רבני השכונות רוצים תוספת שכר

/ , /

http://www.glz.co.il/NewsArticle.aspx?newsid=83468

 

כשהממונה על השכר באוצר עמד אתמול אל מול המצלמות והודיע על הגדלת השכר של רבני הערים בלא פחות מ-250%, הוא כנראה לא צפה את תגובת השרשרת הבאה: הבוקר – גם רבני השכונות, שכפופים לרבי הערים, דורשים תוספת שכר משמעותית לפחות כמו זו של רבני הערים. "השכר הנוכחי לא ראוי"


24/05/2011

ריבוי דעות

/ / /

נושאי קצה בציבור הדתי-ציוני שאיש לא העז לגעת בהם, כטבילת רווקות, היחס להומוסקסואליות, מניינים שוויוניים ועוד עלו לדיון על דפי כתב העת ועוררו פולמוס חריף. גיליון היובל מקיים דיון חוזר

חברה צנועה מעורבת

/ / /

הרב חיים נבון מצא בחוברת החדשה של הרב יובל שרלו ורן חורי הסבר שיטתי ורהוט לקיומה של חברה מעורבת-צנועה. אך נשאר עם השאלה: מה בין פעולה בבני עקיבא ללימודים בישיבה?
05/05/2011 

ח"כים נגד הרב שרמן: ביטול גיורים – עיוות ההלכה

/ , / /

תבטאותו של הרב אברהם שרמן בוואלה! חדשות, לפיה רוב הגיורים בתקופה המודרנית אינם תקפים, עוררה זעם רב בקרב חברי כנסת ורבנים מכל הקשת הפוליטית, שתוקפים בחזרה: "יש להדיחו"

"מכתב קצב – כדי לשים את בית המשפט במקום"

/ / /

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4053672,00.html

 

 

הרב אלישע וישליצקי, שחתם על מכתב הרבנים לקצב, אמר בכנס כי אין בדבר עדות לתמיכתו בנשיא, אלא קריאת תיגר על מערכת המשפט: "צריך לעזור לה לחזור לפרופורציות. על התקשורת אמר: "יש לה השפעה כמעט-משתקת על השיח"


07.04.11

מי צריך רב אשכנזי וספרדי?

/ , / /

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4050674,00.html

 

 

על פי החוק, בכל עיר יש למנות שני רבנים – אבל מדוע? אילו הטענה שהדבר הכרחי בשל הבדלים הלכתיים, הרי שבכל עיר היה צריך להיות גם רב מרוקני, פולני, תימני ועיראקי. את הכסף עדיף להפנות לשירותי דת אחרים

 

07.04.11

עוד לא השתלבנו, הדתיים

/ / /

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4052208,00.html

 

 

"ביום שבו ייבחר אדם דתי לתפקיד ציבורי בעל השפעה, והכיפה שלראשו לא תעורר הדים, דיונים ופרשנויות המנתחות כיצד היא תשפיעה על תפקודו, נדע שהחברה הדתית אכן הפכה לחלק מוביל ובלתי נפרד מן החברה"

05.04.11

מאמר של הרב אילעאי עופרן

/ /

 

בע"ה

"שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה" (יבמות סב)
ימי ספירת העומר נקבעו לדורות כימי אבלות על מותם של תלמידי ר' עקיבא. עיקרם ומהותם של מנהגי אבלות אלו, איננו בתיעוד היסטורי של אותה מגיפה מסתורית, אלא בהפנמת המסר הגלום בנסיבות שהביאו למותם – "שלא נהגו כבוד זה לזה". קרוב לאלפיים שנים חלפו מאז אותו אירוע ואני תוהה, האם המסר חלחל לעומק תודעתו של עולם התורה, או שמא נותרו מנהגים אלו "מן הזיפים ולחוץ"? 

על רקע חג הישועות. לנאמני תו"ע יש ישועה בדוקה!

/ /

 

הנס המדהים של א' .
א' הי"ו (השם המלא שמור אצלנו) הפסיק לעבוד, החל לצמצם בהוצאותיו ועבר לדירה קטנה. כל זאת ע"מ שיוכל לסיים את עבודת הדוקטורט. ימים ולילות ישב מול המחשב בניסיון לסיים את ההשקעה רבת השנים עליה עמל יומם וליל. אלא שמשמיים העמידו לו ניסיון: שלחו אליו את פרופ' קפדני שהודיע לו על סירובו לאשר את העבודה. א' לא ויתר והמשיך לתקן את עבודתו, אלא שכסף כבר לא נותר לו ולמשפחתו. אט אט, המקרר התרוקן וצאצאיו החלו להרגיש בחסרון. עם גבור הניסיון, הפצירה בו אשתו, כי יחדל מהתואר הנכסף, משום שלימודו מוביל לעוני ולפגיעה בשלום הבית. א' לא ויתר, אך חש כיצד מיום ליום, חשקו באקדמיה הולך ופוחת עד כי גמר בליבו, ביום תענית אסתר, להפסיק את תארו. יום זה, שיהפוך מאוחר יותר מאבל ליום טוב, הוא יום הילולת "דעות", בו נשלחים לבתי ישראל אלפי עותקים של כתב העת, יחד עם קריאה לחידוש החברות בנאמני תורה ועבודה. אשתו של א' שכבר אדמו עיניה מבכי ויאוש, ראתה במקרה את הגיליון ואת מעטפת התגוביינא שבתוכו. הכניסה אישתו 180 ₪ אל תוך המעטפה ושמה בתיבה האדומה שמול ביתם.  ואז ארע הנס: