יואב שורק בירושלים
להעלות סוגיות של זהות, דתיות, מגזריות, לדבר בשיח פתוח על הנושאים שמעסיקים את כולנו, ואולי במיוחד את הסטודנטים הירושלמים- מי אני? היכן אני נמצא בתוך החברה שלי? לאן אני שייך? מי זו החברה הזו? היכן מקומה של ההלכה. המטרה במפגש עם יואב הייתה בכדי להעלות את השיח הזה אל המישור הרחב והפתוח יותר, ולקיים דיון הגותי-פילוסופי ועם זאת גם מאוד מציאותי, על החיים שלנו בתור אנשים שנמצאים באחת מן הנקודות על הרצף."היום הזהות היהודית קשורה בעיקר למדינה-ללאום, כשרק לפני 100 שנה כולם ראו את היהדות רק כדת. אם מישהו יבנה את בית המקדש השלישי- זה יהיה רק מדינת ישראל ולא שום גוף דתי. בסופו של דבר מי שמכונים כיום דתיים יכולים להפוך לכת שולית.
יש היום משבר של התרבות המערבית- חילון, ניפוץ כל הערכים (הדתיים) שהאמינו בהם. יש למודרניות גם תוצאות טובות, אבל זה בא עם צרות מודרניות רבות. אירופה נעלמת דמוגרפית. משהו ביצר החיים של האירופאים לא עובד. הם מחקו את ערכי המשפחה ולא מולידים ילדים. הערכים המערביים משמידים את עצמם. למרות היתרונות והחכמה שהחילוניות מביאה, משהו בה לא עובד. אם בחברה המערבית היו עוצרים ליום בשבוע את המירוץ כמו שבת, בלי קניות, ניתוק מתקשורת- זה היה שונה.
הלכה חסרה כיום לחברה הישראלית. צריך מערכת נורמטיבית שאינה חלק מהחוק, אנו זקוקים לזה. היום ההלכה לא תורמת כי היא מסתגרת, כפייתית ודקדקנית. צריך הרבה יותר פלורליזם באורח החיים, בלי להעמיד כמטרה אורח חיים אידאלי ואינטנסיבי כמו היום. זה צריך להיות משהו שכולם בישראל מקבלים עליהם- נורמה, ולא חוק.
יש לזה השלכות על החברה הערבית- היחס לגר וההתנהגות שלנו צריכה להיות מופת. זה אתגר למדינה יהודית.
זה תהליך ארוך שאולי יעבוד ואולי לא. זה תהליך ארוך. לחברה שלנו חסר היום מיינסטרים- המיינסטרים שלנו ריקני. ההלכה מקצינה כל הזמן כי היא עסוקה בהתמודדות עם השוליים. בסופו של דבר כולם "יחזרו בתשובה". מה זה אומר? שמכניסים את מי שהיום לא בתוך
המחנה- לתוך המחנה.
במקום 2 אורחות חיים עם מערכות ערכים נפרדות (דתי רליגיוזי וחילוני), נגיע למצב של 2 אורחות חיים שונים עם מערכת ערכים נורמטיבית אחת. חברה יכולה להיות מגוונת אבל עם ערכים משותפים. "הבית היהודי" מבטא משהו יפה בכיוון הזה, יותר לאומי ומכיל".
