מחקר: תלמידים בכיתות נפרדות מעורבים יותר באירועי אלימות
על פי נתונים שמסרו התלמידים במבחני המיצ"ב, בבתי ספר שבהם הכיתות מעורבות 74 אחוזים מרוצים מבית הספר שלהם, ואילו בבתי ספר שבהם הכיתות נפרדות עמד הממוצע על 68 אחוזים
4/8/2013
תלמידים הלומדים בכיתות נפרדות לבנים ולבנות אוהבים פחות את בתי הספר שלהם – כך עולה ממחקר שערכה תנועת 'נאמני תורה ועבודה', אשר התפרסם לראשונה בסוף השבוע ב'מקור ראשון'.
המחקר סקר את הבדלי האקלים החברתי בין תלמידים בכיתות מעורבות ותלמידים בכיתות נפרדות בחמ"ד, והתבסס על עדויות תלמידי כיתות ה' וכיתות ו', כפי שאלה הופיעו בתוצאות מבחני המיצ"ב לשנים תש"ע ותשע"א.
במחקר נבחנו חמישה מדדים בית-ספריים שעליהם מצביעים מבחני המיצ"ב: תחושה כללית של התלמידים כלפי בית הספר, יחסים חיוביים בין התלמידים לחבריהם, היעדר תחושת מוגנות, מעורבות באירועי אלימות והתנהגות נאותה של תלמידים.
המדד שבו נמצאו הפערים המשמעותיים ביותר מתייחס לתחושה הכללית של התלמידים כלפי בית הספר. הציון במדד זה מהווה את שיעור התלמידים בבית הספר שהעידו על אהבתם למוסד שבו הם לומדים ועל חוסר רצונם לעבור למוסד לימודי אחר. בבתי ספר שבהם הכיתות מעורבות עמד הציון הממוצע על 74.33, ואילו בבתי ספר שבהם הכיתות נפרדות עמד הממוצע על 67.9 בלבד – פער משמעותי של כ-6.5 נקודות.
4.5 אחוזים יותר אירועי אלימות
"ראוי לציין שבדיקת בתי הספר ברמה הארצית מלמדת שבתי הספר המעורבים מצויים במדד זה במצב דומה לכלל בתי הספר בארץ שנבחנים במבחני המיצ"ב (שהם ברובם המוחלט מעורבים), ואילו בתי הספר הנפרדים הם החריגים", נכתב במחקר.
עורך המחקר, אריאל פינקלשטיין, מסביר כי בשקלול הנתונים יש הכרח להתחשב ברמה הסוציו-אקונומית שאליה משתייכים התלמידים, שכן בחלק מן המדדים יש לה השפעה משמעותית על התוצאות. שמפלחים את הנתונים צריך לזכור שבבתי הספר המעורבים ישנו מספר גבוה בהרבה של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. לעומת זאת, בבתי הספר הנפרדים התלמידים מגיעים ברובם מבתים מבוססים יותר", אומר פינקלשטיין.
כך למשל, אם מסתכלים על הנתונים ברמה הארצית במדדי היעדר תחושת המוגנות והמעורבות באירועי האלימות, ככל שהרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים יורדת כך האקלים החברתי שלילי יותר, והתלמידים מעורבים יותר באירועי אלימות וחשים פחות מוגנים. על פי הנתונים הארציים של משרד החינוך, בשנת תש"ע בבתי ספר מרקע סוציו-אקונומי נמוך 15 אחוז מהתלמידים הרגישו תחושת חוסר מוגנות, לעומת 9 אחוזים בבתי ספר מרקע סוציו-אקונומי בינוני ו-6 אחוזים מרקע סוציו-אקונומי גבוה.
לאור זאת תוצאות המחקר מפתיעות, מכיוון שבשונה מהנתונים הארציים, בחינוך הדתי לא רק שהמשוואה אינה נשמרת אלא היא אף מתהפכת: דווקא בבתי ספר נפרדים, שבהם יש יותר ילדים ממעמד כלכלי-חברתי גבוהה, שיעור התלמידים שדיווחו על היעדר תחושת מוגנות היה גבוה ב-10 אחוזים מזה שדווח בבתי הספר המעורבים. עוד עולה מהמחקר כי בבתי ספר נפרדים ישנם 4.5 אחוזים יותר אירועי אלימות.
מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה', שמואל שטח, אמר כי "תוצאות המחקר מוכיחות שוב את טענת התנועה מאז שהוקמה על רקע מגמות של הפרדה והיבדלות חברתית: לא רק שההפרדה בין בנים לבנות בבתי הספר היסודיים אינה מחויבת או רצויה מבחינה תורנית אלא היא גם מהווה טעות חינוכית ופדגוגית. מי שטובת חינוך ילדיו למצוות עומדת לנגד עיניו, ראוי שיקפיד לא להיגרר אחר אופנות פנים-מגזריות".
