צרעת הבית והקמת המדינה – פרשת תזריע מצורע (מוצאי יום השואה תשע"ב)

 

 

 

בפרשת השבוע אנו מוצאים את פרשת צרעת הבית, שמעלה הרבה שאלות ותהיות. מה היא צרעת הבית? איזה נגע זה? האם זו רטיבות בקירות? האם אלו סדקים בקיר? מה מיוחד בנגע זה, שאין עין אדם מהשורה יכולה לזהותו ועליו להיזהר בלשונו ולומר "כנגע" עד שיגיע הכהן? על מה מגיעה צרעת הבית? ידוע לנו שצרעת הגוף מגיעה לאדם שנפל בלשונו על לשון הרע. האם צרעת הבית היא אזהרה לאדם לפני שלוקה בגופו, כלשון המדרש:
נתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם, בתחילה מלקה ביתו חזר בו מוטב ואם לאו מלקה בגדיו (מדרש תנחומא).
אם מטרת צרעת הבית לשמש אזהרה לאדם הדובר לשון הרע – היתה צריכה פרשית צרעת הבית להופיע לפני צרעת הבגד והגוף, ולא בסוף פרשיות הצרעת! דברים אלו קשים במיוחד לאור דברי רבי יהודה במקורות חז"ל:
"ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם, בשורה היא להם שנגעים באים עליהם".
איזה בשורה יש כאן לאדם? האם עצם כך שבתחילה מקבל עונש רק על קירות ביתו ולא בגופו יש כאן בשורה? האם עונש זה הוא בשורה? בהמשך המדרש סובר רבי יצחק שצרעת הבית מגיעה על עין הרע, שאין היא הרי חטא ברור
על דעתיה דרבי יצחק דאמר על עין הרע כשאדם צר עין ואינו משאיל את כליו הקב"ה משלח צרעת בביתו ומוציא כליו לחוץ והבריות אומרים פלוני שלא היה משאיל כליו ואומר שלא היו לו כלים הרי שהיה לו כלים (במדבר רבה (וילנא) פרשה ז)
או אולי הבשורה על צרעת הבית היא כפי שרש"י מביא בפרשה בשם המדרש. רש"י ויקרא פרק יד
בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן:
מעבר לכל השאלות האלו והניסיון של חז"ל לענות על הקשיים שהפרשה מעלה, יש שאלה קשה שעולה כבר בתחילת הפרשה – מה הקשר של צרעת הבית לארץ ישראל?
(לד) כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם: ויקרא פרק י"ד
מדוע צרעת הבית חלה רק בארץ אחוזתכם- בארץ ישראל? האם בלבנים, בעצים או בבטון של ארץ ישראל יש משהו שונה משאר הארצות? בסוגיות הגמרא מתחדדת לנו השאלה (והקשר של צרעת הבית לארץ ישראל). הגמרא הבבא קמא אומרת שירושלים אינה מטמאת בנגעים כיוון ששייכת לכלל. הגמרא במגילה מוסיפה על כך ואומרת שכל מקום ששייך לכלל או מקום מקודש אינו נטמא בנגעים, אלא רק מקום ששייך לפרט. מה ענין כלל ישראל לפרט? מה הרעיון להפריד בטומאת הצרעת בין מקום הכלל והיחד למקומו של היחיד והפרט? לשאלות אלו על פרשת צרעת ניתן לתת תשובה ייחודית שמופיעה בתוספתא של מסכת נגעים
"בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות למה נכתב אלא לומר לך דרוש וקבל שכר"
מה משמעות דברים אלו? ל"דרוש ולקבל שכר" לפי זה, מטרת הפרשה אינה ללמד הלכה אלא שבנ"י ילמדו וידרשו את הפרשה ויוציאו ממנה מסרים חינוכיים ורוחניים לדורות ובזה יהיה שכרם. בהמשך לקו זה רוצה אני לדרוש את המסר שעולה מהפרשה. פרשיית צרעת הבית פותחת באותן מלים שפותחת פרשיית הביכורים "כי תבוא", פרשיה שכל כולה הודאת ותודה לריבונו של עולם. כל אדם מישראל מודה, כל שנה מחדש, על ידי הקראת הסיפור ההיסטורי של העם משעבוד מצרים לגאולה, למנוחה ולנחלה. נמצאים אנו בין ימים מיוחדים – פרשת השבוע שלנו נקראת בין יום השואה ליום הזיכרון, שלאחריהם מגיעה הבשורה על תחילתה של הגאולה – יום העצמאות. ימים אלו דורשים מאיתנו חשבון נפש לאומי לאלו שמסרו את נפשם. נוטים אנו לא מעט פעמים לשפוט את מדינתנו בחומרה ע"י עין רעה, צרות עין, ועד כדי לשון הרע על המדינה, מוסדותיה וראשיה. מרגישים אנו "חופשי", כיוון שאין כאן בשר ודם שנפגע.

מרוב מירמור וקיטורים על המדינה שוכחים אנו את הבשורה שהגיעה בהקמתה. צריכים אנו לזכור שאדם שלא יודע להכיר תודה, לפחות פעם בשנה, ולהעריך את מקומה של המדינה יכולה הצרעת להתבשל, להתגורר בליבו, בגופו וביתו, עד כדי כך שהיא תכלה כל חלקה טובה, ויכולה להביא להריסת הבניין.
מי ייתן, שנדע להודות, להלל ולשבח את בורא עולם על כך שזכינו להיות דור שחוזה בזריחתה של חמה, צריכים אנו לשמור על כך שהמדינה תהיה שייכת לכלל האומה ולא רק לזרם אחד או קבוצה קטנה ובכך מנגע הצרעת נרחק.
שבת שלום ושנזכה לגאולה שלמה – צורי