דעת תורה והציונות הדתית/רונן לוביץ

/ , / /

המושג 'דעת תורה' במובן שאנו משתמשים בו כיום אינו מופיע כלל, עד כמה שידיעתי מגעת, בכל ספרות חז"ל ובכל דברי הראשונים והאחרונים שאת מימיהם אנו שותים, והוא מוכר לנו רק מן הדורות האחרונים. המקור היחיד שבו מוזכר מושג זה בדברי חז"ל הוא בגמרא (חולין צ, ב), ושם עניינו שונה, ובמידה מסוימת אף מנוגד למשמעותו כיום . בראשונים ניתן למצוא את הביטוי 'דעת תורה', אך במובנים שונים מאלה המשמשים בזמננו .
היכן אפוא החל לצמוח המושג 'דעת תורה' במובנו המוכר כיום, ומהו הרקע להתפתחותו?

אל תשליכנו לעת זיקנה

/ / /

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/198/376.html?hp=1&cat=468

הבעיה האמיתית מתחילה בעולם בו קיים המונח "דעת תורה" שאינו אלא חידוש שהתעצם בשנים האחרונות. מי שמחזיק ב"דעת תורה" ומדובר בימינו על מרבית הציבור החרדי, מאמין שהרב אינו רק סמכות של ידע וניסיון, אלא שיש בדבריו גם משהו אלוקי ובפסקיו, גושפנקא משמיים. הפרדוקס הוא שדווקא אותם סימני עייפות וזיקנה שבאים על הרב, הופכים להיות סמלי הסטטוס שרק מגבירים את תלותם של התלמידים ברבם.

9/1/2011