בתקשורת

בני עקיבא חרתה על דגלה השנה את הסיסמא "תנועה של עם". תנועה המחוברת לעם, לגווניו השונים, לערכיו, ולכל אחד ואחת מבני ובנות עמנו. בכך צועדת בני עקיבא בדרכו של מר"ן הרב קוק זצ"ל, שראה באהבת ישראל ערך עליון, ובין היתר כתב: "אני קשור בכולכם… כל נשמותיכם, כל דורותכם… בחטיבה הכוללת של כולכם יש לחיי אותו התוכן, שהוא קרוי חיים" (אורות הראי"ה, עמ' סו)

נפל דבר במחוזותינו. מדינת ישראל, משרד החינוך, מודיעה במודעה רבא כי מנהל החינוך הדתי עורך כנס מלמדים ארצי בירושלים. לא כנס מורים. אם כי הכנס מיועד,כך כתוב למנהלים ולמפקחים,כלומר לבעלי תפקידים הנושאים תארים המקובלים בישוב כולו מימים ימימה, הוא מיועד במפורש לבעלי מקצוע שלא ידענו על קיומם עד הנה. מלמדים. מרשימת הפותחים, כולם רבנים מעוטרי הסמכה, אי אפשר להסיק אם אין בין מורים לבין מלמדים אלא נואנס סגנוני, אולם מהמשכה של המודעה אדם למד כי יש במשרד החינוך בישראל "בית מדרש פתוח להכשרת מלמדים". שוב לא מורים. מלמדים.