55 search results for: רבקה לוביץ

במאמר זה תוכלו לקרוא את מסע החיים שלי שהפך אותי לפמיניסטית, ואולי יש בו כדי להעיד על התפתחותה של תודעה פמיניסטית בכלל. מאמר זה הוא פרק הקדמה מתוך הספר "מסוף העולם ועד סופו – מסע הייסורים של נשים בבית הדין הרבני".

בצעירותי הרהרתי רבות במשנה במסכת קידושין הקובעת: "האישה נקנית בשלוש דרכים" – מה פירוש המילה 'נקנית'? האם בנישואין כדת משה וישראל אכן קונים את האישה? מהו אותו 'קניין' ומהי מהות הקידושין? הניסיונות שלי במשך השנים לברר סוגיה זו עלו בתוהו, ולא מצאתי תשובה שתניח את דעתי.

לקראת יום העגונה של 2010, שחל בתענית אסתר, ובו מציינים את המצוקה של נשים עגונות ואת המאמצים הנעשים להביא לפתרונות הלכתיים עבורן, עיינתי שוב בנתונים והמספרים שהנהלת בתי הדין הרבניים פרסמה כסיכום שנת 2009, ולא הצלחתי להבין את המספרים.

הפמיניזם הדתי הוא מתנועות התחייה החשובות ביותר של החיים היהודיים בדור הזה, והוא האתגר הגדול ביותר של העולם הדתי בדורנו. הוא בא לתת מענה לצורך רוחני, קיומי וממשי של דור, כפי שהציונות או החסידות היו תגובה למצב היסטורי. כמו התנועות הללו, גם הפמיניזם הדתי מעלה שאלות קשות ותהיות לגבי העולם הדתי אך בכוחו גם לרומם את עולם התורה וההלכה, לגלות בה תובנות חדשות ומרעננות, להביא לתיקון עולם ולקירוב הגאולה;

נושא הממזרות מושתק לגמרי. רוב הציבור מעדיף שלא לחשוב או לדבר על הנושא; "אם תישבעי שאת לא מגלה", אמרה לי חברה, "אז אני אספר לך שלקרוב משפחה שלי יש ילד שהוא ממזר. המשפחה יודעת אבל כולם שותקים". "אצלנו בקיבוץ", הודתה חברה אחרת בפניי, "היה סיפור ידוע של ממזר. כולם ידעו מי האבא שלו, אבל תודה לאל שזה עבר בשקט ולא נתפס". חברה שלישית סיפרה שהיא מכירה מישהו שיודע שמסתובב לו ילד ממזר בעיר גדולה בדרום הארץ. הוא מכיר אותו ופוגש אותו מדי פעם אבל לעולם לא יוכל להגיד לילד שהוא שלו כדי שלא להפיל עליו את תיק הממזרות הנוראי הזה. טרגדיה של ממש.

היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, הרב עו"ד שמעון יעקובי, הביע את דעתו הנחרצת כי מעשה הגיור לעולם אינו סופי, למעשה, יעקובי סבור כי כל גר הוא "גר על תנאי". אחרי כל גיור יכול כל בית דין רבני בישראל, אגב גירושין או נישואין, לפקפק בתוקף הגיור ולקבוע כי הוא נעשה בטעות. הבה נבהיר דעתנו: זוהי קביעה בלתי-מוסרית, בלתי-אנושית ובלתי-הלכתית בעליל.