תקצירי הרצאות

יצחק בן דוד: "בא חבקוק והעמידן על אחת" – על נפרדות מול ערבות במרחבי המגזר והמגדר
האם יש בסיס בחשיבה ההלכתית והתלמודית ליצירתו של סטנדרט הלכתי מדורג המאפשר להכליל קבוצות שונות בחברה הישראלית תחת המסגרת של התורה והברית, גם אם ברמות ובאופני הקפדה הלכתיות שונות ומתגוונות?

האם ובאיזו מידה ניתן להצדיק מהלך חברתי-נורמטיבי מסוג זה על יסודות הלכתיים-תורניים? מהם היתרונות, הסיכונים והסיכויים הגלומים במהלך כזה מבחינה ציבורית וחברתית?

דף מקורות לשיעור של הרב יצחק בן דוד

מושב "מבית המדרש לשטח ובחזרה":

• רבקה לוביץ: על הזיקות בין תלמוד תורה למעשה בלימוד תורה של נשים

אנסה להבהיר באיזה אופן הלימוד המגדרי השפיע עלי ובאיזה אופן הלימוד של בית המדרש הרב גווני השפיע עלי. אמנם אני אדבר על המקרה הפרטי שלי, אבל יש מקום להניח שהוא מייצג נשים רבות אחרות. מכאן אוכל להמשיך ולדבר על היחס שלי לנושא הממזרות מבית המדרש למציאות ובחזרה.

• חני קרויזר: בין בית המדרש לבית החולים

התבוננות על המעבר מדיון בית-מדרשי אודות היסורים, לביקור בחדרו של אדם חולה, מתוך מסכת ברכות. ומבט על הפנים הבית-מדרשיות של בית-החולים.

שי זרחי: "ראה את פני ההויה!" – "הערכה עצמית', 'שמע ישראל' ו'קדושה' בפועלו ותפיסתו של יוסף חיים ברנר (1881-1921)

יוסף חיים ברנר היה מגדולי הסופרים והמבקרים שלנו, ומשוללי הגולה הגדולים. ברגישותו המיוחדת הוא חש בכל עומק ההתפוררות הפיזית והרוחנית של ההויה היהודית במזרח אירופה וכבר ב-1905, אחרי פרעות הומל, הוא רואה בעיניו קטסטרופה מתקרבת (משתמש בביטויים נבואיים ממש). לתפיסתו ההויה הגלותית נעדרת יכולת לרפלקסיה, ואין בכוחה לראות את המציאות כהוויתה. קטגוריה זו חושפת את מנגנוני ה'עיוורון' ובעיקר את רעיון ה'בחירה' שהוא הביטוי הקיצוני לעיוורון זה. ברנר מציע מעין  תיאולוגיה' חלופית של 'ראה את פני ההויה'. זוהי משמעותו של 'המעורר' (כתב העת שערך בלונדון), לעורר את עם ישראל לראות ולקחת אחריות על גורלו.

דפי מקורות לשיעור של שי זרחי

שעור לפני התפילה: הרבנית רחל קורן" "ולוואי יתפלל אדם כל היום"

דפי מקורות לשיעור של הרבנית רחל קרן

מלכה פיוטרקובסקי: "ישראל – אע"פ שחטא – ישראל הוא":  צוהר להגותם של הרב ליכטנשטיין והרב עמיטל זצ"ל,  ביחס לאתגר החיים המשותפים בין יהודים שונים, בדורנו

במפגש הלימוד נעיין במקורות חז"ל, המתמקדים בשאלת מערכת היחסים הרצוייה בין שומרי מצוות לאלו שאינם, ולאור מקורות אלה, נפתח צוהר להבנת דרכם הייחודית, של 'שני המלכים ששימשו בכתר אחד' – הרב ליכטנשטיין זצ"ל והרב עמיטל זצ"ל- בבניית מרקם היחסים בין היהודים השונים, החיים בישראל ובתפוצות.

דפי המקורות לשיעור של הרבנית מלכה פיטרקובסקי

יהודה גלעד: החוויה הדתית: חופש או עבדות? עיון בתכליות השונות של סיפור יציאת מצרים יציאת מצרים היא מיסודות אמונתנו. בשיעור נעסוק בשאלת יסוד: לשם מה היה עלינו בראשית היותנו לעם לחוות את גלות מצרים שבשונה משאר הגלויות אינה עונש אלא גזירה קדומה שנאמרה כבר לאברהם. נציג כמה כיווני מחשבה אשר באמצעותם ניגע בשאלת היחס בין עבודת השם לחופש וחירות.

רחל קרן: "בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים"

משפט זה מתוך מדרשי יציאת מצרים, משמש כ"חומר ביד הדרשן" כיסוד לדרשות המבקשות להתריע על קלקולי הדור ולהביא לתיקונם, לאור המודל של "נשים צדקניות". דרשות אלו, בעיקר בדורות האחרונים, סובבות כולן סביב דרישת הקפדת יתר של הנשים על צניעותן, ושל הגברים על צניעותן של נשות ביתם. "מה שמשיגים הגברים בתורה משיגות הנשים בלבושן הצנוע"…

בשיעור – נקרא את המדרש ממקורותיו, בקריאת פשט, בהצעה של קריאה פמיניסטית, ונעמיק לחקור למה כיוונו הדרשנים בפנייתם אל קהלם.

דפי המקורות לשיעור של הרבנית רחל קרן

יאיר ובמבי שלג: שנינו ביחד וכל אחד לחוד – מחשבות משותפות ושונות על מיגדר ומיגזר

שיחה בשני קולות, על היחסים בין המינים, והיחסים בין דתיים לחילונים, בעולמה של הציונות הדתית.

חנה פרידמן: על טהרנות וטהרה – המחלוקת על טהרת המחנה, מבית שני ועד ימינו:

הסברים רבים הוצעו למחלוקות בין הכתות בסוף ימי הבית השני. מעיון במקורות חז"ל עולה שנקודת פיצול משמעותית היתה שאלת שמירת גבולות הטהרה הראויים בין חכמים ועמי הארצות. שאלה זו מתגלגלת מאז ועד ימינו אנו: האם ראוי להתערבב עם ההמון גם כשאינו שומר מצוות כהלכתן?  האם ניתן לשמר הקפדות הלכתיות בסביבה עיוורת להן? והאם יש צידוק לגבולות מגזריים ברורים המבחינים בין אנ"ש לאחרים?

אסתר פישר: 'דומים אבל שונים': הרהורים על הידמות וייחודיות מגדרית ומגזרית

האם גברים ונשים יותר דומים או יותר שונים? שאלה זו מהווה שאלת מפתח בדיונים עכשוויים בחקר המגדר, הן בנוגע לתרבויות חדשות אך גם בחקר תרבויות עתיקות.  בשיעור יבחנו מספר עמדות יסוד, הן מתאוריות מגדריות בנות זמננו והן מהמחקר המגדרי של ספרות חז"ל. לצדם, יוצע מודל אלטרנטיבי, שיש לו יסוד חז"לי, אשר יכול להוות מענה להתמודדויות עכשוויות הן בתחום המגדר והן בתחום המגזר.

דפי המקורות לשיעור של ד"ר אסתר פישר