חצי מבתי הספר בישראל מלמדים בהפרדה מגדרית • מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח: "בן שיושב ליד בת ובת שיושבת ליד בן – הם מאזנים אחד את השני" שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, שוחח עם ענת דוידוב ב־103fm והגיב לנתון כי 44% מבתי הספר במערכת החינוך מקיימים הפרדה מגדרית וב־7% נוספים יש הפרדה מגדרית […]
הם למדו במוסדות הנחשבים לספינות הדגל של הציבור הדתי־לאומי • אבל כשביקשו לשלוח את ילדיהם לבתי ספר עם גישה מתונה וליברלית יותר, נתקלו לטענתם במערכת שמרנית ונוקשה • עכשיו הורים החשים שמערכת החינוך הממלכתית־דתית כבר אינה עונה על הצרכים של ילדיהם אומרים למשרד החינוך: אם לא תקימו לילדינו מסגרות חדשות, נמשיך לשלוח אותם לבתי ספר […]
יש לחזק עוד יותר את לימודי האנגלית בחינוך הממלכתי-דתי וזאת כגורם מפצה על החשיפה הטבעית הפחותה לשפה זו. אפשר לגחך על נאומו של בצלאל סמוטריץ' באנגלית, אבל מרביתנו, בוגרי החמ"ד, לא היו מצליחים לנאום טוב יותר. מזה שנים שאנו מצביעים על בעיה הקיימת בנושא לימוד האנגלית ושווה להכיר מחדש את הנתונים על מנת להבין מה […]
“A group of parents started Talmud Torah x. They saw an opportunity to increase the quality of Torah education in the region. The Talmud Torah does not yet receive any governmental support, and your donation will help to continue developing this important institution.” The quote above is the headline of a fundraising campaign aimed at […]
המנהלים החמ"ד לא שורדים בבתי הספר, כאשר הסיבות המרכזיות לכך הן כי הם עסוקים ב"דברים אחרים" על חשבון זמן הניהול החינוכי, בנוסף לכך שההפרדה המגדרית מגבירה את קשיי בעיות המשמעת מה שמוביל לשחיקתם מנהל מצויין בחר לסיים את עבודתו ארוכת השנים בממ"ד אחד ולעבור לממ"ד אחר באותו ישוב. זה לא קל כשהמנהל המוצלח מחליט […]
אחת המצוות המרכזיות של חג הפסח, היא מצוות החינוך – 'והגדת לבנך', המצווה להמשיך את שרשרת המסירה, לספר שוב ושוב את הסיפור המכונן של העם היהודי ולהפוך אותו למרכז הזהות של הדורות הבאים.
לפניכם שני מאמרים הראשון עוסק בחינוך בליל הסדר והשני מציע פרשנות מחודשת לדמותם של ארבעת הבנים שבהגדה.
מחקר חדש של מרכז טאוב מלמד כי אחוז גדול מקרב בני ובנות הציונות הדתית עוברים במהלך שנות הלימודים שלהם לבתי ספר שאינם דתיים. מה יהיה שיעור החרדים בישראל בעוד 40 שנה ומדוע זה לא מרתיע את החוקרים?
מחקר חדש של מרכז טאוב מלמד כי אחוז גדול מקרב בני ובנות הציונות הדתית עוברים במהלך שנות הלימודים שלהם לבתי ספר שאינם דתיים. מה יהיה שיעור החרדים בישראל בעוד 40 שנה ומדוע זה לא מרתיע את החוקרים?
כשאורית לסר צפתה במנהלת בית הספר של ילדיה מתפללת לשלומם לפני יציאה לטיול, היא לא שיערה ששנים לאחר מכן המראה המרגש יציף אותה על רקע האסון שבו נהרגו עשרה צעירים
אסף בנמלך ותהלה פרידמן, יו"ר משותפים של תנועת נאמני תורה ועבודה, מסבירים מדוע אין כלל סתירה בין רצונם לעודד שוק חופשי במערכת שירותי הדת לבין תמיכתם בחינוך ציבורי בחסות המדינה
מורה בעיר בצפון הארץ הראתה סרטון יוטיוב לתלמידי כיתה ג' כשמטרתה אחת: החדרת המסר כי אין דרך לברוח משרשרת נסיונות ההשמדה של אויבי העם היהודי. בכל דור ודור, בדיוק כמו שנכתב בהגדה
בציונות הדתית המיינסטרים הוא הסיפור. המיינסטרים הזה בדר"כ לא יפנה לנאמני תו"ע בבקשת עזרה. מאידך, קשה לו לעמוד איתן מול הלהט החרדי לאומי. וכך בוגרי ישיבות כמו מעלות, אור עציון וכדומה, שנחשבות לאמצע של החברה הדתית התורנית, נקרעים בתווך
עשרות מתושבי גבעת שמואל הפגינו במהלך השבת נגד השיעור של הרב מוטי אלון, שהיה פתוח לציבור הרחב. הרב אלון נאם בתוך בית כנסת בעיר
בכירה במשרד השיכון: "מקורב לשר אריאל הסתובב אצלנו וקרא לעצמו ראש מינהלת הגרעינים התורניים" ■ משרד המשפטים: "אין מניעה שגרעיני התיישבות יתיישבו באזורים חזקים" ■ נציגת מכון המחקר מולד: "היה כאן שוד, וייתכן שהשוד נמשך"
בעקבות תחקיר ערוץ 10, במכתב פתוח לשר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, מביע מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה' את חששו מהמשך קיומם של הגרעינים התורניים
הסיכוי לבטל את קיומן של המועצות הדתיות ולהחזירן למקום הראוי להן – כמחלקה ברשויות המקומיות שואף לאפס. בין ההסברים ישנו נתון אחד פשוט שמסביר הרבה.225 המינויים שבידי השר לשירותי דת
הסיכוי לבטל את קיומן של המועצות הדתיות ולהחזירן למקום הראוי להן – כמחלקה ברשויות המקומיות שואף לאפס. בין ההסברים ישנו נתון אחד פשוט שמסביר הרבה.225 המינויים שבידי השר לשירותי דת
Dalia Rabin, the daughter of slain prime minister Yitzhak Rabin, said on Army Radio on Monday that schools from the state national- religious system do not visit the Rabin Center, a national institute and museum established by the Knesset in 1997 to promote Rabin’s legacy. “The state national-religious education [system] does not come here unfortunately,” […]
במחקר שמתפרסם על רקע פתיחת שנת הלימודים האקדמאית עולה כי פחות דתיים לאומיים לומדים לתארים מתקדמים, ואלו שעושים זאת מתמקדים בעיקר במדעי הרוח, ופחות במדעים מדויקים ובעסקים
בחינת החינוך היהודי של קהילה בתפוצות יכולה ללמד על מערכת היחסים ועל החזון המשותף לקהילה ולמדינה בה היא שוכנת. מידע זה יכול לשפוך אור גם על תפיסת העולם עימה מגיעים העולים ארצה, מהם הקשיים שלהם וכיצד תפיסתם יכולה להשפיע על החברה הישראלית ועל מערכת החינוך שלנו. הקהילה היהודית בצרפת מתאפיינת בזהות יהודית מסורתית וציונית חזקה […]
בחינוך המסורתי ניתן דגש מיוחד על תחושת השייכות והחיבור הרגשי אל היהדות. לכן, גם הכיתה צריכה להיות מרחב מאפשר, המקיים שיח פתוח וכן לתפיסות שונות של יהדות ומסורת. החיבור הרגשי כמפתח
"בתחום הצניעות, עברה ההלכה בדורות האחרונים שינוי מקביעת עקרונות כלליים לתיאור גדרים מפורטים ומדוקדקים, וזאת בשל תהליכים תרבותיים שערערו את מסורת הלבוש בקהילות היהודיות. הגדרים ההלכתיים אינם אלא מסגרת בסיסית שעל גבה יש לבנות את הצניעות כתכונה אישיותית שמתוכה נגזרת התנהלות כללית". פרק המבוא מתוך ספר חדש שבוחן את התפיסה של צניעות בהלכה ואת השינויים והפערים בין הצניעות בחברה לבין הצניעות שההלכה שואפת לעצב
ניהול בית ספר לחינוך מיוחד הוא אתגר. בימי הקורונה, האתגר הזה מועצם והופך להיות סערה בלב ים. יומן מסע שנע בין ימים של בהירות ללילות של חרדה, בין רגעי הידיעה לחוסר הוודאות, בין רגעי החושך לאור שמפציע.
בתחילת כל שנת לימודים מגיעה הדרישה מבתי הספר היסודיים והעל יסודיים לתשלומי ההורים על שירותים נוספים כמו תוכניות לימודים נוספות, סמינריונים, שבתות ופעילויות תורניות נוספות. הורים רבים מעוניינים לתת את החינוך הטוב ביותר לילדיהם ובמקביל – מתקשים לשלם את התשלומים הנוספים. הפתרון לכך יהיה בהתנהלות שקופה של מוסדות החינוך "יצאתי מהוועד. זה נהיה נורא. נהפך […]
עם המעבר ללמידה דיגיטלית מתחזק הצורך בקשר האישי ובבניית תחושת השייכות של התלמידות. בתיכון אמי"ת אורי הכניסו שינויים מהותיים בתוכנית הלימודים, כך שתתאים לתקופת הקורונה ולעולם הדיגיטלי, ותפתח בתלמידות כלים לחיים ויכולות למידה משתנות.
זום, משימות מקוונות, למידה מרחוק ו־Class Room הפכו לביטויים שגורים בקרב תלמידי ותלמידות התיכון, שלמדו מהבית את רוב שנת הלימודים האחרונה. מן הצד האחד, הלמידה מרחוק יכולה לפתח מיומנויות למידה ועצמאות, אך מן הצד השני היא מצמצמת את הקשר האנושי ואת המרחב החינוכי הרחב. שתי תלמידות תיכון בטורי דעה על היתרונות והחסרונות של הלמידה מרחוק.
מערכת החינוך הציבורית היא אחד מהאדנים המרכזיים עליהם נסמכת החברה הישראלית. משבר הקורונה המטלטל את העולם ואת החברה הישראלית כולה פגע בצורה קשה בתפקודה של מערכת זו. מאמר זה יתמקד בניתוח מערכתי של עבודת המערכת בזמן קורונה וינסה לבחון מהן ההשלכות הצפויות למשבר על התנהלות המערכת.
בשנים האחרונות מורות ומורים דתיים אינם מעוניינים ללמד בבתי הספר הממלכתיים־דתיים ובוחרים ללמד בבתי הספר החילוניים. הסיבות לכך רבות – סוגיית הלבוש, תפיסת מושג המשפחה, הצבת סימני השאלה על הדרך החינוכית, מעורבות חברתית והתמקצעות בתחומי הלימוד. רני חזון וייס מבקשת מהמורים הדתיים לשוב אל בתי הספר הממלכתיים־דתיים, ולהביא עימם את אהבת ה' וגם את הספקות.
בדברי זיכרון שנכתבו על אודות המשורר נתן זך שנפטר החודש לא יכלו אלה שעמדו על גדולתו כמשורר להימנע מציון מפגש אישי נוקשה, התנהלות בוטה או אמירה קשה מצדו שהותירו בהם צלקת. זך היה ככל הנראה אדם קשה לעתים, אבל הוא הותיר מאחוריו כמה מהשורות היפות, האנושיות והכנות שנכתבו בשפה העברית. קיים פער בין נתן זך […]
הגיליון הזה יורד לדפוס בדיוק בזמן ההתפרצות המחודשת של הקורונה.
וזה העניין עם הקורונה – אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה. אנחנו לא יודעים אם ההתפרצות הזו נחשבת לגל שני, אם זה רק ההמשך של הראשון, אם עד ספטמבר הלימודים ישובו לנורמליות, אם המשק יתאושש, אם ההופעה ההיא שקנינו אליה כרטיסים לפני חצי שנה תתקיים אי פעם וכמה אנשים יגיעו לחתונה שתכננתם כבר לפני ארבעה חודשים
תשובה לאליעזר מלכיאל על תגובתו כפי שפורסמה בגיליון דעות 88 כאן "הפנמת הליברליזם המורכב, הקהילתני וכדומה אינה מתכון לשום הצלחה בסוגיה הנדונה כאן"; "בניגוד לחילון ושאר סוגיות, שם העם היהודי נאבק על רב־קוֹליותו כקהילה המכילה רב־גוניות, פירוק המרכיב הלאומי הפרטיקולרי הופך את היהדות לתרבות שהיא בהכרח צרה". אבינועם רוזנק משיב לתגובתו של אליעזר מלכיאל עיקרי […]
סוגיית נישואי התערובת היא לא 'עוד אתגר חינוכי'; היא קו פרשת המים שמשנה את כללי המשחק. אימוץ כללי השיח המערבי אינו מאפשר להצדיק את המשך הקיום הנבדל של עם ישראל, ואת ההתנגדות לנישואי תערובת. נרדמנו בשמירה. איבדנו את קרקע הבית, את השפה התרבותית הפרטיקולרית שלנו, ושיכנעו אותנו שזה לא פוליטיקלי קורקט להמשיך ולתחזק בית יהודי מובחן ומחייב. זה הזמן להתעורר
יש בקרבנו נערים ונערות שאינם מכירים את הביטוי 'השד העדתי', אך חווים על בשרם את השפעותיו. הם חווים ניכור מפאת מוצאם, דתם, מינם או צבע עורם. כקהילת חינוך, מה נוכל להציע למתבגר שחווה גזענות? קטע מתוך רב המכר דרוש כפר: חינוך למשמעות (כנרת זמורה ביתן, 2018)
אל מול החלטות שעלולות להרחיק חלק מהציבור מיהדותו, לפגוע בקשר עם יהדות התפוצות וללבות את הפילוג בין חלקי העם, מנכיחים בתי הספר המשלבים יהדות המקבלת את כל המסורות והנותנת מקום לכל יהודי. דווקא מי שבוחר להמשיך ולהסתגר בארבע אמותיו ולהסתפק בהיכרות מינימלית של האחר הוא האנכרוניסטי
חגית רודריגז גארסיא היא עו"ס בקופת חולים כללית, יועצת לחיי אישות ומחנכת לבריאות מינית. נמצאת בשלבי סיום של כתיבת עבודת הדוקטורט שלה בנושא "החוויה הפנימית של טהרת המשפחה בקרב נשים דתיות לאומיות מדורות שונים".
********************
כיצד יתחנכו ילדינו? אילו ספרים הם יקראו? כיצד ייראו שירותי הדת במדינה היהודית? מהו הדגם הראוי ליחסה של מדינת ישראל למנהיגים הדתיים היהודיים בתפוצות? האם בנות החינוך הממלכתי-הדתי יחוסנו בחיסון הפפילומה? האם מותר לבנות דתיות להתגייס לצבא? במקצת מן הנושאים החשובים הללו פעלה תנועת 'נאמני תורה ועבודה' בחודשים האחרונים. הפעילות האינטנסיבית הביאה לתוצאות מרשימות, שאני […]
את הריאיון קיים אוראל שרפ, עורך דעות
אריאל פינקלשטיין הוא רכז מדיניות ומחקר תחום החינוך בתנועת 'נאמני תורה ועבודה'
מצב האנגלית בחינוך הדתי גרוע. הנתונים מצביעים על פערים מהותיים בין החינוך הממלכתי-הדתי לבין החינוך הממלכתי. מהיכן נובע הפער הזה? הבעיה הניצבת לפתחה של מערכת החינוך הממלכתית-הדתית מחייבת בחינה מעמיקה של המצב, אך עוד יותר מכך – בחינתם של הפתרונות האפשריים למצב העגום. אריאל פינקלשטיין סוקר את הנתונים ומציע את הסבר בלתי מעודד למצב
לרי ברק, יליד שיקגו, מתגורר בקיבוץ לביא. בעל תואר שני בספרות בהתמחות בשירה מודרנית. כותב ומתרגם שירה בעברית ובאנגלית.
