האם בקרוב מקובלים יצטרכו לשלם מיסים?

 השר לשירותי דת דוד אזולאי (ש"ס) נכח בדיון ואמר כי המקובלים אינם בפיקוח משרדו. אזולאי אף שאל: "כיצד מגדירים מקובל?". חבר הכנסת יואב בן צור (ש"ס) הצטרף לדברים וטען כי יש להבדיל בין הענקת תשלום למקובל כתמורה לברכה או ייעוץ, לבין סכום תרומה שניתן מתוך הערצה למקובל.

יו"ר הוועדה, חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) שיזמה את הדיון, אמרה כי "כל אדם שווה בפני החוק, והדיון איננו נגד הדת, אלא מכבד אותה ורוצה שהעוסקים בה יהיו שווים בפני החוק. חלק מחצרות המקובלים מתופעלות בעשרות מיליוני שקלים, כאשר רבים מהם כופרים בעצם חובתם לשלם". אלהרר הבהירה כי "הוראות רשות המיסים חייבות להיות ברורות, וכרגע התחום עדיין פרוץ, כי ההבחנה בין מתנה לבין גמול, מותיר שיקול דעת רחב מאד למי שיצטרך לשלם מס".

דו"ח המבקר וישיבת הוועדה היום התייחסו גם למצב המיסוי בבד"צים (ארגוני כשרות פרטיים שמספרים שירותי השגחה מחמירים יותר מהשגחת הרבנות). מנהל הרשות אמר כי איתרו כ-44 גופי כשרות שלא היו מדווחים, "רובם כיום בהליך בדיקת מסמכים ושומה". אזולאי טען כי מדובר בגופים "גדולים ופרטיים ואני מתקשה להאמין שהם מתחמקים מתשלום מס".

הדיון מתקיים בעת שדנים בכנסת על מערך הכשרות ובאשר לחובה החוקית שדורשת מכל בעל עסק המעוניין להציג את עצמו ככשר, להציג תעודת כשרות של הרבנות. ארגון הכשרות "השגחה פרטית" מספק שירותי השגחה במקומה של הרבנות הראשית, בשונה מהבד"צים שמספקים שירותי השגחה בנוסף להשגחת הרבנות.

השאלה שנידונה היא האם יש להמשיך את הבלעדיות של הרבנות על אישור כשרות, והיא עומדת כיום לפתחו של בית המשפט העליון. זאת בעוד שהצעת חוק שמקדמות ש"ס ויהדות התורה מבקשת לעגן בלעדיות זו בחקיקה כך שלבג"ץ לא יהיה פתחון פה כנגדה.

הדיון, שבעיקרו עסק במיסוי הבד"צים, נגע גם בשאלה זו. תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה, אמר בדיון כי "ישנם מקומות רבים בהם הרבנויות השונות מחייבות להשתמש בבד"צים מסוימים. דבר זה מחייב הסדרה בחקיקה ויצירת חובת שקיפות על גופים אלו. אנו בעד שכל אדם יוכל להשתמש באיזו כשרות שהוא רוצה, אך יש חובה להסדיר את הרגולציה בעניין". ח"כ רחל עזריה (כולנו) טענה כי "לעיתים הכשר הרבנות הופך להיות כלי כדי לחזק גוף כשרות פרטי".

נקודה נוספת שעלתה היא מי הוא המעסיק של משגיח הכשרות מטעם הרבנות. אחת הטענות של ארגון "השגחה פרטית" נגד הרבנות היא כי כ-80 אחוזים של משגיחי הכשרות מטעם הרבנות מועסקים על ידי בעל העסק, וכך, למעשה, המושגח הוא המעסיק על המשגיח.

טענה זו קיבלה אישור היום מהשר אזולאי עצמו. "לבעלי העסקים נוח שהם משלמים ישירות למשגיח, כדי לשלוט בו, וזהו אינו מצב נורמלי" טען. "המצב האידאלי הוא מערך כשרות, בו המשגיח אינו מקבל את משכורתו מהמושגח. המושגח הוא איש עסקים, המשגיח צריך להיות כפוף לאותו גוף שנותן את הכשרות. במצב תקין לא יהיה קשר בין המשגיח למושגח ואנו נדאג לכך".

הרב אהרון ליבוביץ העומד בראשות ארגון 'השגחה פרטית' אמר בעקבות דבריו של אזולאי כי ארגונו "מיישם את ניתוק יחסי עובד מעביד בין בית העסק למשגיח הכשרות. כל המשגיחים מועסקים תחת הארגון ולא תחת בעל העסק. בכך אנו מונעים ניגוד עניינים מובהק ויוצרים מערכת אמון בין בעל העסק למשגיח המבוססים על שמירת כשרות בשקיפות ונקיות".

כתוב ע"י מנדי גרוזמן

הכתבה המקורית מופיעה באתר NRG