"כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה" (ירמיה י"ד י"ג). פרשת נשא. תשפ"ד

בימים אלה מעצמות העל דנות ביניהן בהצעות שיביאו לידי שלום בין העמים שבאזור שלנו, דבר שנראה לנו עוד רחוק. והנה בפרשתנו מסופר על סיום הקמת המשכן. וזה לשונו, "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן, וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם" (במדבר ז' א'). ולכאורה צריך היה יום זה להיות יום שמחה גדולה. אך בפתיחתא דרות רבה ז' מביא משמם של ר' תנחומא בשם ר' חייא רבא ור' ברכיה בשם ר' אלעזר: המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה: כל מקום שנאמר "ויהי"- צרה… והא כתיב, "ויהי ביום כלות משה…"? אמר להם: אף היא אינה שמחה, שבו נגנז בית המקדש, שנאמר, "כי שכן עליו הענן. וכבוד ה' מלא את המשכן" (שמות מ' ל"ה). תימא! מה ענין "גניזת בית המקדש" לזה ש"שכן עליו הענן"? אך בויקרא רבא י"א ז', עמ' רל"ה איתא: "שבו ביום שנבנה בניינו של בית נגנז וגו'", כלומר, המשכן שימש רק לשעה, עד שנבנה בית המקדש, ואין זו שמחה שלמה. וכן הוא בבראשית רבה מ"א ג', מהדורת תיאודור-אלבק עמ' 406, שכלל לא הוזכר עניין שמשה לא יכול היה לבוא אל אוהל מועד. והשוו בפתיחתא לאסתר רבה י"א, תנחומא שמיני ט', פסיקתא רבתי פיסקא ה' וכו', שאין בהם הסיום שברות רבה.

יש אשר הציעו כי שתי מסורות שונות יש כאן, שהורכבו יחד ברות רבה. האחת שלא יכול היה משה לבוא אל אוהל מועד, והשנייה שבו נגנז אוהל מועד, וכו'. אך הרב מ"מ כשר, בתורה שלמה לשמות מ' ל"ה, אות ע"ה הציע: … ונראה לפרש על פי מה שכתב הספורנו (להלן בתורה שלמה אות ע"ז), ששריית השכינה באופן קבוע שהיה במשכן שלא היה מסתלק משם עד שנסעו, לא היה בבית ראשון ולא בבית שני, וזה שכתוב שנאמר, "ולא יכל משה"… וכו', "וכבוד ה' מלא" וכו', שבפסוקים אלה מבואר העניין של שריית השכינה, וזה נגנז בבניין בית המקדש, וגו'.

ואילו הרד"ל למדרש רבה פרשת שמיני אות כ' כתב: … ונראה פירושו שתחילה היה הכבוד מלא כל המשכן, ואחר כך נגנז, שכן רק על הכרובים (עיין רמב"ן פרשת פקודי), והוא כעניין אור ז' ימי בראשית שנגנז אחר כך. (וכמו כל ענייני המשכן שהיו שווים לימי בראשית), וגו'.

יהיו הפירושים הללו כפי שיהיו, מה שיוצא ברור מתוך המקראות הללו, הוא שמה שנראה היה למשה כגמר מלאכה מושלם, והיה לכאורה כעילה לשמחה מלאה על השלמת משימה קדושה זו, באמת לא היה אלא לשעה, כי לאחר זמן מסוים היה בו חסר הגורע מן השלמות, ועל כן מצטער משה בלשון "ויהי".

ולעניינינו שבתקופה קשה זו, יש לדעת שמה שנראה כציפייה ל"גמר מלאכה" רק יהיה לשעה, כי לא ניתן העניין לגמר מלא ומושלם.

ויהי רצון שנזכה בקרוב בימינו לביאת גואל צדק ואז נזכה לשלום אמת מושלם ובר קיימא, כי "שלום אמת" רק הקב"ה נותן לנו (ירמיה י"ד י"ג).

ד. שפרבר