בג"ץ הכשרות: לראשונה מסעדה רשאית להציג עצמה כ"מושגחת בלי הרבנות" / יעל פרידסון וקובי נחשוני

בית המשפט דחה את העתירה להפרטת הענף, אך קבע לראשונה כי בית עסק יוכל לפרט בכתב את הקפדתו בנושא, כל עוד המילה "כשר" לא תופיע ויודגש כי הרבנות איננה מפקחת על המקום

"יש להכריז על בד"ץ העדה החרדית מונופול בתחום שירותי כשרות המהדרין" / אורה קורן

לדברי תנועת נאמני תורה ועבודה, לאחר שטרה החליפה את בד"ץ אגודת ישראל בבד"ץ העדה החרדית כגוף המעניק כשרות מהדרין למוצריה, שולטת האחרונה בכ-63% משוק החלב

הרבנות הראשית: "יישום מסקנות ועדת הרב לאו יפתרו את הבעיות". הרב סתיו: "הפתרון-הפרטה"

הרב שטרן: "מה שבשליטתי שיניתי ומה שאינו בשליטתי לא תמיד שינתי בגלל אי אילו גורמים שאינם חפצים בכך". 'כושרות': "לפעול להקמת תאגיד כשרות ממלכתי". 'השגחה פרטית': "הציבור מאס במונופול הכושל והמכשיל של הרבנות"

מונופול הכשרות נסדק: "למה משגיח כשרות צריך לקבל שלושה חדרים במלון לחג שלם?" / גילי מלינציקי

יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ רחל עזריה: "מערך הכשרות הממלכתי לא מתפקד ולמעשה פוגעת בצרכני הכשרות ובעלי העסקים" ■ הרב אהרון ליבוביץ': "מערך הכשרות של הרבנות מיותר ולא רלוונטי. מונופול הכשרות נסדק"

על בג"צ הכשרות בסורגים שבוע / אסף בנמלך

אז מי מבצע הונאה של הציבור? שני בעלי עסקים קטנים מירושלים שכתבו "השגחה" במקום "כשר" ומשתמשים בשירותים של גוף כשרות מקצועי? או מערך שלם ובלתי יעיל, שלמעלה מ-20 שנה מסרב להתייעל ולהשתפר

מי באמת אחראי להונאת הציבור בכשרות? / תני פרנק

אז מי מבצע הונאה של הציבור? שני בעלי עסקים קטנים מירושלים שכתבו "השגחה" במקום "כשר" ומשתמשים בשירותים של גוף כשרות מקצועי? או מערך שלם ובלתי יעיל, שלמעלה מ-20 שנה מסרב להתייעל ולהשתפר

עתירה לבג"ץ: בטלו את מונופול הרבנות הראשית בנושאי כשרות / משה ויסטוך

בהתאחדות המלונות, הצטרפו לעתירה לבית המשפט, בטענה שהנחיות הכשרות של הרבנות שרירותיות ולא תמיד עולות בקנה אחד עם ההלכה. הרבנות הראשית: "העותרים הם גורם בעל אינטרס עסקי"

"עלות הכשרות – 366 מיליון בשנה"/ לי אברמוביץ'

התאחדות המלונות ואיגוד המסעדות ביקשו להצטרף לעתירה נגד מונופול הרבנות – וטענו כי התנהלות המשגיחים והיעדר הנהלים גורמת להפסדים כספיים. עוד נטען בעתירה: המשגיחים מבקשים פנסיון מלא בסופי שבוע ובחגים – ומעלים דרישות "אווירה" שלא קשורות לכשרות: "העלויות מופקעות, התיירים מעדיפים חופשה בחו"ל"

נישואין אזרחיים- סקירה הלכתית ואפשרויות יישום

א. מבוא – נישואין וגירושין במדינת ישראל
מאז נחקק 'חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)' בשנת תשי"ג (1953), החוק הישראלי מחייב שכל טקס נישואין, ללא יוצא מן הכלל, חייב להיות תחת שיפוטם של בתי דין הרבניים. חיוב זה הוא חלק מהסמכות השיפוטית המלאה בענייני נישואין וגירושין, המוענקת לבתי הדין הרבניים כלפי יהודים ישראלים.[1] מאחר שהיכולת להתחתן כהלכה תלויה גם בקביעת יהדותו של האדם, סמכות זו נותנת לבית הדין הרבני השפעה עקיפה גם על קביעת תוקף הגיור ועל קביעת הזהות היהודית. הרציונל שמאחורי חקיקה זו היה שמבחינה היסטורית, הנישואין הם אלו שהגדירו ושמרו על ההומוגניות של העם היהודי. פיקוח של בתי דין הרבניים על נישואין, גירושין, גיור וזהות יהודית, נטען בממשלה, ישמור על ההומוגניות הזאת. הפיקוח גם יבטיח כי במקרה של גירושין, נשים לא תֵחשבנה פנויות ללא גט כשר. בכך תימנע התפשטות של ממזרות.[2] החוק הישראלי הוא בעל תוקף מחייב, כך שיהודים יכולים להתחתן בארץ רק באמצעות טקסים דתיים כדת משה וישראל, שמפקחים עליהם רבנים שהוסמכו לכך על ידי לשכת הרבנות הראשית. למותר לציין שהרבנות מסמיכה לכך רק רבנים דתיים לפי הקריטריונים שלה.