מדור "לא אקטואלי"/ מקור ראשון, 11/6/10

דתיי ימין ושמאל
אם כבר דיכוטומיות של ימין ושמאל, גם החברה הציונית-דתית בישראל עוברת תהליכים מרתקים. עד לפני מספר שנים ניתן היה להצביע על קשר בין רמת האדיקות הדתית לבין הדעות הפוליטיות: ניתן היה להניח שהדתי החרד"לי נוטה יותר ימינה בעוד הדתי הליברלי נוטה שמאלה. תהליך ההתפכחות הפוליטית שעובר על החברה הישראלית לא פוסח גם על החברה הציונית דתית והיום ניתן למצוא יותר ויותר דתיים ליברליים שלא ממש מתגעגעים לימים בהם הצביעו למפלגת מימ"ד. ניתן לזהות את המגמה הזו באמצעות מעקב אחר פעילותה של תנועת 'נאמני תורה ועבודה': אם לפני עשור סדר היום של חברי התנועה האשכנזים-שמאלנים נסב סביב הסוגייה הפוליטית, כיום ניתן לזהות שהמשתתפים מגוונים יותר, הנושא הפוליטי כמעט ממודר ועיקר השיח נסוב סביב סוגיות חינוכיות כאלה ואחרות. להרחבת הדעת היותר ליברלית, מומלץ בחום לעיין ב-'דעות', כתב העת של התנועה.

לא רק מדברים
שינוי משמעותי נוסף באופן הפעולה של תנועת 'נאמני תורה ועבודה' הוא המעבר משיח זכויות אישיות לשיח של שליחות קהילתית. ברוב שנותיה, עסקה התנועה בקידום מגמות פלורליסטיות, בעיקר פמיניזם וסובלנות כלפי חריגים בחברה הדתית. נראה כי בתקופה האחרונה חלחלה בקרב חברי התנועה ההבנה כי על מנת להשיג את מטרותיה, עדיף לה לפעול במסגרות קהילתיות אשר משתלבות ומשפיעות על כלל החברה הישראלית. כחלק מכך, יזמו ראשי התנועה פנייה לחברי התנועה ולאלה שמזדהים עם ערכיה להצטרף לאחת מארבע הקהילות המתחדשות בתל-אביב. לא לבורגנים בלבד.