כיצד יתחנכו ילדינו? אילו ספרים הם יקראו? כיצד ייראו שירותי הדת במדינה היהודית? מהו הדגם הראוי ליחסה של מדינת ישראל למנהיגים הדתיים היהודיים בתפוצות? האם בנות החינוך הממלכתי-הדתי יחוסנו בחיסון הפפילומה? האם מותר לבנות דתיות להתגייס לצבא?
במקצת מן הנושאים החשובים הללו פעלה תנועת 'נאמני תורה ועבודה' בחודשים האחרונים. הפעילות האינטנסיבית הביאה לתוצאות מרשימות, שאני שמח להציג כאן.
מאמצים מתמשכים מול הנהלת החינוך הממלכתי-הדתי ובמרחב הציבורי הביאו לבלימה במגמת ההפרדה המגדרית בבתי-הספר. הפרדה מסוכנת, לדעתנו, המאפיינת את השנים האחרונות. צוות החינוך של פעילי התנועה ממשיך לפעול מדי יום כדי לוודא שהחינוך הניתן לילדינו ישקף את ערכי הציונות הדתית: חינוך אמוני ומחויב להלכה, אך כזה המספק גם כלים להתמודדות עם העולם המודרני. המאבק לא הסתיים. אנו מתחייבים להמשיך לפעול בתחום ולוודא כי גם בתוכן המובא לילדינו – למשל בספרי הלימוד שלהם – ידבק החינוך הממלכתי-הדתי בדרך חינוכית אמתית ולא מזויפת, כזו שתצמיח דור של אנשים ונשים מאמינים הפועלים בעולם. את הפעילות בתחום ספרי הלימוד מובילה חברתנו ד"ר עינב מייזליש-גתי. כתמיד, עיקר האחריות היא על כתפנו, ההורים. ברצוננו, ניתן לשנות ולתקן.
בהובלתו של חבר הנהלת התנועה, עו"ד אסף בנמלך, ובסיועו של חברנו שרגא בר און ממכון 'הרטמן', פעלנו מול הרבנות הראשית כדי למנוע את התערבותה הבוטה בהגדרת 'מיהו רב אורתודוקס'. הרבנות, אשר פסלה בתחילה את עדותו של הרב אבי וייס ‒ מחשובי מנהיגי האורתודוקסיה המודרנית בארצות-הברית ‒ נאלצה לחזור בה מהחלטתה זו, ואנו מקווים שהיא תמשיך ותאמץ סדרי עבודה הגונים ודמוקרטיים. אסף הוביל, בהתנדבות מלאה, מאבקים מול הרבנות ומשרד הדתות גם בנוגע לדרך מינוי רבני הערים, ואנו מודים לו על כך. את פירותיהם של מאבקים אלו נוכל לחשוף בתקופה הקרובה.
במאבק משפטי אחר, שאותו הוביל פרופ' אביעד הכהן, הצלחנו לבער נוהג פסול הקשור גם הוא למינוי רבני ערים: מתן כושר לרב לפי קשרים ולא לפי כישורים ומבחנים. נוהג זה עקף את הדרך המסודרת והראויה, וגבל בשחיתות פוליטית וממסדית.
אנו סבורים כי אם הרבנות רוצה להתאים את עצמה למציאות המודרנית, עליה להפסיק לנסות להשליט דעות של ציבורים מסוימים מאוד על כלל ישראל ועל כלל הנזקקים לשירותי הדת ולפעול לפי עקרונות של מנהל תקין ודמוקרטי.
אנו ממשיכים ומפתחים את המודל הקהילתי, אשר נועד להפיח רוח חדשה בשירותי הדת במדינת ישראל, ולהגדיר מחדש, בצורה ראויה, את היחסים בין המדינה לבין הדת. בעניין זה, הצטרף אלינו ד"ר שוקי פרידמן, אשר יעמוד בראש תחום 'דת ומדינה' בתנועה ויקדם את המודל שהגה חברנו ד"ר הדר ליפשיץ.
הבענו את עמדתנו הגורסת כי שאלת גיוס בנות דתיות לצבא אינה יכולה להיבחן מתוך סתימת פיות והבאת עמדה הלכתית אחת. לבנות הדתיות יש מקום משמעותי בחיי החברה הישראלית, הדתית והכללית, והן יכולות ואף צריכות לשרת בצבא בתנאים המתאימים, במקביל למסלול השירות-הלאומי, החשוב והחיוני אף הוא. השירות הצבאי אינו מביא לקלקולים, כפי שניסו לטעון גורמים מסוימים. להפך: במקרים רבים הוא מביא לקידוש השם ולחיזוק פנימי באמונתם של המשרתים בצבא. סכנות רוחניות קיימות בכל מקום ויש ללמוד להתמודד איתן בצורה ראויה, ולא מתוך הסתגרות והדחקה.
מול הישגים אלו, אני גאה ונרגש להיכנס לתפקיד יו"ר תנועה זו. תפילתי היא שאזכה לסייע בקידום מטרותיה ולעמוד בציפיות שהעמידו לי קודמיי בתפקיד.
זו הזדמנות להגיד תודה רבה, מקרב לב, לתהלה נחלון-פרידמן, שמילאה את התפקיד הזה בשנים האחרונות. תרומתה לתנועה לא תסולא בפז ואני בטוח שהיא תעמוד לצדנו בהמשך הדרך.
חנן מנדל
