תיקון עולם: פרשת נח תשפ"ה
מצאנו כתוב במדרש קהלת רבה ז' י"ג בזה הלשון: "ראה את מעשה האלקים, כי מי יוכל לתקן את אשר עותו" (קהלת ז' י"ג). בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר: ראה מעשיי, כמה נאים ומשובחים הן. כל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי. שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך… וכו'. (והשוו בראשית רבה י"ט ב', מהדורת תיאודור-אלבק עמ' 172.)
הדרשן עומד על כך שבפסוק זה שבקהלת יש כאילו מעין סתירה פנימית בין החלק הראשון של הפסוק לבין חלקו השני. שהרי בתחילה משבח הוא את בריאתו של הקב"ה, שבוודאי שב"מעשה אלקים" אין בו שום פגם. ואילו בסוף נאמר שיש בו דבר מעוות. והסברו של הדרשן הוא שלא הקב"ה עיוותו אלא האדם, וכפי שהוא מסביר בהמשך הדרשה.
האמירה הזאת יש בה משום אזהרה חמורה שאף שקיבלנו דבר מושלם, אם חס ושלום אין אנו משמרים אותו כפי שצריך אלא מקלקלים אותו, לא תהיה בידינו בכדי לתקנו. והרי המדובר הוא לא רק בעניינים אקולוגיים בלבד, אלא כוונתו של הדרשן היא אף להתנהגות מוסרית ערכית.
הוי אומר שבתקופה החדשה הזאת עלינו מצד אחד להיזהר לא לקלקל ולהחריב את ביתנו וגם את נפשנו, אלא שעלינו גם לעשות את כל אשר ביכולתנו לתקן את מעשינו.
ד. שפרבר
