הרב וייטמן: הרבנות מגזימה במדיניות ההלכתית ביחס לחרקים בירקות

/ / /

 


 


http://www.kipa.co.il/jew/48965.html 


 


רבה של "תנובה" מתח ביקורת על נהלי הרבנות הראשית, אשר אינם מאפשרים למסעדות לקלוט ירקות מסוימים בכשרות רגילה, מחשש לתולעים וחרקים: "ההחמרה הזו דווקא פוגעת ברמת הכשרות"


12/07/2012


הכי טוב: יוסק'ה אחיטוב – האיש שאהב בני אדם

/ / /

 


 


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4251841,00.html 


 


הציונות הדתית נפרדה מהאיש שהיה לה הוגה דעות, מצפון ומחנך. פרופ' דוד הרטמן מספר על יוסק'ה אחיטוב שלא חשש להיאבק בהקצנה הדתית, ולאהוב כל אדם. "האשימו אותו שהוא מסנגר על חפפנות דתית, אבל מבקריו לא הגיעו לקרסוליו"


06.07.12


עם יד על הלב, הגרעינים התורניים לא יקבלו את מי ששונה מהם

/ , , / /

הבעיה העמוקה והמהותית היא אחרת לגמרי: כיצד אתם בגרעין התורני מתייחסים לאחרים, חילונים ודתיים ואפילו תלמידי חכמים, שלא חושבים כמוכם לגבי תורה והיהדות? האם גם אותם תקבלו בזרועות פתוחות?

בניתם בית מדרש שמיועד להיות לדבריכם ה"לב" של חיי התורה בעיר, אך אסור למי שלא מקבל את ה"קו" להשתתף באותו בית מדרש כשווה בין שווים, ואסור להביע בו עמדה תורנית לא לפי ה"קו".

האם תושב כרמיאל שלא חושב לפי ה"קו" שלכם יכול להצטרף לגרעין בתור חבר מלא, יחד עם זכות הצבעה על דרכה של הגרעין ועל העומד בראשה? כלומר, האם הוא יכול להשפיע על הגרעין באופן אמיתי? או רק לבוא לפעילות ולקבל את מה שמציעים לו?

האם משפחה כרמיאלית שלא חושבת לפי ה"קו" יכול להזמין בחור ישיבה הביתה לסעודת שבת? (אוּפְּס, שכחתי הם לא אברכים). האם האברכים וחברי הגרעין משתדלים לפתוח את בתיהם באופן הדדי, כלומר לארח ולהתארח בתדירות ומתוך תחושה של קהילתיות, גם כלפי משפחות בעיר שלא מזדהות עם ה"קו" של בית המדרש?

הגרעינים התורניים מבריחים את המשפחות הדתיות

/ , , / /

בכל ערי המרכז הייתה עזיבה של אוכלוסייה דתית ואולם, במקרים רבים, דווקא הגרעין שבא "להאיר" היה זה אשר האיץ את קצב העזיבה ומנע את חזרתם של מי שהצליחו כעת לממן מגורים בסמוך למקום העבודה. בסופו של יום, האוכלוסייה שיכולה להרשות לעצמה להשתקע לאורך זמן בערי המרכז היקרות הינה דווקא זו אשר נמנית עם החלק הפתוח יותר שבציונות הדתית. אנשים דתיים ויראי שמיים שרכשו השכלה כללית רחבה ומועסקים כרופאים, כאנשי הי-טק ובמקצועות חופשיים אחרים. הם, שמאמינים בצורך לחיות יחד בעיר מעורבת, לא ירצו לגור במקום שבו בית הספר מחנך לתוצר אחר, סגור יותר ומתבדל. על כן, מי שחפץ בהמשכיות הקהילות הדתיות של אזור המרכז, חייב לוודא שלאותה אוכלוסייה יהיה לאן לחזור.

רבנים על נשף הסיום של התלמידים הדתיים: "דוחה ומצער"

/ / /

 


 


http://www.kipa.co.il/family/175/48617.html 


 


חשיפת כיפה על יוזמת תלמידי התיכון הדתיים להפקת נשף סיום לימודים בו יחגגו "כמו חילונים", הכתה גלים במוסדות החינוך של הציונות הדתית. רב הישיבה התיכונית ממנה יצאו המארגנים: "כואב לי הלב"


 06/06/2012


התשובה לתורת המלך: גוי ויהודי שווים בטבעם

/ , / /

 

 

http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4236508%2c00.html 

 

מחברי "תורת המלך" לא יועמדו לדין, אך בציבור הדתי ממשיכים להילחם ברעיונות הקיצוניים של הספר. חוברת שתפורסם בקרוב מציעה תפיסה דתית הפוכה: "אין להשפיל אדם בגלל הדם הזורם בעורקיו, ההבדל בין ישראל לעמים לא תורשתי"

31.05.12

רב שטיינמן: האכזריות של היטלר בגלל הציונים

/ / /

 


בראיון לחג הפסח, בעיתון החרדי 'המבשר' מצוטט הרב אהרון לייב שטיינמן מנהיג הזרם הליטאי כשהוא מדבר גם על החשש מהתגרות באומות העולם: "כידוע לפני השואה ניסו הציונים להתגרות בהיטלר הצורר ימ"ש ולהטיל סנקציות נגד מדינת גרמניה", מה שהמריץ אותו לפעול באכזריות כזו.


18.04.12


קרבן פסח בזמן הזה – למה לי רוב זבחכם?

/ /

 

 

מקור ראשון, ערב פסח תשע"ב

בשנים האחרונות נשמע ברמה קולם של אלו הפועלים במרץ לכינונו המחודש של בית המקדש השלישי בירושלים. כחלק מפעילות זו, אנו עדים לניסיונות ולכוונות לחדש את עבודת הקרבנות בימינו. ערב פסח, הוא שעתם הזוהרת של בעלי עמדה זו, שכן לדידם, כבר בפסח השתא, יכולים אנו לזכות לאכול מן הזבחים ומן הפסחים וזאת אף אם לא נזכה עד אז לביאת גואל צדק, מהרה ייגלה…

בראש ובראשונה יש לציין כי נושא זה נתון במחלוקת הפוסקים. רוב מניינם ובניינם של פוסקי ההלכה, דחו את האפשרות להקריב את קרבן הפסח בימינו מכל וכל. זאת ועוד, לדעת הרב אליעזר ולדינברג (מחשובי הפוסקים בירושלים במאה ה-20) אף הפוסקים שכתבו כביכול להתיר הקרבת קרבן פסח בזמן הזה, כתבו כך "בבחינת דרוש וקבל שכר", אך לא העלו בדעתם להורות כן למעשה. עם זאת, לא אכחד כי קיימת בספרות ההלכה דעה הנוטה להתיר ואף לחייב הקרבה שכזו.

הרב מדן: נפסיד את הפנסיה בגלל "פסק זמן"

/ / /

 


http://www.inn.co.il/News/News.aspx/234083 


 


הרב מדן הזהיר בכנס שעסק בעמדת ההלכה בסוגיות השונות בנושא צדק חברתי כי כספי הפנסיה של זקנים יפגעו בשל הקמפיין על מחירי החטיפים.


24/02/12


תנועת נאמני תורה ועבודה קיימה בסוף השבוע כנס שעסק בעמדת ההלכה בסוגיות השונות בנושא צדק חברתי. הרב יעקב מדן התייחס בכנס למחאה החברתית בקיץ האחרון ולמקומה של ההלכה בנושאים הכלכליים.


מחאת הפסק זמן? "גרסה מחודשת של ארבע אמהות"

/ / /

 


 


בכינוס של תנועת 'נאמני תורה ועבודה' התייחס ראש ישיבת הר עציון באלון שבות, הרב יעקב מדן למחאות החברתיות האחרונות ואמר "צריך להבין שכספי הפנסיה של זקנים שחסכו כל החיים שלהם עלולים לרדת לטמיון, כדי שלמהדורה החדשה של ארבע אימהות יהיה כסף לפסק זמן."


 


25.02.12


החתרנות בציונות הדתית הפכה לאידאולוגיה

/ / /

הבחירות האחרונות בליכוד הציגו בפנינו תמונה חדשה-ישנה: אנשים שיצביעו ביום הבחירות למפלגות כמו האיחוד הלאומי, מתפקדים ואף נבחרים בריש גלי להיות חברי מרכז ליכוד. שמואל שטח סבור שאין זו הפעם הראשונה והאחרונה בה אנשים מנסים להשפיע על תנועה בה הם אינם חברים כלל.


 


12.02.12


הבחירות ה

בתור דתייה אני מתביישת; איפה הרבנים השפויים?!

/ / /

 


 


איפה אתם רבני הציונות הדתית המתיימרים להוות אלטרנטיבה לטירוף הדעות שמתחולל בשערה של העיר? אלו שברצותכם אתם מבצעים ג'אגלינג למיצוי פתרונות הלכתיים והפיכת הדת לתורת חיים נגישה ומקיימת דור. איפה אתם?! בשתיקתכם ו אתם חוטאים לדור, אתם חוטאים לעצמכם ואתם חוטאים כלפי שמיים.


 


31.01.12


הסכנות שבמגמות החסידיות בציונות הדתית

/ / /

 


http://www.kipa.co.il/jew/12/47449.html 


 


אחת המגמות הבולטות בציונות הדתית בשנים האחרונות היא התפשטות הכיוונים החסידיים בקרבה; בעולם לימוד התורה, ובעולם המנהגים, התפילות ותפיסות העולם. לתופעה זו יש כמובן צדדים חיוביים, ואולם, יש לה גם מחירים כבדי משקל. הרב אמנון בזק, מבקש להתריע על המחירים הללו, ולבחון את משמעותם ביחס לעולמה וערכיה של הציונות הדתית


29/01/2012