות, יותר תקציבים יותר תמיכה מאבק מהסוג הזה שהוא משפטי ציבורי יכול להעצים את הקבוצות החלשות לחזק את בתי הספר כשהמטרה האחרונה היא לכפות על המערכת להעריך מחדש את השיקולים שלה, האם היא מוכנה לבנות את המערכת שהמוכר שאינו רשמי יפורר אותה האם בעקבות דרשות תקציביות של החלשים העלות הכללית תגדל ואז יאלצו מתוך זה לשנות את הגישה אני לא יודע אם יצליח אני חושב שהמאבק במבנה הוא לב העניין וחלק מהיכולת שלנו להיאבק ופתח תקווה להיאבק והאתיופים נובע בעיקרו מהתארגנות משפטית ציבורית שהעצימה אותם הבהירה להם את ה… והשיטה ואיפשרה להם להשיג יותר.

מנחה:
קודם כל רוצה להתנצל שעירבבתי בין סדר הדוברים, אני מתכבד להזמין את הרב אבי גיסר –
הרב אבי גיסר
שלום ערב טוב, ברכת ישר כח האכסניה והתורה הרב בני לאו על ההנהגה וההובלה ולתירזה ולכל מי שפועל למען חיזוק החינוך הציבורי או הממלכתי דתי בישראל שזוהי מגמה ברוכה מעין כמוה – נאמרו דברים ברמה האידאולוגית ובדברי התורה, דברי ערכים הכנתי עימי חלקם אולי לא נדרשים כרגע בשעה ובהקשר מאחר ונאמר כמה דברים, שמעתי בקשב את דבריו של הדובר האחרון משה וזה היה מאוד מענין וחשוב בסופו של דבר מועצת החינוך הממלכתי דתי אמנם בחוק ניתנו לה תפקידים מאוד ברורים והיא קמה על מנת לשמור על האוטונומיה של החינוך הממלכתי דתי לשמור את החינוך הממלכתי דתי שלא יאבד את האוטונומיה הפדגוגית שלו בנושא של חינוך לתורה ומצוות אנחנו התרגלנו אבל זה קם בשנת 53 מפרקים את הזרמים ועוברים לחינוך אחד, חישבו על שלטון כוחני מפלגתי חד ערכי מה ישמור על החינוך הדתי שלא ייכפה עליו סדר יום תוכנית לימודים מורים כמו ממשבר המעברות את המורים ההם אל בית הספר הממלכתי דתי בחדרה זה היה בכוחו של שר החינוך והמפקח לעשות הפתרון שנמצא עלידי הפוליטיקאים הדתיים היה שתהיה מטריית הגנה ורק באישורה ימונו מורים מפקחים וראשי חינוך דתי בתנאי שהם בעלי השקפות של אמונה שמירת תורה ומצוות וסדר היום החינוכי שלהם חינוך ליראת שמים ולשמירת מצוות. מאז המועצה לחינוך ממלכתי דתי אז היתה נורא חשובה אחר כך ירדה חשיבותה הזו מפני שאי אפשר היום למנות מורה שמנהל לא רוצה אין פקודות מגבוה לא לאנשים חילוניים ולא תוכניות כפירה חיים בעולם אחר וזה חלק מאותה בעיה היום מנהל בית ספר פחות או יותר קובע את תוכנית הלימודים והמורים שמלמדים אותו יש לו מערכת מול … אי אפשר לכפות עליו לא תכנים ולא מורים ומועצת החינוך הדתי עוסקת בשאלות מדיניות רחבות פה החוק לא נתן כח אנחנו מרגישים עצמנו נאמני ציבור של הציבור הדתי לכן אני שמח על כל התארגנות שנעשית לשם חיזוקו של החינוך הממלכתי דתי לא הפרטי הציבורי במאה אחוז ציבורי זה חשוב מאוד חשוב מאוד ההמלצות שנתת הם ראויות מאוד אני תומך התארגנויות ליכוד כוחות אפילו איחוד בתי ספר לו היה שכל בתי הספר האלה באותו אזור היה בית ספר אחד גדול בעל משאבים רבים היה יותר גדול כולנו רוצים בית ספר בוטיק מנהל אישי מורה חונך דברי םטובים שיש להם מחיר, כח ההורים וההתארגנות גובר במערכת וכך צריך ולהתארגנות הזו יש רווחים גדולים מאוד רוצה לציין את אחריותנו אני דווקא תמיד אוהב לספר סיפור שאבא שלך סיפר לי – כנראה לא סיפרת אותו הערב על איזה בית ספר הוא הלך…. שמעתי את זה מאביו בסיור שהיינו בפולין שאלתי איפה למדת בניו של הרב לפחות בנו היה נאלץ במרכאות ללכת לחינוך הציבורי הפחות יוקרתי בית ספר שלמדו בו נערים בני עניים שתוך כמה שנות למוד לא ימשיכו בישיבות, ילדים שצריכים לצאת לעבודה בגיל 11, 12 בבית ספר הזה שלח הסבא את בנו ללמוד להיות דוגמא הזכרת את קרית שמונה היה מספר הרב צפניה דרורי, הוא הראשון שבכולם שהלך למשימה לעיירות הפיתוח ממרכז הרב סוף שנות ה 60 הוא שואל איפה ילמדו ילדי אמר לו אתה הולך בשליחות לאומית אל תדאג ילמדו שם בבית ספר הממלכתי דתי קרית שמונה שוודאי היה שונה לחלוטין ממה שאפשר לחשוב על בית ספר בירושלים, כשלומדים עם הציבור ואדם שם עצמו בעול עם הציבור כל העוסקים עם הציבור ידע שזכות אבותם מסייעתם ושכרו גדול זה מחיר אהוב כרב קהילה יש ילדים שנוסעים לבית אל ולתלמודי תורה בסביבה לעולם לא עלה על דעתי שאפשר בכלל לחשוב לשלוח אותו לבית ספר מחוץ לממד הרגיל של עופרה שבו משתדלים להכניס יותר חוגים תורניים אבל יש בו מגוון – יש בו מגוון אחדש לכם, ואם דיברנו כשעמדתי בראש האולפנה של עופרה המהפך היה לקלוט את כל בנות בנימין ללא מיון קטן שהוא, מירושלים להיכנס לעופרה? אנחנו נאלצים לקלוט את כל בנות האזור, ירושלמיות אנחנו לא חייבים להם כלום ולכן מירושלים קולטים מס' בנות מיוחדות טובות יותר או לפעמים לא טובות יותר שצריכות יותר ורק אנחנו יכולים לעזור להם, את כל בנות שלושים הישובים ממטה בנימין חובתנו לקלוט בבית אל נפתחו במהלך השנים רעיה א' וב' ואנחנו קלטנו את כולם וכל מי שלא רצתה ולא נתקבלה קיבלנו בעופרה זו חובת הקהילה, חובת הרב, וזכינו לקלוט הרבה עליה מאיתיופיה אשתי שתחיה הביאה את העליה ממלון דיפלומט אחרי חג השבועות ההוא קבוצה של 50 60 בנות מהמטוס הגיעה לעופרה, פה קצת פרופורציה הן הרי לא נכנסו לכיתות רגילות העולים היום עוברים הכשרה ליהדות וללימוד אפילו במחנה המערב באדיס זה משהו אחר לגמרי ולכן היו כתות נפרדות מה שצריך שיהיה, לא נכנס לפרשת פתח תקווה מכוערת לא יודע לא הייתי שם אבל וודאי שצריך כיתת קלט זה צריך גם עולה מארצות רווחה מינימום של כישורים כדי להשתלב בכיתות של ישראלים אותי זרקו הוא עלה מבלגיה ואמרו לי תתחיל לשחות הוא בכה חצי שנה ברחתי הביתה כל יום שאני לא מבין כלום, זה לא חוכמה לקלוט אותו צריך הכשרה כיתות קלט, שלא יתגבר עלינו יצר הגזענות, ההתבדלות, ההפרדה אנחנו רוצים לשלם מחיר והמחיר אהוב יקר בעיני מחיר שמשלמים על כינוס כל ישראל יחד בבית הספר זה הדבר הטוב ביותר שיכול להיות אולי בזה אסיים בדבר חזל נהדר דווקא על נוח ונוח איש צדיק תמים היה בדורותיו – נח התחיל והכתוב קורא לו איש צדיק בפעם הבאה כתוב יקרא לו איש האדמה משה רבינו… כשהוא יפרד ממנו יקרא לו איש האלוקים איש צדיק נהיה איש אדמה איש מצרי נהיה איש האלוקים, אומר לו… שתי דרכים בעבודת ה' דרך המתבודד והדואג לעצמו והדרך מי ששם נפשו.. נוח שהיה צדיק לעצמו גמר בתור שיכור איש האדמה ואילו משה שלא התבייש להופיע כאיש מצרי הצילנו …. שמה הוא איש מצרי כשמוסר את נפשו לתיקון עוולות בחברה לא איכפת לו למי הוא עוזר, איש מצרי כזה גומר בתור איש האלוקים, והיום תביאו לנו את האיש המצרי הזה שנותנים במיצר את צווארם… לרמה המעשית של נושא החינוך הציבורי אומר כך עסקנו בוועדת דברת יש תנועה שנקראת הכל חינוך אנשים שהחינוך יקר להם מכל שכבות האוכלוסיה ושם ממשיכים לגבש ולנסות לקדם ברמה ציבורית / פוליטית את חוק החינוך הציבורי בהצעתו הוא עוד יגיע פעם לידי יישום דברים כאלה יש להם את הדינמיקה שלהם הם משתנים אבל זזים בדרך, חוק החינוך הציבורי בעצם מציב 9 קריטריונים למה הוא בית ספר ציבורי ומה יקרא בית ספר ציבורי – בית ספר ציבורי הוא בית ספר שמחנך על פי מטרות החינוך הציבורי כמו בחוק החינוך הממלכתי היום, למה מחנכים במדינת ישראל, הוא מלמד את תוכנית הלימודים כפי שקבע משרד החינוך, הוא לא ממיין על רקע לימודי זו הגדרה בעייתית וטעונה על זה ידונו עוד הרבה, גם בגלל הנושא הדתי הורים או קבוצת הורים שאין לה עניין בשמירת תורה ומצוות אנחנו במועצת… אישרנו בית ספר מסורתי שרובו חילוני אבל גילו עניין בהגברת לימודי היהדות מסלול שורשים, אבל אם יבוא ילד שאינו יהודי ברמלה ערבי שרוצה ללמוד בממד הסמוך למקום מגוריו האם בית ספר ממד רשאי לסרב לקלוט ילד ערבי להבנתי כן בית ספר שמחנך לתורה ויראת שמים, לשמירת מצוות לתפילה ולקיום סדר יום יהודי, איך מותר למיין על איזה רקע הגיוני, יש שונות רלוונטית ויש שונות שאינה רלוונית, ולא על גרף של יראת שמיים לא בשאלה אם יותר תורני אם אמא שלו עם כיסוי ראש, יש טלויזיה , גביה מן ההורים צריכה להיות מינימאלית אישור מדוקדק, תקרה מסויימת, למה גובים והאם אפשר לגבות וכן הלאה, מהו בית ספר ציבורי שמעסיק רק מורים מוסמכים כי בחינוך הפרטי הכל פרוץ אתה יכול להעסיק את השכן ממול, כן רשיון לא רשיון לא נבדק וגם אם מורה צריך להיות עם רשיון הוראה אתה יכול להעסיק ב… מעסיקםי מורה בהסכמה שהם מוותרים על חלק ממשכורתם אחרת יפטרו אחרים, בית ספר ציבורי זה בית ספר שמעסיק על פי הסכמי עבודה, רק בית ספר כזה מקבל 100 אחוז תקצוב, מימון ואז נפל ויכוח גדול מאוד וזה משה הזכיר בדבריו את השאלות הללו בדברת וגם ברשת הכל חינוך בית ספר שלא מקיים את אחד מתנאי היסוד, לא ממיין הוא כן ממיין, שום תקצוב, אפס תקצוב, אסור להקים בית ספר ממיין גם אם צריך לסגור את ליד האונ' הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי תיכון הריאלי חיפה הוא בית ספר מוכר שאיננו רשמי הפאר של חיפה כי הוא רוצה למיין הדמוקרטי חדרה הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי שם כל חוגי החברתיים כמה שהוא נאור ודמוקרטי ונעים אבל הוא מוכר שאינו רשמי והוא ממיין לא נמדד שם איי.קיו נמדד האופי הדמוקרטי, הבית ספר בזכרון יעקב פרטי לגמרי, אי אפשר לאסור בחוק את הקמתם של בתי ספר פרטיים אנשים מותר להם להתבטא, וגם דתי וגם ישיבתי וגם תורני אלא תמיד השאלה כמה לממן אותם רוצים פרטי תשלמו הון אפס מימון גם גדולי החברתיים ישבו גם פרופסורים לכלכלה הרוב המוחלט לא מציע שזה יהיה אפס אלא שיהיה בין 50 אחוז עד 65 אחוז שזה די דומה למצב הקיים היום בגלל כוחם הפוליטי של קבוצות מסויימות כמו החינוך החרדי העבירו את חוק נהרי דרך הרשויות לאחרונה חוק בתי ספר ייחודיים שבהם לא צריך ליבה לא צריך … ואפשר לקבל 60 אחוז או 70 תקצוב מהמדינה, ואז אם המדינה משלמת 50 אחוז בית ספר אומר 50 אחוז מהמדינה 50 אחוז מההורים איש לא מציע לאמר על כל בית ספר שלא עומד בכללים אפס מימון על זה לא מדברים אני אחתום דברי ואומר כך ההתארגנות והחיזוק של הממד הוא בנפשנו אני אתמוך בכל פעולה שיש בה העצמה ועידוד רישום ולימוד של ילדים מכל הבתים הטובים ביותר עד החלשים ביותר הבניין של הממד לא יהיה מהמאבק דווקא בנועם או לא לנועם יש את מקומו צריך לראות שיהיה הגיוני נעסוק בחזוק כמו שפתחנו הרב לאו הסבא לא חשב שאפשר לסגור את החדרים או הישיבות היוקרתיות אבל דאג שיהיה בית ספר ברמה גבוהה וילדיו ילמדו שם לכלל ישראל בעיירה אנחנו בעיירת הרבה יותר מאושרת בחירות וריבונות וגם מנהלים את המערכות המערכות צריכות להעצים בעיקר את החינוך הציבורי ולתת לחינוך הפרטי את חלקו … התארגנות הורית אם כל ההורים יסכימו לרשות את ילדים…
עדיין מטרידה אותי השאלה איפה מועצת החמד או הנהלת החמד נכנסת לפעולה, יש לי הרגשה סיפור מאתמול בערב שתי ילדות מכיתה ז' יושבות בבית – העיריה יודעת על זה למי אפשר לפנות? אני יכול להגיד לך מהצד של מועצת החמד, היא גוף ציבורי עם מטרות מסויימות, לא עוסק בניהול היום יום ובפתרון בעיות אני רק יכול להפנות אל הנהלת החינוך הדתי. רק הם יכולים לפתור את הבעיות הפיקוח בשטח ראשי החינוך הדתי.
תודה.
מנחה:
נעשה עכשיו שלב מורכב מכיוון שבבית הכנסת הזה לא היתה אפשרות לשים שולחן מכובדים נעשה דרך שנשאל שאלה אחרי שאלה נפנה לרבנים שדיברו ומי מהם שיוכל לענות לשאלות.

שאלות מהקהל:
אמנון שפירא: היות והרב גיסר דיבר על המחיר שמשלמים עבור החינוך הציבורי יש רווח הפוך על הפוך בספרו שכתב לפני מספר שנות על סטטיסיקות יש לנו בין 20 אחוז חוזרים בשאלה חלקם מבתים אורתודוכסית יותר נכנסים מאשר יוצאים זאת שעל כל בן ובת שאנחנו מאבדים לציבוריות אנחנו מקבלים מהציבוריות 1.2 1.3 זה נכון, אנחנו מדברים על … שאנחנו משלמים מחיר אבל יש רווח שהוא 1.2 למחיר שאנחנו משלמים.
אדם מהקהל: בקשר לדברי הרב בני לאו לבל ידח ממנו נידח יש עכשיו רפורמה חדשה בחינוך שהמורים יותר נותנים תשומת לב לתלמידים האם זו הנקודה שעליה הרב מדבר? או שצריך להרחיב יותר הן במיקרו ובמקרו.
אדם מהקהל: דובר כאן על האוטונומיה של הממד ותשובה לשלטון הריכוזי בשנים האחרונות רואים ביזור של השלטון, אני מציע להסתכל ולבטל את הממד לעשות מערכת חינוך ממלכתית שהיא פתוחה לכל וכל בית ספר יכול להגדיר באופן אישי את האוריינטציה של בית הספר יש בתל אביב שני בתי ספר אחד תורני והשני משלב יותר חילוניים, ולעודד את החינוך הפרטי מי שרוצה לפתוח בית ספר המערכת מקשה עליו באופן קיצוני אם אתה לא אוסף 80 תלמידים לא יכול לקבל הכרה ולכן אי אפשר לפתוח ביתספר פרטי, במקום למצוא שיטות ופתרונות לתת את האחריות להורים לתלמידים במקום לבנות מערכת שמחנכת לצייתנות, למדתי בבית ספר פרטי המורים היו מדהימים כי היה כסף, זה יעלה את רמת המורים, ומה עם אוכלוסיות שלא יכולות?
אדם מהקהל: אמציה היה מנהל בית ספר אחד האנשים החכמים ביותר בית ספרו היה בית ספר לדוגמא הילדים שלי למדו ביהודה הלוי, השאלה היתה אם לשלוח לחורב הילדים עם העינים הכחולות או לבית ספר של כל עם ישראל יש לי שאלה אחרת כשאתה רוצה לשלוח ילד לבית ספר בית ספר דוגמא, בית ספר חורב למה הורים רוצים ללכת לבתי הספר האלה ומפחדים לשלוח ליהודה הלוי צריך לבדוק מה מקור ההצלחה לקחת את התוכנה שלהם ולשים ביהודה הלוי – הסינון?
רוצה להתייחס לנקודה שעלתה פה שהחינוך תפקידו לייצר התלמידים סוגים של גושי פלסטלינה שבאים המחנכים ומעצבים לי צרם נושא האוטונומיה של התלמיד של הפרט, לפי התוכנה הוא יוצא, לתת איזה שהוא
הרב דיבר על איזה תלמידים אנחנו רוצים לייצר, זה לא שאתה לוקח מישהו ומתכנת אותו זה בן אדם השאלה איפה הנקודה של האנושיות והאוטונומיה נכנסת בתהליך.
הרב וייל: הביטוי לייצר לא הכי מוצלח, אני אומר חינוך כמו שמחנכים, אני רוצה לחנך את הילדים שילמדו קראטה זה חינוך נורמאלי? הילדים שלי גם למדו קראטה… צריך לתת את האחריות להורים ולא למערכת שתחליט איך המדינה מנווטת את מערכת החינוך לפי צרכיה במקום זה ההורים והילדים יחליטו מה …
הרב בני לאו: אספר סיפור קטן הגענו לירושלים לפני 8 שנים באנו ממערכת של חינוך קיבוץ בית ספר רגיל של קיבוץ וחיפשנו ממד הלכנו לבית הספר השכונתי כאן ואחת מהנשים הבכירות קיבלה אותנו לראיון והיא אמרה הורים מהסוג שלכם לא שולחים אלינו, הורים מהסוג שלכם שולחים לחורב. מכיוון שידענו מה זה חורב וידענו שאנחנו לא רוצים, גם ידענו שלא נשלח לבית ספר הזה שהתודעה העצמית של אחת המובילות במערכת שאנחנו הורים של הסוג הזה ולא הסוג הזה. כששואלים למה דיסקט של בית ספר זה וזה יש לנו בעיית עומק בממ"ד שמתחילה בתודעה העצמית של אולי בעיית הננסות, אולי בעיה של חולשה עצומה זה לא אצבע מאשימה ההורים למורים למחנכים לפיקוח הרבנים. אפשר להאשים עולם ומלואו מה שמשה אמר זה מתחיל באנו – אנחנו השנה כאן בבית הכנסת חגגנו עליה של כ-23 ילדים מהקהילה שעלו לכיתה א' והכישלון החרוץ שלי במערכת הזאת שכשני שליש מהילדים הולכים לבית הספר מקור חיים.- הוא ממיין. למרות שהוא ממ"ד הוא בית ספר פרטי. בהתנהלות שלו הוא פרטי זא הוא מקבל 100 אחוז וממיין תלמידים ואני חושב שזה כישלון שלי אם אני צריך בערב הזה זה ערב תשובה. האתגר של רבני קהילות ושל הורים בעלי יכולת של אחריות ציבורית לאמר שאם יש לי 20 ילדים בשנתון בקהילה … אני אומר לאותה מנהלת / סגנית אנחנו קבוצת הורים ששולחים את הילדים לכאן ואנחנו שותפים להנהגת בית הספר ואנחנו נדאג לבל ידח ממנו נידח אנחנו כאן זה בית ספר שכונתי זה הממד וברגע שקבוצת הורים כזו תצליח, כבר שינינו את התמונה

הגברת דרורית כהן , מנהלת בית חינוך ממ"ד מורשה פ"ת.-
ערב טוב לכולם, אני מגיעה מפתח תקווה מעין הסערה של החודשים האחרונים וביקשו ממנו להצטרף הערב ולספר על בית הספר שלנו על מקרה פרטי על בית ספר מורשה ולחשוב ביחד האם בית ספר מורשה הוא כמשל שבאמת איזו שהיא יצירה יוצאת דופן שלא יכולים להיות כמותה, אקדים מהו בית ספר מורשה, הוא בית ספר ממלכתי דתי בשכונה שהיתה בעבר מעברה ולצידה צמחה שכונה חדשה ליד צומת סירקין כביש 40 בבית הספר היום יש מעל 1000 תלמידים כיתות א' – ו א , ב מעורבות ג-ו כיתות נפרדות 6 כיתות בשכבה בשכבה ה' 5 כתות מערך ארגוני גדול שתי יועצות, רכזות שכבה, בית ספר גדול עם הרבה משאבים, יש לנו הרבה כסף זה הסיפור היום של בית הספר, אני מנהלת בית הספר, בית הספר לפני 12 שנה היה במקום אחר לחלוטין הוא עמד בהידלדלות מתמשכת עד כדי סגירה וקבוצת הורים שעברה לגור בשכונה החדשה שרצתה לתת הזדמנות לחינוך הממד הניעה את כל גלגלי המערכת הן של הרשות העירונית והן של משרד החינוך אני כבת פתח תקווה כמי שעבדה באולפנית ישורון בפתח תקווה התבקשתי לבוא ולנהל היום זו שנתי העשירית כשהגעתי הוא מנה כמעט 300 תלמידים ומאז שילש עצמו ויותר ולא בגללי אלא בגלל תהליכים שהתרחשו בו ואת זה רציתי לבוא ולספר בכמה דקות קצרות – אני חושבת שהרעיון המרכזי מאחורי חינוך הממד זה שבאמת כולם יכולים לדור בכפיפה אחת השאלה היא ואת זה שאלה הסבתא מה התוכנה שתאפשר באמת לבית ספר ציבורי לא ממיין להצליח? לרצות להיות רלוונטי פתח תקווה היא מקום שיש בו במערכת היסודית הציונית דתית עוד 3 בתי ספר שמגדירים עצמם כמסננים אוכלוסיה מבוקשים בתי הספר הממד בשכונות השונות של פתח תקוה בחלקן בתי הספר קרסו כיוון היתה נהירה גדולה מאוד אל כל אחד מהמערכות האלה … מכל השכונה יוצאים פחות מעשרה אחוז, וכאן השאלה למה?מה שמאפשר לבית ספר להיות רלוונטי זה כמה דברים ואני לא פורטת את האחד יותר חשוב מהשני – לא חשבתי מספיק מה חיב להיות ראשון, שני, נתחיל בצוות המורים הוא משאב שמניע שינוי בלי צוות מורים שחושב בראש גדול מיומן מקצועי מאוד מתקדם וקיימים כאלה אנשים במערכת לא הבאתי אותם משום מקום אחר כולם מתוך המערכת צוות המורים הוא צוות שחייב כל הזמן להשתלם חייב כל הזמן להתמקצע בתחומו אני באתי מהמערכת העל יסודית ברור היה שמי שנכנס ללמד מתמיטיקה חייב להיות מורה מומחה במתימטיקה מורה שפחדה ממקצוע מתמטיקה כתלמידה איך תצליח ללמד מתמטיקה מורה שלא אוהבים את זה איך יעבירו את האהבה הזאת? זו דוגמא קטנה ההתמקצעות היא לא רק במתמטיקה מורה שמלמדת גאוג' זו לא מורה שאין לי מה לעשות איתה, מורה שמלמדת גאוג' סיימה תואר ראשון שלה כי זה מה שצריך, אותו דבר מורה שמלמדת לשון אותה התמקצעות שברור שמחפשים בעל יסודי למה לא ברור שיחפשו ביסודי או לפחות ב ד-ו נושא המקצועיות של הצוות לצד זה ואפילו יותר חשוב מזה זה לבחור אנשים שיכולים להיות דוגמא חינוכית, כמעט תמיד אני יכולה לבחור, כשאני מבקשת מתנה להכניס מורים חדשים למערכת תקבלי אותם יחד איתם את חייבת לקבל גם את זאת אין בעיה אקבל אנחנו ננסה לעשות הכל להפוך אותה ליותר מקצועית מיומנת לא רק להפחית נזקים אלא גם לחזק בתוכה את מה שיש בה ובבית ספר גדול אני יכולה גם לקבל מתנה כי יש עוד דברים שאפשר לעשות בבית הספר המערכת קשובה לזה שחשוב להכניס מורים צעירים ואיכותיים ולכן השנה למשל מאחר ולא היו עודפים רבים מאוד לא היתה בעיה להכניס הכנסתי כ-10, זה דם צעיר ורענן בתי ספר שיש בהם צוות מאוד וותיק צריך לדעת לנצל את היתרון של צוות וותיק, חשוב להכניס בו את הרוח הרעננה אני מדברת על הצוות מהמקום של דוגמא אישית אם אסתכל על מערך האוכלוסיה שהיא מאוד יחודית הרוב של האוכלוסיה הוא אוכלוסיה שומרת מצוות בתקופה הפוסט מודרנית ההגדרה מאוד רחבה וכולם נמצאים בבית ספר וכשמסתכלים בצורה חדה נאמר שיש החלק של הלייט פחות מקפידים עד רבע החלק המאוד מחמירים קצת יותר משליש והמייןסטרים לגווניו הוא הרוב, המחשבה היא מה ישאיר את מי בבית הספר, אם המורים לא יהיו מודל לחיקוי מבחינת שומר מצוות עד כמה שפחות מזייף יש משמעות גדולה מאוד לאישיות של המורה התפיסה אצלנו בבית ספר שכל מורה הוא מחנך ישיבת מורים אני הולכת להיות מורה לספורט גם אני בישיבות המורים, כולם. צוות מורים זה דבר ראשון והתהליך של לבנות צוות זה תהליך ארוך קשה מורכב מייגע אבל הוא קריטי בבניית בית הספר.
המרכיב השני הפן החינוכי ערכי מה שקראו מקודם הפן התורני בית הספר שלנו יש בו קצת יותר שעות קודש אבל הכיוון לא היה לחפש שעות גמרא אצלנו מתחילים בכיתה ה' ואם יהיה הכח רק בכיתות ו', התפקיד שלנו גם להכין אותם למרות שמבחינת החשיבה לא נכון ללמוד גמרא כל כך מוקדם, יש שעות ללימודי קודש נקודת המוצא היא לא עוד שעות יעשה יותר טוב אלא איך אנחנו מנצלים לטוב את בית הספר היסודי כאותה תשתית בסיסית שתטמיע בילדים את האהבה לקיום המצוות ולכן משתדלים לעבוד ולהפעיל את כל החושים בעוד חוויות זה הדגש אם בחלקים הפורמלים והבלתי פורמלים החלק הזה של להאהיב את המצוות מקובל על… זה לא משהו מאיים, יש לזה רציונל שמלווה את העבודה בבית הספר, זה מתרחב ההורים אם הילד חוזר מלא בחוויות ומספר עד כמה כיף היה לו בבית ספר גם האמא עם כיסוי ראש גם האבא שיושב ללמוד שיעור ושלא יושב ללמוד שיעור מרוצים מזה, לא רוצה להרחיב בחלק הערכי חינוכי , מרכיב נוסף שמניע בית ספר להצלחה זה ההיענות לצורכי האוכלוסיה – בית הספר כמו שלנו בבית ספר כזה יש לנו הכל מכל וכל בית ספר שלנו הוא קוטבי יש פערים מאוד גדולים בין הקצוות בכל תחום אם על רקע כלכלי, דתי,עדתי אחד המפתחות זה באמת לבדוק מה הצורך של כל קבוצה בתוך האוכלוסיה בבית הספר שיטות ההוראה למידה אמורות לתת מענה לקבוצות השונות של הילדים הילדים המאוד מתקשים יש להם מסה גדולה של תגבור הילדים המאוד מצטיינים יש להם שעות העשרה כי בבית ספר גדול סל השעות שלנו 1400 שעות, ילדים ממשפחות שרוצים לימודי קודש ברמה יותר מעמיקה נאמר ככה אין לנו כיתות תורניות אם חושבים שנכון ללמד תורה בתורה מסויימת כל הכיתות ילמדו, תורה אצלנו לומדים עם מורים מלמדים לאומיים עם קצת טעמים אבל עם הרבה לימוד של מידות וערכים דרך לימוד התורה כולם לומדים את זה כי אחד המפתחות המאוד מסוכנים לבית ספר במיוחד בשכונה זה שכיתה תורנית תהפוך להיות כיתת עילית והשאר תחתית ועל זה צריך לשים לב, הקשר עם ההורים דיברת מקודם מצד ההורים והזדהיתי עם כל מילה שאמרת גם אני אמא וגם הייתי בועד הורים וגם כי זה נכון אני חושבת ששער בית הספר צריך להיות פתוח ואני חושבת שאתם מי שכאן יש לו ילדים במערכת החינוך אנחנו עוזרים לכם בחלק מהיום לגדל אותם ולכן חשוב מאוד לשמור כל הזמן על קשר עם ההורים לי יש מפגשים של יותר מפעם בשנה עם כל ועד כיתה יש וועד הורים מאוד פעיל הם מתחלקים לוועדות ברוב הישיבות כשהם מבקשים אותנו להשתתף אנחנו משתתפים וועד ההורים מייצג תמיד את רוב האוכלוסיה אבל תמיד בתוך וועד ההורים אחד הסגנים יהיה גם מאותה קבוצה שהיא לא היותר תורנית כדי שכולם ירגישו שייכים ואני חושבת שהאב טיפוס שנוצר בוועד ההורים של מורשה שהניע את הגלגלים של כל פתח תקווה ויצר עם שאר בתי הספר את פורום הממדים הוא לא מחפש כל הזמן על מה לחלוק אלא יושב תמיד בצוותי חשיבה על מה לעשות יותר טוב.

מנחה: נמצא עימנו הרב ירוחם שמשוביץ, מורה בבית ספר תיכון המר בבת ים.

הרב ירוחם שמשוביץ
עלו פה הרבה מאוד דברים שראויים לדיון והתייחסות הכנתי דברים אחרים לדבר עליהם ותוך כדי הערב הזה עלו לי וחשבתי על דברים נוספים שמתחברים אני מתחבר למה שהרב לאו דיבר כתגובה לחלק מהדברים אבל אני חולק עליו אני…הבעיה בציבור ובראשי הציבור. הממד הוא בבואה של מה שראשי הציבור עושים ולצורך כך דוגמא ממשהו שקרה כשהייתי מנהל הגרעין התורני… אמור להיות דבר שבא ומחזק את העיר מעלה אותה ומצליח .. את העשיה בעיר. כל רבני הגרעין התורני בהרצליה שולחים ללמוד בבית הספר נועם ברעננה. כמנהל הגרעין התורני היו לי שעות של ויכוחים עם רבני הגרעין והאברכים של הגרעין ואמרתי להם שכראשי ציבור לא יכולים לעשות דבר כזה. "כשיהיו לך ילדים תבין" אמנם הבן שלי עוד לא בגיל כיתה א'. גם אם העשיה בשטח אני מתחבר למה שאמרו פה יש דיסוננס גם בציבור וגם בממלכתי דתי ובנועם מדברים על כך שהציבור הציוני דתי הוא צריך להנהיג את המדינה להרים קדימה את כולם וכשבאים בנושא החינוך ובמקום לדאוג לכל הילדים שיש לנו בעיר (אני חושב שהרעה החולה הראשונה היא ההפרדה בין ממלכתי לממלכתי דתי אם הסטורית זה היה הכרחי או לא)אם אנחנו רוצים להניע קדימה ושלא יסתכלו עלינו מדבר בפה ובלב דברים אחרים וכאשר בחינוך מפרידים בין הדברים וגורמים לזה שגם תלמידים סקר שיצא מורה שרק 20 אחוז מגדיר עצמו כחילוני 80 אחוזים מהציבור בישראל מגדיר עצמו בצורה כזו או אחרת מסורתי, דתי מבקש בחינוך שלו איזה שהוא דבר שיחבר אותו ליהדות שיחבר אותו לכל הדברים האלה וכאשר אני בחינוך שלי ממדר אותם על ידי זה שהתלמידים הטובים יותר במרכאות ברמה הדתית וחס וחלילה סוציואקונומית שלהם ושלא נתפלא אחר כך לשסעים והוויכוחים באזרחות בציבור הישראלי, אם אנחנו גורמים לזה שאותם התלמידים שבעצם היו התלמידים שהיו יכולים לסחוף אחריהם את בית הספר והם לומדים במקום לבוא ולהשפיע באמת כמו שהרב לאו אמר לבל ידח ממנו נדח זה הפך להיות סיסמא ריקה, במעשים שלנו גורמים לזה להיראות כמדברים גבוהה גבוהה ובשטח עושים דברים שמצביעים ההיפך ממה שמדברים עליו כל הזמן, יש לי שתי דוגמאות שבאות דווקא מחול חזרתי לפני שנה משליחות כרב אונ' אוקספורד באנגליה הקהילה הדתית לא בדיוק פעילה מאוד אבל כן יש בית ספר לפחות ביום ראשון חדר וגם האנשים הכי לא דתיים ידאגו לשלוח את הילד שלהם לבית ספר הזה לא ראשון שמתקיים בבית הספר גם בצרפת שממנה אני בא יש בית ספר יהודי ויש כללי ובבית הספר היהודי לומדים הילדים היהודיים בלי הבדל ולא ראינו שזה גורם להם להיו ת "רעים" יותר ולהתקלקל, כמו שהרב וייל אמר שזה שליחות והשליחות היא שליחות של כולנו לא רק של הרב צפניה דרורי היא שליחות של כולנו, הדבר האחרון מבחינתי זה מקרה שאמנם הוא על התפר של היסודי והתיכון אבל זכיתי גם כשהייתי קומונר וגם בתקופה שלי בחינוך הלא פורמלי בהרצליה להכיר דמות מופלאה מישהי בשם רעות פלדמן שנרצחה לפני 4 שנים, בזמן השרות הלאומי שלה רעות ניהלה מלחמת חורמה להתקבל לצביה בהרצליה היא גדלה ולמדה בבית ספר חילוניים ביסודי והיא חזרה בתשובה במהלך כיתה ו' ואחרי הפעלות של קשרים והבטחות וכאבי לב הסכימו לקבל אותה ורעות בכל העשייה שלה פשוט סחפה את כל המשפחה שלה וכולם חזרו בתשובה כאשר תלמיד כזה שרוצה ללמוד ביסודי גם אם כאלה שיכולים לחזק אותו האם אנחנו מסוגלים להסתכל לו בעיניים ולאמר לו אנחנו מוותרים עליך, אנחנו לא נשלח את הילדים שלנו כי לא סומכים עליך כי תוכל לשמור עליהם, מישהו אמר פה שצריך להעביר את האחריות להורים אני מתחבר לזה בצורה שונה ממה שהתכוון אבל הגיע הזמן שההורים יפסיקו לגלגל את החינוך הילדים בבית הספר.

שאלות
דרורית דיברה על איכות בית ספר כמשהו שמושך אני חושבת שיש הרבה בתי ספר ממדים מעולים מבחינת הצוות, אנשים אומרים אני אשלח לממד שמעתי שבממד יש 30 אחוז מסורתיים יכול, הילד שלי לומד בממד? סתם בממד זו הבעיה אי אפשר לנתק את זה וצריך להילחם בנושא הפרטיים, מה שקורה היום זה מלחמה, אם הממד יהפוך ל-אין זה גם סוג של מלחמה, זה לא תקין זה לא ערכי זה לא נכון אנשים עם כל הרצון שלהם לחינוך איכותי יעלה 400 שקלים במקום 800 שקלים האידיאולוגיה תשתנה.
שמואל שטח
השנה התנועה התעסקה ברמה מעשית בהשפעה על דעת הקהל, מוקד פניות, פנו אנשים מכל הארץ , עזרה משפטית, נתחבר עכשיו ונזמין את עורך דין אמנון שידבר על ההיבט המשפטי של הדברים –
עו"ד אמנון דה הרטוך
רוצה ראשית לאמר שאני חותם על כל מי שהרב שדיבר לפני אמר מה שקרה בגרעין התורני בהרצליה סותר לחלוטין את ההוראות שקבועות במבחן התמיכה של העניין,הסוגיה שבה אנחנו מתעסקים .. היא שילוב של מדרון חלקלק ב… עם הפרות חוק בוטות יש הרבה מאוד היבטים משפטיים שניתן להפעיל כדי להילחם למען רעיון הרחבת בתי הספר הממד וחיזוקם כאשר אנחנו מדברים על התיחסות חוקית לבתי הספר ולחינוך בכלל אני חושב שיש 7 שלבים כדי להראות את המדרון החלקלק אבל החד 1947 המדינה לא קמה הסכם בין תנועת ישראל נקבע שתינתן אוטו' לחינוך האשכנזי בישראל כאשר המדינה שומרת לעצמה את הזכות והחובה להנהיג לימודי חובה בבתי הספר החרדיים – עברית, שפות זרות, היסטוריה ולשון, המסמך נמצא במוזיאון בית המשפט בירושלים מנחש ששם הפרות החוק הבוטות ביותר, צריך לאמר המילה או הביטוי הטוב ביותר איך לתאר את ההתדרדרות שכל מה שנעשה פה זה רק כמעט , חינוך ממלכתי כמו בכל מדינות העולם, ב-1949 חוק חינוך חובה של ההורים לשלוח את ילדיהם לבית ספר מוכר כמעט מפני שסעיף 5 קובע סעיף פטור לאמר כולם חייבים אבל יכול שינתן פטור אם התלמיד אינו מסוגלים להיכנס לבית הספר מסיבות כאלה ואחרות שר החינוך יוכל להעניק פטור ובתנאי שתוכנית הלימודים תהיה לסבירות רצונו של השר וכמובן אפשר גם להקים בית ספר פרטי שיקבל את הפטור מיועד לחינוך החרדי בלבד, כולם חייבים כמעט אין אף מילה על מימון, מדינה ישראל אינה מממנת חינוך פרטי היא מאפשרת אותו אבל אין כסף, 1953 חוק חינוך ממלכתי תשיג הפיצול הראשון ממלכתי וממלכתי דתי כמעט, סעיף 11 יכול שיהיה מוסד חינוך שאינו רשמי שם קוד לבית ספר פרטי שצריך לקבל את תוכנית הלימודים של משרד החינוך כאשר לראשונה המחוקק מתיייחס לאפשרות של מימון אבל השר יכול להחליט על מתן תמיכה אם בכלל ועד כמה. ב-1969 אין מדובר באיזה כמעט אבל נחקק חוק פיקוח על בתי ספר ושם למדים בית ספר מהו? החוק קובע שבית ספר הוא מוסד שיש בו למעלה מ-10 תלמידים מדינת ישראל מסכימה להקים בית ספר לא בטוח שתקבלו כסף אבל יכול להיות כמה שמתחשק לשר ולו מאוד מתחשק לא בגלל טובת ילדי ישראל אלא בגלל שמישהו רוצה והוא יתן כמה שהוא רוצה הגיעו ל-75 אחוז אין שום חובה, … מה קורה עם הנושא של מימון, כספים יחודיים אחד קיבל 10 שקלים ובית ספר השני קיבל סכום גבוה לא מצא חן בעיני הציבור חוק יסודות התקציב, בתי הספר יקבלו באופן שוויוני כמעט כולם מעול השוויון פתורות שתי … התורניות שתי הרשתות האלה הם יקבלו אומר המחוקק 100 אחוז מימון כמו כל ילדי ישראל חשבו הממלכתי בינתיים השתנו הדברים הם יקבלו 100 למה? ככה שוויון כמעט והנה הגענו לשנת 2007 תיקון לחוק חינוך ממלכתי כשם שהמדינה נותנת לבתי ספר כמה שהיא רוצה גם הרשויות המקומיות חייבות ליתן באופן שוויוני השלטון המקומי יתן כמו המדינה אם המדינה נותנת 10 אחוז בניגוד לחוק לימוד חובה, הרשות נותנת 25 אחוז למה ככה, בא המחוקק אם המדינה נותנת 75 גם הרשות כאן היה שוויון אבל אנחנו באזור הכמעט בשנת 2008 נחקק חוק מוסדות חינוך תרבותיים… בית ספר לא צריך ללמד כלום בשום תנאי רק דרישה אחת בית הספר תוכנית הלימודים אסור לה לסתור את ערכי מדינת ישראל ט-יב' ילמד על פרפרים אין סתירה צריך להחליט שמדובר בקבוצה ייחודית מבחינת האיפיונים כשם קוד למה לא ברור מפני שסעיף א' אמר שהחרדים מי שרוצה להיות קבוצה …. צריך לשכנע שהוא ייחודי קבעו אלה שלא חייבים ללמד שום דבר שהוא מוליך לחיזוק ערכי מדינת ישראל הם מקבלים בחוק 60 אחוז מהתקציב של החינוך הממלכתי, גם בית ספר שלא מלמד אפילו לו תוכנית הליבה המדינה חייבת לתת לו שמא תבוא ותגיד 60 זה פחות ממאה לראשונה קבע המחוקק בשתיקה שהמורים באותם בתי ספר ייחודים / חרדים לא צריכים לשלם שכר למורים לפי ההסכמים עם המורים יכול להיות ש-60 זה 120 כי המורה מקבל חצי משכורת, אם הוא נותן רק חצי 60 זה יותר ממאה המימון שלו בית ספר פרטי וזה החידוש הגדול מקבל עכשיו מימון שהוא עולה על העלויות שלו אין סכנה בית ספר לא ישאר בעודף תקציבי לאן הכסף ילך זו שאלה פתוחה.
אנחנו באזור הכמעט ולכן כרגע ישנה הצעת חוק שמתגבשת על ידי נהרי שעל פיו יעשה תיקון ויקבע שלמרות האמור שעיקרון השוויון יחול לגבי ….. כולם חוץ משתי הרשתות הן יקבלו 100 כמו בחינוך הממכלתי מ-1947 שבה נקבע… כיוון שהתחילה סוגיית הכמעט הגענו למצב שבתי הספר הפרטיים שכנראה לא מלמדים כלום מקבלים הכל, התוצאה הנפלאה של הליך החקיקה היא התפרקות החינוך למי שדיבר כאן שצריך לתת את זה להורים אם הקברניטים לא מסוגלים להחליט על שום דבר אני לא מבין מה 30 הורים יחליטו הם יקימו 27 בתי ספר ויקבל ומימון ועם קבוצה כזו ללכת לארגן מדינה שיהיו לה ערכים משותפים כלשהם יש לי חששות כבדים מאוד יש עוד אפשרות להדרדר אין עוד הרבה, הדבר היחיד זה לקבוע שרק בתי ספר שמתנגדים לערכי מדינת ישראל יקבלו את כל המימון, נקודת מבט משפטית הסטורית המצב מעורר דאגת מה.
אני רוצה לברך את מי שהחזיק מעמד עד עכשיו.
עו"ד תמי הראל
אני רוצה לברך על הערב החשוב זה מצטרף למגמה שאמנון תיאר לפני אנחנו כן רואים התעוררות בציבור ובציבור הדתי חזקה לאינטגרציה בחינוך, אני מנהלת קליניקה לזכויות בחינוך … ברמת גן הקליניקה מטפלת בחינם במקרים של הפרה של זכויות בחינוך במהלך השנה טיפלנו במעלה 60 מקרים עריכת מבחני מיון בכל שלבי החינוך מא' ועד יב' ובדברים נוספים, דף המידע אני ממליצה לקרוא אפשר היה לחשוב שבואו נסגור ונלך הביתה וזה לא לגמרי כך גם מצב המשפטי במיון וסינון יש לנו המשפטנים ממה לעבוד, כאשר הורים באים ומאתגרים את המערכת ויש לכך תוצאות היו תוצאות חיוביות במהלך השנה, יש ניגוד עניינים לבית הספר לקבוצות של הורים יש אינ' בקידום החינוך של הילדים וזה בא בהרמוניה ובדיסוננס עם אינטרסים של ילדים אחרים, קבוצה של הורים חזקים מקבלת כח רב מדי יפגעו קבוצות חלשות אני לא חושבת שצריך למנוע מקבוצה של הורים תורנים יותר או פחות לקיים חינוך על פי דרכם חשוב שהמדינה והרשויות ישמרו בידיהם את כח הפיקוח וכך נעשה בכל מקום בעולם גם לכיוון וההענות לצורכי הקהילה חשוב לשמור על כח של פיקוח ורגולוציה בידי הרשות דווקא בחוק ובדיני חינוך יש הגנה מסויימת על הזכויות של המיעוט הבעיה היא חוסר אכיפה יש מצב בתי ספר ממלכתי דתי ונועם הוא הדוגמא הבולטת שממיינים וגובים תשלומי הורים ומתנהגים כפרטיים הבעיה היא לא רק במצב המשפטי אלא באכיפה של הדברים ובכך שהרשויות המדינה לא ממש נאלצת לריב עם המוסדות שהם חזקים מאוד כאן המקום של הורים וארגונים וולונטריים ואז יש הצלחות ,צריך שתהיה מודעות ולא צריך להתייחס למיון כדבר מובן מאליו, לא רק שלא מובא מאליו ולא הדבר היחידה להגיע לחינוך טוב פשוט אסור על פי חוק, אני מזמינה אתכם לפקוח עיניים, ולראות מה קורה גם אצל חברים לספסל הלימודים / שכונה וככל שיש מקרים הרבה מאוד פעמים זה צובר תאוצה תקשורתי ובהחלט אני אופטימית דווקא.
תרזה פרנקל
קוראים לי תירזה אני מכירה את תמי ממאבק משפטי משותף בירושלים שלא הסתיים אתמול בערב נודע על שתי ילדות שלא לומדות בבית ספר כי אף בית ספר לא מוכן לקבל אותם ממוצא אתיופי, למרות שהן בוכות הן עצמן הלכו לעיריה ובכו הוריהן לא יודעים עברית, דברים חמורים שקורים אני רוצה לקרוא להורים שנמצאים פה להצטרף לוועד הורים למען הממד הוועד הורים רוצה לעזור לילדים שנמצאים במצוקה, המדרון החלקלק התחיל מהחטיבות הגבוהות ומגיע עכשיו ליסודי לעזור לאנשים במצוקה ולעודד אנשים ללכת לממד ובכך לעזור לזה שיהיו פחות תופעות של מה שתואר פה הערב.
תודה רבה.
תודות לכל המרצים שהגיעו אנשים שליוו אותנו במהלך השנה,