עם חורבן בית המקדש, השתנה גם אופן הפולחן הדתי ופסקה הקרבת הקורבנות. יחד עם הסיבות ההלכתיות והפוליטיות, נדמה שגם השינוי בפולחן מהווה התנגדות לעליה להר הבית. מן הצד השני – יתכן שדווקא הקרבת הקורבנות ואכילתם יכולות לקרב אותנו לעבודת ה'.
גם אני רוצה לשאת אל הר עיניים ולדרוש שכינה דווקא שם, כברת היסטוריה ממרום ובמקום אשר יבחר. אבל לא היום, לא אני. גם לי קשה שאנחנו ספונים בבתינו ולא בונים בית לשמו. אבל לא היום, לא אני. עת לבקש ועת לרחוק ולא בכל עת אל הקודש. עוד לא.
המאמר מעלה את התפיסה ההלכתית לפיה אין בעיה בזמן הזה להסתובב בכל שטח הר הבית לכל אדם גם בטומאה. המסקנה נובעת מתוך בירור דעת הרמב"ם בנושא עליה להר הבית.
