התחרות בשוק הכשרות, אם תתממש, יחד עם השינויים המבניים האחרים שמוסדרים בחוק, עשויים יחד להביא לשיפור משמעותי בתחום הכשרות אחת המהפכות החשובות ביותר של השנים האחרונות ביחסי דת ומדינה היא מהפכת הכשרות. החוק, שעבר בכנסת בשנה האחרונה, מביא בשורה גדולה לשינוי בתחום הכשרות, תחום שסבל עד היום מהרבה מאוד ליקויים. העובדה שהמדינה הייתה זו שסיפקה […]
כיצד תיראה ההלכה בעידן של בינה מלאכותית?
מה עושים עם תקרת הזכוכית של הנשים בעולם ההלכה והרבנות?
איזו בשורה מביאה הרבנות המסורתית-מזרחית לחיי ההלכה?
מדוע גם חילונים מובהקים מבקשים הלכה?
כיצד עשויה ההלכה לסייע בהתמודדות עם תוחלת חיים שגדלה והולכת?
והאם יש סיכוי שההלכה תהפוך מחומה שמפרידה בינינו לגשר שמחבר בין כל חלקי החברה הישראלית?
פרופ' אבישלום וסטרייך, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רמת גן, ומכון שלום הרטמן, ירושלים הוויכוח סביב "המהפכה השיפוטית" קשור בטבורו לשאלת מעמדם של חוקי המדינה בעיניים הלכתיות, ולא פחות מכך – למעמדו של בית המשפט, כמי שמפרש את החוק האזרחי על פי עקרונות הנראים זרים לחשיבה ההלכתית. מחד, טוען בית המשפט, אלו הם ערכים עליהם מושתתת […]
פניה דחופה לשר החינוך: התוספת התקציבית למוסדות החינוך החרדיים תעמיק את האפליה וחוסר השוויון במערכת החינוך ותביא לקריסת החינוך הממלכתי בישראל
פרופ' אביעד הכהן פנה בשם תנועת "נאמני תורה ועבודה" אל שר החינוך יואב קיש בעקבות הדיונים המתקיימים על הגדלת תקציבי מוסדות החינוך החרדיים.
בפניה מזכיר פרופ' כהן סעיף בחוק יסודות התקציב משנת 1985 שהחריג רשתות החינוך החרדי מחובת שיוויון. כבר אז ההחרגה בחוק יצרה הפליה כפולה – הפליה בוטה בין מוסדות הרשתות החרדיות לבין שאר מוסדות החינוך הממלכתיים במדינת ישראל שנדרשים לעמוד בשורה מחמירה של תבחינים גלויים ושוויוניים כתנאי לקבלת תמיכות, הן הפליה בוטה בין מוסדות חינוך המשתייכים לאחת מרשתות החינוך החרדיות לבין מוסדות חינוך חרדיים שאינם משתייכים אליהן.
הרבנות הפכה משכבר ללעג וקלס הן בעיני חרדים, הן בעיני דתיים והן בעיני חילונים, והיחידים שמחשיבים אותה הם נציגי המפלגות הדתיות שצוברות על גביה הון פוליטי. כחודשיים לפני תום כהונתם של שני הרבנים הראשיים, חזונו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק מעולם לא נראה רחוק יותר | דעה בעוד קצת יותר מחודשיים עומדת להסתיים כהונתם […]
(תגובה ליוזמה המבורכת של Adi Gross בכתבה של טולי פיקרש ב הד העיר – רשת מקומונים המובילה לציבור הדתי). יישר כוח על העיסוק בסוגיית הדתל"שים ואין לך הורה ירא שמיים שפנוי מן העיסוק בסוגיה זו. בהמשך לשיח שמתקיים על דפי העיתון, אבקש להציע זויות נוספות. ראשית כדאי לדייק בנתונים. השיח אודות 50% דתל"שים בחברה הדתית-לאומית […]
בהסכמים הקואליציוניים כפי שפורסמו כלולות משמעויות רבות בתחומי הדת והמדינה החינוך והתקצוב, הן הישיר והן העקיף. לפי הסכמים אלה, צפויה הגדלה משמעותית של תקציבים מגזריים, ביטול הישגים רבים בתחומי הדת והמדינה וחיזוק מאסיבי של החינוך הפרטי שתוביל לפגיעה משמעותית בחינוך הממלכתי. במסמך זה סיכמנו את ההסכמות העיקריות בתחומים אלה ומשמעויותיהן. המסמך מחולק לפי מפלגות וסיעות, ומפרט אודות כל אחת מהן את ההסכמות שנקבעו בתחום הדת והמדינה, בתחום החינוך, ובסוגיות התקצוב המגזרי ותקצוב תחומי היהדות והתרבות.
בתחום הדת והמדינה המגמה המובילה היא ביטול תקנות וחקיקה שנועדו להציע פתרונות לבעיות הרבות הקיימות בתחום זה, ללא הצעת אלטרנטיבות ואפשרות לתחרות, והגדלה משמעותית בכוחה של הרבנות הראשית שנוקטת קו הלכתי מחמיר בכלל הסוגיות בתחום.
בתחום החינוך, מעבר לסעיפים העוסקים בהשוואת תקצוב, ניכרים המאמצים להשגת תיעדוף יתר של מוסדות חינוך חרדיים ומוסדות דתיים לאומיים הנחשבים פרטיים. כלל תוספות התקצוב בתחום החינוך יעמידו בסופו של דבר את תקציב המוסדות החרדיים והפרטיים מעל לתקציב החינוך הממלכתי. תעדוף היתר ייצור תמריץ להקמת מוסדות פרטיים רבים, קטנים ובלתי מפוקחים, שיובילו לתקצוב בלתי יעיל, ולפגיעה הן בחינוך הממלכתי הציבורי, והן ביעילות ותקצוב המוסדות הפרטיים עצמם. עוד בולטות ההטבות לעסקנים השונים, למשל העמותות והבעלים הפרטיים שמשכירים את המבנים למוסדות החינוך שיהנו מפטור מס משמעותי, יחד עם השקעה של המדינה בהשבחת נכסיהם עם מימון ההנגשה שלהם, זאת בנוסף למימון מלא של השכירות על ידי משרד החינוך.
כחלק מן השינויים המתחוללים בשדה הדת והמדינה, הולכת ומתגלה חשיבותן של הרשויות המקומיות והעיריות כשחקן מרכזי ומשמעותי בתחום זה ובהחזרת הכח וההשפעה לקהילות ולנבחרי הציבור הישירים שלהן. לשלטון המקומי חשיבות רבה בגיבוש ההסכמות וההסדרות בתחום זה וחיזוק כוחן של הרשויות המקומיות הוא כלי משמעותי לקראת יצירת מרקם חיים משותף שנותן מענה לאורח החיים והאמונות השונות של אזרחי המדינה.
