את שני המבצעים הגדולים להעלאת יהודי אתיופיה בשנות השמונים והתשעים הובילו הזרועות הרשמיות של מדינת ישראל. אך מאחורי הקלעים פעלו ללא לאות מיליוני היהודים בארצות הברית כדי להבטיח את הצלחת המבצע. מה כוחה של הקהילה היהודית באמריקה, המאפשר לה לעזור לישראל וליהודים באשר הם?
יש בקרבנו נערים ונערות שאינם מכירים את הביטוי 'השד העדתי', אך חווים על בשרם את השפעותיו. הם חווים ניכור מפאת מוצאם, דתם, מינם או צבע עורם. כקהילת חינוך, מה נוכל להציע למתבגר שחווה גזענות? קטע מתוך רב המכר דרוש כפר: חינוך למשמעות (כנרת זמורה ביתן, 2018)
הגזענות שיוצאי אתיופיה חוו וחווים כיום מעלה בפנינו שאלות מהותיות לגבי אופי החברה והמדינה: האם זוהי חברת המופת עליה חלמנו? האם זו דרכה של היהדות? האם ביכולתנו להתבונן באומץ בעצמנו, לבחון את התפיסות שלנו ולהשתנות?
"ברוכים הבאים, נעזור לכם ונקלוט אתכם, אבל עד הילדים שלנו. הילדים שלנו יתנדבו אצלכם, אבל לא יהיו חברים שלכם." כך קיבלה הציונות הדתית את פניהם של העולים מאתיופיה, ואת מחיריה של הסגרגציה כולנו משלמים. אם אנחנו רוצים להיענות לקריאה הגדולה של קיבוץ הגלויות, עלינו להפסיק להתנדב – ולהתחיל להשתלב
הקהילה היהודית באתיופיה שמרה באדיקות על מסורות הלכתיות קדומות במשך אלפי שנים. הלכות אלה לא עברו את התמורה העצומה שפקדה את ההלכה הרבנית לאורך הדורות, והן משמשות עדות חיה לנוהגים הלכתיים עתיקים. על תרומתה של מסורת ביתא ישראל להבנת השתלשלות ההלכה בישראל
לאחרונה הסתיים מאבק ממושך על הכרה של המדינה בתפקיד הקס, והוקצו תקנים לקסים במועצות הדתיות. אך הייתה זו רק אחת מההתמודדויות שעומדות בפני הקסים בתור המנהיגים הרוחניים של קהילות יוצאי אתיופיה בארץ. איך שומרים על מסורת בת אלפיים בשנות האלפיים? מה צופן העתיד לקהילת יוצאי אתיופיה? והאם ההלכה של ביתא ישראל עומדת להיכחד? קס […]
מפסיקת הרב הרצוג שהצריכה את יוצאי אתיופיה לעבור 'גיור לחומרה', ועד פרשת יקבי ברקן – היחסים שבין הממסד הדתי בישראל לבין קהילת יוצאי אתיופיה מבוססים על שנים ארוכות של חשד מתמיד ביהדותם ובמסורתם היהודית. הפתרון לבעיות שונות המתעוררות במפגש בין יוצאי אתיופיה לממסד הדתי בישראל מתחיל בנקודת הראשית: נדרשת הכרה מלאה בזהותם ובשייכותם היהודית * […]
לאורך השנים קמו שוב ושוב מי שערערו על יהדותם של יהודי אתיופיה. מספקות בשורשיהם היהודיים, דרך הוצאת לעז על מסורתם ההלכתית, ועד טענות בדבר צבע עורם – בטיעונים רבים ביקשו לשלול את יהדותם. אולם מפסיקת הרדב"ז ועד הרב עובדיה יוסף, הופרכו טיעונים אלה וזהותם היהודית של ביתא ישראל עומדת על בסיס איתן. מדוע בכל זאת הרבנות הראשית לא אימצה מעולם את פסיקת הרב עובדיה, וכיצד אפשר לשים סוף לסאגה המתמשכת של ערעור על יהדותה של קהילה מקהילות ישראל?
