מיפגש במודיעין: האם אפשרי חינוך משותף לחילונים, מסורתיים ודתיים בבית הספר העל יסודי?

העברת הודעה מ"צו פיוס"::

בגיל ההתבגרות עסוקים בני הנוער בבניית הזהות העצמית שלהם, ובין היתר הזהות הדתית. כיצד משפיע המיפגש עם "האחר" על בניית הזהות העצמית? האם המיפגש מחזק או מחליש את הזהות הדתית של בני הנוער הדתיים במסגרות משותפות?


אם מעניין אתכם לפתוח כיווני חשיבה חדשים ומאתגרים, צוות "צו פיוס", מזמין אתכם למיפגש אחרון בסידרה העוסקת באתגרים ייחודיים לחינוך בבתי ספר משותפים לדתיים, מסורתיים וחילונים.
המיפגש יתקיים ביום ראשון, 11.7.2010, בין השעות 15:00 – 18:30, בבית הספר יח"ד מודיעין, רח' ישעיהו הנביא 23, מודיעין.


בתכנית: הרצאה בסוגיות של זהות בגיל ההתבגרות, ד"ר חגית הכהן-וולף; סדנה בנושא הוראת מחשבת ישראל בחינוך המ"מ והממ"ד, בהנחיית אריאל אביב; ודיון בשאלה בהשתתפות אנשי חינוך,מנהלים והורים.


לפרטים נוספים ולאישור השתתפות אנא פנו לזהבה במשרדי צו פיוס: 02-6215353. או במייל: Zehava@tzavpius.org.il

מפגש עיון ורישות מספר 2.

יום עיון מס' 2 תש"ע.
אכסניית רבין , ירושלים
כ' בסיון 2/6

17:15 – 16:00 למידת עמיתים
בהובלת ד"ר דינה פלדמן

17:30 – 17:15 הפסקה

18:15 – 17:30 גיוס כספים, שיווק ויצירת תהודה תקשורתית
בהובלת נעמי לוסון ושמואל שטח

18:30 – 18:15 הפסקה

19:00 – 18:30 הרצאה על מצגות. יוסי סופר

20:30 – 19:00 דיון על יכולת ההכלה של אנשים פלורליסטים
בהובלת יוסי סופר

להתנחל בממ"ד. קמפיין 2007-2008

רגע לפני הרישום לבתי הספר, הגיע הזמן להתאגד ולשלוח את ילדינו לבתי הספר הממלכתיים דתיים.

תנועת נאמני תורה ועבודה מציעה להיות משרד שידוכים לעניין

סוגיית התלמידות האתיופיות בפ"ת, בעיות ההפרטה וההבדלות של בתי הספר, מעלים מחדש את הצורך הדחוף שבחיזוק החינוך הממלכתי דתי בישראל. למרות האמונה של רוב הורי המגזר הדתי בחינוך זה וביתרונותיו, נמנעים רבים מלעשות כן עקב שיקולי תדמית ופחדם להישאר כמיעוט בין אוכלוסיה "פחות דתית/רצינית".

הורים המעונינים להתארגן לקראת הרישום (ורק אז), כקבוצה של משפחות "תורניות/רציניות" מוזמנים לשלוח מייל ל: neemaney@toravoda.org.il .

כתבו היכן אתם גרים, מה גיל בנ/תכם ולאיזה בי"ס ממ"ד אתם מעוניינים לשלוח את ילדכם. אנו ננסה לחבר בין האנשים או לפרסם את דבר היוזמה וכך ניתן כולנו יד לחינוך הציבורי בישראל.
במקומות רבים זה יכול לשנות הכל! וזה כבר עובד!

 

 

הבטיחו את זכויותיכם ואת זכויותיהם של אחרים בחינוך הדתי!

אם:

א. ילדיכם, או ילדי אחרים, לא התקבלו לבית הספר היסודי הדתי הקרוב למקום מגוריכם מטעמים שאינם מקובלים עליכם

ב. בית הספר היסודי נוהג כבית ספר פרטי

ג. אתם נושאים בעלות ההסעה של ילדיכם לבית הספר היסודי, בלי השתתפות הרשויות הציבוריות. קיימת אפליה על רקע סוציו-אקונומי בבית הספר

 

אנא ידעו אותנו!

לפרטים: נאמני תורה ועבודה:

neemaney@toravoda.org.il ,03-6072739

 

 

 

קמפיין התנועה מצליח!

בשנת תשס"ח התנועה החלה בפעילות רבה למען חיזוק הממ"ד. לצורך כך נעשתה עבודה ציבורית ותקשורתית רבה שכללה דברור של כ-150 כתבות בתקשורת.

ביטוי אחד לכך ניתן לראות בציטוט הבא, מתוך עיתון הצופה, שבת "וישב", תשס"ט.

חגית ששר מראיינת את ראש החמ"ד הנכנס, הרב אבי גיסר:

 

שאלה: בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה של עזיבת המשפחות הדתיות את הממ"דים. דווקא השנה חל היפוך מסוים במגמה בעקבות קריאות ציבוריות לוותר על בתי הספר הפרטיים ולחזור לממ"דים. מה עמדתך?
"אני מברך כל התארגנות שיש לה מגמה של חיזוק הממ"דים, מתוך אחריות לכלל הילדים הלומדים בממ"ד. אני אתמוך בהם ואגיש להם את הסיוע הנדרש ואני מקווה שהמגמה תתפשט בכל הארץ, כדי לחזק את הממ"ד בכל יישוב. אני מקווה שמתוך ההנהגה של החינוך הדתי, יחד עם קבוצות רחבות של בעלי השפעה, נוכל ליצור רוח אחרת שתנמיך את חומות הבדלנות. אני מקווה שמשב הרוח הזה יחלחל אל חלקים גדולים מהאוכלוסייה. שתהיה הזדהות עם ערכי הציונות הדתית והבנה של תפקידינו הציבורי. הבדלנות היא תוצאה של ייאוש".

בית ספר זקוק לאבא ואמא! בואו לכנס פורום הממדים

 

 

יום שלישי כ' אייר, 4/5/10 במכינה גבעת שמואל

18:00- התכנסות, הרשמה וכיבוד קל.
18:30 – ברכת שר החינוך ח"כ גדעון סער
ברכת שר המדע הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ
ברכות: יו"ר ועדת החינוך, ח"כ זבולון אורלב
יו"ר מועצת החמ"ד, הרב אבי גיסר
19:00 – "החמ"ד עם הפנים קדימה"- ראש מינהל החמ"ד, אברהם ליפשיץ.
19:45 – רב שיח: החינוך הממלכתי דתי כמצמיח את עתודת המנהיגות של הדור הבא.

בהשתתפות:
הרב דוד סתו, ד"ר אמנון אלדר, הגב' שרה אליאש, שמואל אבוהב.
מנחה: אלישיב רייכנר

למה שלחתי את ילדי לממד?

 

 

ללמוד יחד, עולם קטן, ניסן תש"ע.

אם הייתי שר החינוך, הייתי מכנס מסיבת עיתונאים יחד עם השר להגנת הסביבה ומכריז על בתי הספר הממ"ד האינטגרטיביים כשמורות טבע. תהליכי ההתכנסות שעוברים על הציבור הדתי לאומי, המתאפיינים בהקמת יישובים ושכונות לדתיים בלבד, גרמו לכך שבתי הספר הממ"ד האינטגרטיביים הולכים ונכחדים מנופה של מערכת החינוך הדתית לאומית. התרבות צורות ההתיישבות ההומוגניות והתעבותן, המעיטה את הסיכויים שתלמיד מסורתי ממוצא מזרחי יחלוק שולחן משותף עם תלמיד מבית תורני וממוצא אשכנזי.
לשמחתי, זוכים ילדיי ללמוד בשמורת טבע כזו.

יום עיון ראשון לעוברים לעשיתה

ביום שלישי כט בניסן ה-13/4/10 התקיים באכסניית רבין בירושלים יום העיון הראשון של תוכנית עוברים לעשייתה.

מטרת יום העיון היה ליצור היכרות בין המועמדים להשתתפות בתוכנית לבין התוכנית, לבדוק את התאמת הפרוייקטים שלהם לתוכנית ובין המשתתפים לבין עצמם.

 

היום הורכב משלוש יחידות.
היחידה הראשונה הובלה ע"י שמואל שטח מנכ"ל נאמני תורה ועבודה
במהלכה שמואל העלה את הקושי שרבים מאנשי החינות בחינוך הדתי מדווחים עליו, קושי להשמיע דיעות שונות. תחושה שמקומו של הדיון בחינוך הדתי הולך ופוחת ולכן הרבה מאנשי החינוך בחינוך הדתי מוצאים עצמם עוזבים את החינוך הדתי לטובת החינוך החילוני או המשלב.

מטרת התוכנית למנהיגות דתית היא ליצור רשת של מחנכים דתיים אשר יצרו דיון חי, עכשווי ומעצים בתוך החינוך הדתי.
הדרך לעשות זאת היא ע"י הקמת רשת של מחנכים בכל הארץ הקשורים זה לזה, מייעצים זה לזה, מסייעים ומעצים האחד את השני.
בהמלך הדיון שהתקיים הוזמנו המשתתפים לחשוב על השאלה הגדולה: "איך אנחנו רוצים לשנות את מערכת החינוך?" הכוונה היא ליצור מערכת פתוחה יותר שיכולה להכיל אי הסכמה, מערכת שתהיה בה התייחסות משמעותית ורצינית למציאות הקונקרטית של חיינו.

מטרת התוכנית עוברים לעשייתה

מהפיכות גדולות בחברה שלנו התחילו מאדם אחד או שניים שהזיזו משהו בתחום שבו הם נמצאים.
מטרת התוכנית הזו היא שכל משתתף יממש אתהפרוייקט האישי שלו, ושהפרוייקט האישי יוכל להיות מועבר בבתי ספר אחרים וכך ליצור אדוות בים החינוך.

התוכנית יכולה לעזור למשתתפים דרך מספר משאבים:
ליווי פרטני, שירותי דוברות, אתרי האינטרנט של התנועות המשתתפות בתוכנית, מימון- סכום התחלתי שיתן דחיפה להתחלת הפרוייקט, ימי עיון של המשתתפים.


היחידה השניה הובלה ע"י יוסי סופר שהוא אחד מהמנחים החינוכיים שמלווים את התוכנית.
היחידה עסקה בניהול פרוייקטים באופן המעשי.

היחידה האחרונה עסקה בהצגת הפרוייקטים ע"י המשתתפים.
לכל פרוייקט הוקצו עשר דקות ובמהלך היחידה הוצגו שניים-עשר פרוייקטים בתחום החינוך.
כולם מעניינים ויחודיים ביותר.


ביום העיון השתתפו 14 משתתפים שהציגו 12 פרוייקטים, האווירה היתה נהדרת ומעוררת השראה.
מטרת היום הושגה כשאר משתתפים רבים דיווחו על קשרים שנוצרו שיסייעו להם כבר עכשיו לקדם את הפרוייקטים שלהם.

קול קורא – רוצים להזיז משהו בחינוך הדתי?

 

 

אם אתם אנשי חינוך העובדים בחינוך הדתי, אם אתם אנשי חזון והגשמה,


אתם מוזמנים להציג פרויקט חינוכי בשלבי ביצוע ויישום.

 

לפרטים נוספים:  manhig.mechanech@gmail.com


*מלגה למתאימים*

 

הפרויקט מובל ע"י:  "נאמני תורה ועבודה", "קולך", "י"ב בחשוון" ו"מרכז הרצוג".

 

חינוך למצוות בין אדם למקום

פרק רביעי – חינוך למצוות בין אדם למקום

 

פרק זה מהווה השלמה לפרק הקודם, ועוסק גם הוא בעניין עולם המצוות בחינוך הילד הדתי. בפרק זה נחפש את השבילים לחינוך הילד הדתי במצוות בין אדם למקום. נציג את הקשיים הקיימים בשל הרמה ההתפתחותית בה מצוי הילד, ולאור זאת נציג את דרכי העבודה והחינוך. ההתייחסות לאמונה בה' ולעולם הרוחני של הילד תידון בפרק הששי בעבודה.

למה צריך ללמד כל אדם? מאמר אחרון בסדרה

ברשימותיי הקודמות הבאתי מספר רב של סוגיות שאמורות לשרטט, לעניות דעתי, את מודל החינוך התורני האמיתי, שמושתת על דברי רבותינו הגדולים, החל מאנשי כנסת הגדולה, עבור בתנאים ובאמוראים, בראשונים ובאחרונים, וכלה בפוסקי זמננו. למודל זה מספר מאפיינים בסיסיים, ובראשם – זכותו של כל תלמיד יהודי ללמוד בו, וחובתו של כל מוסד תורני ללמד תלמיד זה. בניגוד לבוקי סריקי שנתלו האחרונה בגדולי ישראל, כאילו קידמו חינוך סגרגטיבי, וכאילו היה הדבר דרך המלך של החינוך התורני לאורך הדורות, האמת ההלכתית אחרת, כמו שהראינו באריכות.

את מי לא מקבלים ללמוד תורה? (המשך העיון בדברי הפוסקים)-מאמר שביעי

ברשימתנו הקודמת עסקנו בהשקפתו של ר' משה פיינשטיין על אודות התלמיד אותו רשאים מנהלי תלמוד תורה לא לקבל. כמו כן, ראינו כמה התריע והזהיר מפני הוצאת תלמידים מהמערכת רק מחמת הקושי שיש למלמד להורות להם תורה, ועד כמה הזהיר מפני עסקי הנפשות שבענין זה. כעת אבקש להרחיב את היריעה ולבחון התבטאויות של פוסקים נוספים בסוגיה זו.

את מי מקבלים לבית הספר? (עיון בדברי הפוסקים האחרונים)-מאמר שישי

ברשימותיי הקודמות הראיתי שחז"ל, החל מאנשי כנסת הגדולה וכלה בדורות האמוראים, קראו להרבות בתלמידים, לפי כל מדד אפשרי. יתר על כן, ראינו כיצד בכל פעם שחכם גדול ביקש לצמצם את שורות הלומדים, דאגו חכמים להכריע נגדו, בצורה חד-משמעית.
דומני שיש בדברים אלה משום סתירה בסיסית לקביעות שמאז ומתמיד נהג החינוך התורני בגישה סגרגטיבית, אמירות שהגם שהן נשמעות מפי תלמידי חכמים, אינן מבוססות כלל על מקורות, כי אם על סברות ואגדות משונות (פעמים רבות מדובר ברומנטיזציה של מחסור כלכלי של הישיבות הגדולות בעבר, ועל כך ברשימות הבאות).
ברשימה זו אפתח דיון מקביל בדברי הפוסקים האחרונים. המקורות חשופים לעיני כל, ואציין אותם במלואם, כך שכל אחד מוזמן (וראוי שכך יעשה) יפתח אותם במקורם ויבחן אותם אחד לאחד.

ערכי החינוך הדתי-שותי"ם ומשמעויותיהם- מאמר חמישי

 

שו"ת בצל החכמה חלק ד סימן ה

י) עוד אודיעהו כי זה מזמן נשאלתי מאת מנהלי הת"ת דקהלתנו, אם לקבל לת"ת בני יוצאי רוסיא ללמוד ביחד עם בני הבעלי בתים דקהלתנו והשבתי: שאם הורי הבן הם שומרי שבת, אוכלים כשר והבן העומד להתקבל להת"ת הוא מהול אז יכולים לקבלו, אבל בחסר אחד מאלו לא יקבלוהו. – נמצא בזה גם אם הורי הבן הם שומרי שבת ואוכלים כשר, כל שהבן אינו מהול אין לקבלו.

ערכי החינוך הדתי: את מי מקבלים לבית הספר? (עיון ראשוני בדברי חז"ל)– מאמר רביעי

בשבועות האחרונים עסקנו בעיון בערכי היסוד של החינוך הדתי, וברשימה זו אבקש לגעת באחת מסוגיות הליבה המעשיות, שהיא נגזרת ישירה מסולם הערכים של החינוך התורני. השאלה שעומדת במידה רבה, במוקד הדיון הציבורי והתקשורתי היא איזה ילד רשאי בית ספר תורני שלא לקבל, ומהי העילה הראויה לאי-קבלתו.

 

החינוך הציבורי כיסוד דתי-מאמר שלישי

בשבועות האחרונים עמדנו על מספר פנים ערכיים במשנתו החברתית של החינוך התורני, תוך שימת דגש על ההיבטים הרוחניים-דרשניים של מושגי החינוך. כעת אבקש לעבור לדיון הלכתי, שנוגע לאשיות הקיום של מערכת החינוך התורנית לפי ראות עיני חז"ל.

 

Nothing Found

Sorry, no posts matched your criteria