מי אמר שחוק הגיור פוגע בהלכה?
חוק הגיור פוגע בהלכה? הרבנים אביעד סנדרס וקלמן דוידסון מפריכים את הטענות לפיו החוק פוגע בהלכה ומאשימים: "למעשה אין כאן שאלה של הלכות גיור, יש כאן שאלה של פסילה אישית
י"א סיון תשע"ד, 09/06/2014 10:37
בשבועות האחרונים, החל מיציאת הכנסת לפגרה, התפרסמו בעיתונות אמירות של רבנים הטוענים שהמתגיירים לפי ההצעות שבחוק שטרן, המעניקות סמכות גיור לרבני עיר, לא ייחשבו יהודים. אותם רבנים דורשים שסמכות הגיור תישאר בידי גוף ריכוזי אחד , היינו, הרבנות הראשית, ותפעל על פי סטנדרט אחיד. זוהי למעשה אחת הטענות המרכזיות ביותר כנגד החוק שמציע אלעזר שטרן, איום שהגיורים שאותם הוא מציע אינם תקפים הלכתית.
אבל לדרישה לסטנדרט אחיד בתחום הגיור אין תקדים בתולדות ההלכה, החל מהלל ושמאי, עד פוסקי העידן המודרני. למעשה אין כאן שאלה של הלכות גיור, יש כאן שאלה של פסילה אישית.
כבר בתלמוד הבבלי (שבת, דף לא) אנו מוצאים הבדל מהותי בסוגיית הגיור בין בית הלל לבית שמאי (בתרגום חופשי):
"מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו "כמה תורות יש לכם?" אמר לו (שמאי לנכרי), "שתים: תורה שבכתב ותורה שבעל פה." אמר לו (הגר לשמאי), "שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך. גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב." גער בו שמאי והוציאו בנזיפה. בא (הנכרי) לפני הלל, והלל גייר אותו. ביום הראשון לימד הלל: "א, ב, ג, ד." למחר הפך את סדר האותיות. אמר הגר להלל, "אבל אתמול לא אמרת לי כך!" אמר הלל לגר, "הלא אתה סמכת עלי (כלומר, מנין אתה יודע שזו אלף וזו בית אלא שלימדתי אותך וסמכת עלי)? סמוך עלי גם לגבי תורה שבעל פה."
ההלכה, אגב, התקבלה דווקא כפי בית הלל, המקל יותר.
לא זו אף זו שאם כבר קיים איזה סטנדרט הלכתי אחיד במשך הדורות הוא היה – שכל גר המתגייר בבית דין, ואפילו של הדיוטות, יוכר כיהודי על ידי כל הרבנים, אפילו אלה שדוחים את גישת בית הדין המגייר.
וכך נפסק בשולחן ערוך (יו"ד, סי' רס"ח, סע' י"ב):
"ואם לא בדקו אחריו(כלומר אחרי המתגייר), או שלא הודיעוהו שכר המצות ועונשן, ומל וטבל בפני שלושה הדיוטות – הרי זה גר. אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר – הואיל ומל וטבל יצא מכלל העובדי כוכבים…ואפילו חזר ועבד עבודת כוכבים – הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין."
וגם בזמנינו, כתב הרב משה פיינשטיין, מגדולי הפוסקים במאה העשרים, המקובל על כל זרמי היהדות האורתודוקסי, (שו"ת אגרות משה, יורה דעה, חלק א, סימן ק"ס) לגבי רבנים שמקילים בקבלת גרים שאפילו שבת לא שומרים (בתרגום חופשי לעברית מודרנית):
"ועוד יש מקום לומר טעם גדול שמה שבעלה שנתגיירה בשבילו הוא מחלל שבת ומופקר בכמה איסורים גורם לה לחשוב שאין חיוב כל כך לשמור המצוות.ואם כן הוא כגר שנתגייר בין עובדי הכוכבים שמפורש במסכת שבת דף ס"ח שהוי גר אף שעדיין עובד עבודה זרה. והטעם משום שקיבל עליו להיות ככל היהודים,שנחשבה קבלה … ולכן אף שהבית דן אמרו לה שצריך לשמור שבת, חושבת שהוא רק הידור בלבד,אבל גם מי שאינו שומר השבת וכדומהטועה לומר שהוא יהודי כשר.נמצא שלטעותה קיבלה כל המצוות שיהודי מחוייב,שהוא גרות אף שמחמת זה לא תקיים על כל פנים המצוות.וזהו טעםשיש בה ממש להחשיבה לגיורת. והוא לימוד זכות קצת על הרבנים המקבלים שלא ייחשבו עוד גרועים מהדיוטות".
כלומר, אף שהגישה המקילה של אותם רבנים הנזכרים בתשובה לא מוצאת חן בעיני הרב פיינשטיין, בכל זאת, הוא מקבל את גיוריהם בדיעבד.
אותו דבר קבע הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), ראש ישיבת וולוז'ין, ישיבת הדגל הליטאית במאה ה-19, כאשר פסק שיש להכיר גיורים של כל בית דין אחר, אפילו של הדיוטות המגיירים שלא כדין (שו"ת משיב דבר, חלק ה', סימן מ"ו):
"אם קיבלו איזה אנשים זה הבא להתגייר על פי זה האופן שלא לשמור דת יהדות, אף על פי שעשו שלא כדין … מכל מקום הוי גר".
לאור ההלכה שהתקבלה משך דורי דורות, אין בסיס לטענה שהמתגיירים לפי ההצעות שבחוק שטרן לא ייחשבו יהודים, כל שכן לגבי אלה המתגיירים בבתי דין בהם יושבים רבנים המוסמכים דווקא על ידי הרבנות הראשית.
על כן חשוב לשים את הדברים על דיוקם, אין כאן שאלה בהלכות גיור, יש כאן שאלה למי יש את הסמכות לגייר, אלעזר שטרן מציע שרבני ערים לגייר וכך יוכלו לגייר הרב ריסקין, הרב סתיו, הרב שמואל דוד ועוד רבים טובים. כנראה ישנם כאלו שלא מוכנים שרבנים אלו יגיירו, אחרת קשה להסביר את ההתנגדות של המתנגדים- שהרי כבר נראה בבירור שאין לה דבר עם הלכות גיור, יש כאן פסילה אישית.
אין כאן שאלה בהלכות גיור, יש כאן שאלה על לגיטימיות של דרך הלכתית של רבנים אלו- צריך לקרוא לילד לשמו ולהצטער שפסילה אישית זו נעשית על חשבון הגרים.
הרב אביעד סנדרס הוא ר"מ בישיבת אמי"ת אורות שאול כפר בתיה, חבר הנהלת נאמני תורה ועבודה ובית המדרש הרעיוני בבית הלל
