not memberg

נעים להכיר

תַּקָנָה

יעל רוזנמן

שיחה עם ד"ר שלומית להמן והרב אבי גיסר, חברי פורום "תקנה" לטיפול ולמניעה של הטרדות מיניות בציבור הדתי, על ידי בעלי מרות וסמכות.  דעות 39.

_________________________________________________________________________________________________________________

בשנת 1998 נחקק בישראל חוק למניעת הטרדה מינית. החוק מגדיר מהי הטרדה מינית וכיצד יש להתמודד עם התופעה. בשנת 2003 הוקם "פורום תקנה", המאגד ארגונים חשובים רבים בציונות הדתית. אל הפורום חברו אנשים ונשים, דמויות מפתח בקהילה הציונית-דתית מתחומים שונים. פורום "תקנה" שם לו למטרה לפתח מודל להתמודדות בתוך הקהילה עם פגיעה בתחום המיני מצד בעלי מרות וסמכות במי שנתון למרותם, לסמכותם או להשפעתם. מאז הקמתו פנו לפורום עשרות רבות של מתלוננות ומתלוננים.

ביקשנו לשמוע על פעילות הפורום משניים מחבריו – ד"ר שלומית להמן, מנהלת המרכז למשפחה בארגון "יד שרה" ומתמחה בטיפול בציבור הדתי והחרדי באלימות במשפחה; והרב אבי גיסר, רב היישוב עופרה.

מהו הרקע להקמת הפורום ומהן מטרותיו?

"לצערנו קיימים בחברה הישראלית לא מעט מקרים של הטרדות מיניות, וקיים קושי באכיפת החוק והנורמות בכל חלקי החברה במדינת ישראל. המתלונן – בדרך כלל המתלוננת – חושש לעתים מעמידה מול בעל הכוח, השררה או הסמכות, וכן מיחס שלילי של החברה כלפיו. בקהילה הדתית הקשיים גדולים אף יותר. קיים רצון חזק לשמור על השם הטוב. כמו כן, מקומו המיוחד של בעל הסמכות, שיכול להיות דמות רבנית ורוחנית, אדם נערץ בעל תדמית של צדיק וישר, עשוי להקשות מאוד על נפגעת להתלונן. המטרה המרכזית של הפורום היא לטהר את מחננו מהתנהגות שאינה ראויה בתחום שבינו לבינה. אנו מאמינים כי אין לחפות או לכסות על מעשי עוול בטיעון שייווצר חילול השם בחשיפתם. להפך, קידוש השם הוא בעשיית צדק".

מלבד הרחקת הפוגע, האם יש לפורום עוד מטרות?

"בהחלט. לפורום שני תפקידי משנה נוספים. ראשית, במקרים לא מעטים אנחנו למעשה 'היודעים בשם הציבור'. היות וכל ההליך מתנהל בסודיות מוחלטת, יוצא שאנו מודעים לדברים שנמנע מהציבור מידע על אודותם. זהו עול כבד על חברי הפורום. אנו מניחים שאילו הציבור היה יודע מה שאנו יודעים על אותו פלוני, הוא היה מוקיע אותו ולא מוכן שימלא תפקידים ציבוריים ומנהיגותיים כאלה ואחרים. לכן אנו דואגים, בשם הציבור, שאנשים אלה לא יתקדמו להיות מנהיגי הציבור. תפקיד נלווה נוסף הוא לסייע למתלוננת, ואף לנילון [זה שהתלוננו נגדו – י"ר], לקבל טיפול כזה או אחר. אנו יכולים להעיד מקרים שנילונים ובני משפחותיהם שראו בנו בתחילה אויבים, היו לבסוף אסירי תודה. אחרי הכל, רוב האנשים לא נהנים להיות פוגעים – לעתים גם הם קורבנות של עצמם".

האם לדעתכם האלמנט של הסוד וההשתקה מועצם בציבור הדתי ולכן נולד הצורך בפורום כזה?

"הניסיון מלמד שאלמנט הסוד חוצה גבולות והוא בעיה מרכזית ואוניברסלית בהתמודדות עם התופעה. אחת המטרות המרכזיות של הפורום היא למסד הליך שיוציא את הסוד למקום סודי, וישמור על הסוד באופן מתוקן. אנו שמנו לנו למטרה לשמור על הסוד באופן מיטבי. למשל, כל הרכב שומר על דיסקרטיות מוחלטת בנוגע למקרים המטופלים על ידו, והמידע לא עובר אף לחברי הפורום שאינם חברים בהרכב המסוים. הסודיות היא אבן דרך מאוד משמעותית בפעילותנו".

האם יש אופי מיוחד ליחסי המרות שקיימים בחברה הדתית שבגללם יש צורך לפתור את הדברים דווקא במסגרת קהילתית?

"התשובה היא כן ולא. מצד אחד, בכל חברה באשר היא קיימים יחסי מרות וסמכות. רק לאחרונה ראינו באוניברסיטה דוגמה למרצה שניצל מרותו כלפי סטודנטית שלו. מצד אחר, נדמה שבכל זאת במערכת הדתית יש הרבה יותר היררכיה מאשר במערכת הכללית. בחלק מהקהילות אנשים נושאים עיניהם לרב, מילתו משמעותית עבורם, הם נותנים בו אמון רב ולעתים אף יש לו מנדט להתערבות בחייהם האינטימיים. מאפיינים אלה אכן יוצרים נופך ייחודי של מרות וסמכות. כמו כן, להייררכיה ולסמכותיות ערך רב בתהליך החינוך של צעירים דתיים, ולעתים עשויים להתלוות לכך כל מיני גרורות ונספחים שליליים. נתקלנו למשל במתלוננות שאמרו שלאורך תקופה ארוכה סברו שהן מדמיינות, ולא יכלו להאמין שהדמות הסמכותית והנערצת ביצעה בהן את המעשים המיניים. זה נובע מתוך הדיסטנס והריחוק".

האם הקמת הפורום מעידה כי בעיית ההטרדות המיניות נפוצה יותר בציבור הדתי?

"הקמת הפורום לא באה להגיד במפורש שיש בציבור זה יותר בעיות. ייתכן שהיו דברים בציבור הדתי שהחישו את הפעילות בתחום, אך זה לא נובע מכך שבציבור שלנו יש יותר סוד או יותר בעיות. העניין הוא שכל מנהיגות אחראית לציבור שלה, ועליה מוטלת האחריות להביא לפתרון בעיות. הפורום הוקם על ידי ארגונים ומנהיגים משמעותיים בציבור הדתי, במטרה להגן על הציבור שהם יושבים בקרבו. שם הפורום, 'תקנה', מביע את מטרתנו המרכזית – לעשות תיקון בציבור שלנו. אנו מכירים בכך שישנה בעיה אוניברסלית שקיימת גם אצלנו, ולנו יש אחריות לציבור שלנו. אדרבא, אנו מקווים שיקומו פורומים נוספים בחברות אחרות, ומפה תצא תורה".

תוכלו לתאר לנו מהי מסגרת הטיפול בתלונה?

"בדרך כלל תלונה מגיעה דרך אתר האינטרנט שלנו, במייל או בטלפון לאחד מחברי הפורום. אם אנו סבורים כי התלונה אכן נוגעת לפעילות הפורום, כלומר בתחום ההטרדות המיניות בנושא מרות וסמכות, המזכירות מקימה הרכב, בהתאם לאופי הפנייה. בפני המזכירות מובאים עיקרי המקרה בלבד, ללא שמות או פרטים מזהים. ההרכב צריך להיות מורכב מנשים וגברים, ועליו לכלול משפטן, רב, אישיות חינוכית ואיש טיפול. ממונה יו"ר הרכב, האחראי להתנהלות. אנו משתדלים להתאים את ההרכב לחוגים המסוימים שאליהם משתייכים הנילון ו/או המתלוננת כדי שחברי ההרכב יהיו אנשים מוכרים ובעלי סמכות בקהילה זו".

מה קורה אם לדעתכם התלונה אינה "נופלת" במסגרת פעילות הפורום?

"אף אם התלונה לא מתאימה להקמת הרכב, לעתים אנו מסייעים בסוגיה בדרכים אחרות, תוך אומץ מנהיגותי להרחבת הפעילות במקומות שחושבים שזה נכון. למשל, בעקבות פרסום 'שיטת המגירות' בעיתונות הגיעו לפורום תלונות מנשים שחשו כי נפגעו.[1] על פני הדברים, לא מדובר היה בסוגיה שמתאימה במישרין לפעילות הפורום, בעיקר כיון שהנשים ניגשו מבחירתן לפגישות אלה. עם זאת, הפורום התכנס כדי לבחון כיצד בכל זאת ניתן לסייע. לבסוף הוחלט שמתפקידנו המנהיגי להרחיב את מסגרת הפעילות סביב עניין זה, וככל הנראה הפורום יפרסם מעין חוות דעת בסוגיה".

כיצד נערך תהליך בירור התלונה?

"לאחר הקמתו ההרכב קובע ישיבה, מזמין אליה את המתלוננת, ומתחילה מלאכת הבדיקה. לעתים מספיק מפגש אחד עם המתלוננת, לעתים דרושים כמה מפגשים. כל מקרה לגופו. המתלוננת מעידה בפני הפורום ונשאלת שאלות. לעתים היא מתבקשת להביא חומרים מסייעים או עדים – דברים שיכולים לעזור להרכב להבין את שאירע. אנו מנסים לעמת ולאמת את גרסת המתלוננת באמצעים העומדים לרשותנו, ומנסים לראות אם יש אנשים נוספים שיכולים לשפוך אור על המקרה. לעתים אנו מנסים להתחקות אחרי תלונות נוספות סביב אותו נילון, ובעקבות כך מוזמנים אנשים נוספים להעיד. בשלב הבא מזמינים את הנילון ושוטחים בפניו את התלונה".

מה קורה אם הנילון מסרב להתייצב? אילו אמצעי אכיפה יש בידיכם?

"לא ידוע לנו על מקרים שבהם נילון לא התייצב לדיון בפני הרכב. בכל המקרים שידועים לנו שיתפו הנילונים פעולה עם ההרכב".

האם הצדדים יכולים להסתייע בעורכי דין?

"לא זכור מקרה שנילון ביקש להביא עורך דין. לעומת זאת, במקרה אחד ביקש הנילון כי בדיון ישתתף מישהו מטעמו, אך אנו העדפנו שלא ישתתף, דווקא מטעמי הגנה על הנילון. היו גם מתלוננות שביקשו לא להגיע לבד אלא עם תמיכה, ואפשרנו זאת".

האם היעדר אמצעי חקירה – כפי שיש בידי המשטרה – פוגע ביכולת שלכם לברר את האמת?

"זה ודאי מגביל, אך חלק חשוב מקיומו של הפורום נוגע בדיוק לאותם דברים שלא היו נבדקים במערכת החקירה המשטרתית, בין היתר בגלל רף ההוכחה הגבוה ביותר שנדרש בה. כולנו יודעים מה זה אומר להגיש תלונה במשטרה – כמה זמן עובר עד שמתבשל משהו ובוודאי עד שמגיע הדבר לכדי כתב אישום. אנו בוודאי לא מתיימרים לבצע חקירות ברמה המשטרתית, ואין לנו הכשרה לכך או יכולות חקירה מתאימות. אנו שומעים עדויות ומנסים לחזקן ממקורות שונים, אם המתלוננת מביאה בפנינו מקורות כאלה. אם התרשמנו שהדבר דורש המשך בירור, אנו משתדלים לברר. הבירור יהיה בדרך כלל מול הנילון בעצמו".

מה קורה כאשר נילון מכחיש את המיוחס לו?

"כאשר הנילון מודה, מלאכת הבירור ודאי פשוטה יותר. לשמחתנו, ברוך השם, בחלק המכריע של המקרים כאשר מציגים בפני הנילון את עדויות המתלוננת בצורה נאותה ומחושבת, הנילונים משתפים פעולה ומבינים את טעויותיהם. אך, אכן, אם במקרה מסוים נילון יכחיש את הדברים מכול וכול ויאמר שלא היו דברים מעולם, ונתרשם שאין לנו על מה להתבסס חוץ מדברי המתלוננת עצמה – במקרה כזה אכן לא נוכל לפעול. אך בדרך כלל כשאנשים בעלי משקל מציגים את התלונה בפני הנילון לאחר שבחנו אותה באופן זהיר, אנו לא עומדים בפני מבוי סתום, אלא מגיעים ביחד עם הנילון למסקנה שיש דברים בגו ויש צורך לטפל. מלאכתנו לא קלה, אך אנו עושים מה שביכולתנו באחריות ובכובד ראש ומקווים שהקב"ה עושה אותנו שליחים נאמנים".

אחרי שקיימתם דיונים והגעתם למסקנה שהנילון ביצע את המיוחס לו, מה הצעד הבא?

"ההרכב מקבל החלטה אופרטיבית ומוסר אותה לנילון, ולפי הצורך גם לגורמים הממונים עליו, ולמתלוננת. חשוב להדגיש שמטרתנו איננה ענישת הנילון, ולכך אף אין לנו מנדט. התפקיד שלנו בראש ובראשונה הוא להגן על הציבור מפני הישנות המקרים ולהרחיק את הדמויות האלה מהתפקידים שאפשרו לפן הפתולוגי שלהן לבוא לידי ביטוי. המסקנות שלנו הן בזיקה ישירה למעשה שעליו התלוננו, וכל מקרה נבחן לגופו".

אילו סוגי הרחקות מן הציבור אתם נוקטים?

"הגמרא במסכת עבודה זרה אומרת: 'אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב',[2] כלומר – אומרים לנזיר ללכת מסביב לכרם הענבים ולא להתקרב אליו. בדומה לכך אנו משתדלים לומר לאדם שפגע שיתנתק ממקום הכשל לתקופה מסוימת או לצמיתות – תלוי בחומרה ובדרך העבירה. אנו בודקים את הלקות הספציפית של הנילון ובוחנים מהם הגדרות שצריך לבנות כדי שהוא לא יוסיף להזיק לציבור. אנו בודקים את הלקות הספציפית של הנילון ובוחנים מהם הגדרות שצריך לבנות כדי שהוא לא יוסיף להזיק לציבור. במקרה אחד ביקש הנילון שיקצרו את הרחקתו כדי שיוכל לחזור לעסוק בחינוך. אמרנו לנילון שיראה לנו שעשה עבודה טיפולית וביקשנו לקבל חוות דעת מקצועית, חיצונית לנילון, כלומר לא מטעם מי שטיפל בו, כדי לראות באופן אובייקטיבי אם האדם אכן נגמל מהפתולוגיה".

איך הפורום אוכף את החלטותיו? כיצד אתם מוודאים שהאדם לא עובר למסגרת חינוכית אחרת?

"ראשית, אנחנו מידעים את הנילון וכן את מעסיקו של הנילון. בדרך כלל אנחנו אומרים לו שיפסיק לעסוק בתחום עיסוקו, ושאם לא יעשה כן – אנו ניאלץ להתערב. אנחנו עוקבים אחר ביצוע ההחלטות, אך מטבע הדברים ישנן מגבלות, כמו העובדה שאיננו יכולים להודיע על ההרחקה לכל המעסיקים הפוטנציאליים של אותו נילון, וכן אנו איננו מפרסמים 'קול קורא' עם שמו של הנילון. אך עם זאת, בתוך עמנו אנו יושבים, וכפי שאמרנו, לכל הרכב ממונים אנשים מהמיליֶה של הנילון. הנילון יודע שהוא יושב בפני הרכב מכובד ממנהיגי הציבור שאליו הוא משתייך. זה כשלעצמו מתדלק את שיתוף הפעולה והציות, ועושה את שלו. האדם יודע שיש לו בעיה איתנו. זו מעגליות בריאה. אך לא ניתן להגיד שבכך אנו בטוחים שהדברים לא נשנים".

ומה יקרה אם בכל זאת אדם יסרב לציית למסקנותיכם?

"מטבעו של פורום כזה, הוא מתפתח תוך כדי פעילות. אם יארע שאדם לא יקבל את ההחלטות, אנו נלמד את דרכנו ונמסד הליכים למצבים כאלה. ייתכן שניאלץ לכנס את הפורום ולהחליט שכחלק מהאחריות הציבורית המוטלת עלינו יש לפרסם את שמו של הנילון ואת פרטי המקרה. יש לקוות מאוד שלא נגיע לכך, אך זה לא דבר שלא יכול לקרות. כל מקרה יוצא דופן מתווה לנו דרך חדשה".

מה ההשפעה של המתלוננת על הסנקציה שתוטל על הנילון? האם מידת השפעתה גדולה יותר מזו שבהליך הפלילי?

"ממש לא. גם אצלנו למתלוננת אין השפעה על תוצאות ההליך. על המתלוננת לספר את שחוותה, אך אין לה מקום לבקש או להמליץ בעניין ההרחקות שיוטלו, וזה אינו שיקול מבחינתנו. אנו לא מתייעצים עם המתלוננת בעניין, אלא מיידעים אותה מה ההחלטה. כבר היו לנו מקרים שהמתלוננים היו די המומים מהתוצאה, למשל כאשר בעקבות התלונה עלו בפני הפורום היבטים נוספים של פגיעה שעליהם לא ידע המתלונן".

מה היחס בין פעילות הפורום לרשויות אכיפת החוק במדינה?

"פעילות הפורום אינה באה להחליף את רשויות המדינה. אנו פועלים בגיבוי משפטי מלא, וקיבלנו אישור לפעילותנו מהיועץ המשפטי לממשלה. ארגוני הנשים והסיוע יכולים להעיד, לצערנו, על האחוזים המזעריים מכלל מעשי האונס והניצול שמגיעים לטיפול הרשויות. לכן כלל לא מיותר להקים רשת ביטחון נוספת שתאפשר לנפגעים להתלונן ולחברה להגביר את יכולת הטיפול בתחום. חשוב לציין שאנו מדגישים באוזני המתלוננים שפונים אלינו שהאפיק הראשון לטיפול בתלונתם הוא פנייה למשטרה, ואנו בהחלט מעודדים פנייה להליך פלילי במקרים המתאימים. במקרים מסוימים המתלוננים אף מבשילים דרך הפורום לפנות להליך פלילי. לפעמים הפורום עצמו מרגיש שאין לו כלים מספיקים לטפל בתלונה, ולכן ההליך מופנה למשטרה".

האם אתם מבהירים לחשוד שהליך בפני הפורום לא מחסן אותו מהליך פלילי?

"בוודאי. אנו מודיעים לנילון שבכל רגע נתון המתלונן יכול להגיש תלונה במשטרה, ואנו מבהירים לשני הצדדים שעקרון 'סופיות הדיון' לא חל כאן, כלומר שאם ירצה בכך המתלונן, אף לאחר שכבר הוטלו הרחקות על הנילון, הוא יוכל לפנות למשטרה בכל עת. מאחר שאיננו מענישים אלא רק מגינים על הציבור, אין בכך 'סיכון כפול' [כלל משפטי הקובע שלא ניתן להעמיד אדם לדין פעמיים בגין אותו מעשה – י"ר]. עם זאת, לא ידוע לנו על מתלונן שניגש להליך פלילי לאחר שהפורום סיים את טיפולו".

האם עצם הקמת הפורום מביעה חוסר אמון ברשויות אכיפת החוק במדינה?

"לא ולא. אין לנו כל כוונה לקרוא תיגר על רשויות אכיפת החוק במדינה, אלא להביא לתיקון שהולם את הציבור שאנחנו מנהיגיו. כל מטרתנו היא לאפשר פתרון לנשים רבות שלא מעוניינות בתהליך הכואב של תלונה במשטרה ובחשיפה שכרוכה בו. אצלנו קיימת תחושת ביטחון ואמון גדולה יותר כי ההליך יותר פמיליארי וידידותי. על אף שאנו מקפידים שחברי הפורום לא יכירו את הצדדים, ישנה תחושה שהסוד לא יוצא מכלל שליטה. מעבר לכך, בתחום המיני לחברה הדתית יש נורמות גבוהות יותר ומגבלות חמורות יותר מאלה הנהוגות על פי חוק במדינת ישראל, ולפעמים הדברים אסורים על פי ההלכה אך אינם אסורים על פי החוק במדינה – למשל, כשמדובר ביחסים בין גבר לאישה נשואה או בקשר בין שני גברים. במקרה כזה המשטרה לא תתערב, אך מבחינת מערכת החינוך הדתית זהו דבר בלתי נסבל, ולכן הכרחי לטפל במקרים כאלה. אנו מעוניינים לחזק את הרף המוסרי ואיכות צוות החינוך והרבנות בציבור הדתי".

האם אתם מרגישים שאתם בעלי סמכות ציבורית ומוסרית להפסיק פעילות של אדם? הרי אתם הופכים למעשה לערכאה שיפוטית, אף שאין לכם הסמכה חוקית לכך ולא נבחרתם באופן רשמי?

"זה המנדט שהציבור נתן לנו. הכוח שלנו מגיע מהקהילה. האישים והארגונים שנוטלים חלק בפורום נמצאים במעמד מנהיגי וסמכותי בקהילה. הדבר המיוחד במינו שקרה כאן הוא שחברו ארגונים ומנהיגים מקיר לקיר – דבר שלא רואים לצערנו במטרות אחרות. בפורום חברים ארגונים כגון המרכז למשפחה ב'יד שרה', 'קולך', כל האגודות של השירות הלאומי, ארגון המדרשות, וכן אישי ציבור מכל קצות הקשת החברתית, מהרב לבנון ועד הרב ליכטנשטיין. מדובר בפורום חובק ציבור, ומכאן האמון שיש לנו מהקהילה. מתוך אמון זה קיבלנו על עצמנו את המנדט להגן על הקהילה. אמנם האמצעים שלנו הם מעין שיפוטיים, אך תפקידנו העיקרי הוא להגן על הקהילה, וזהו מקור סמכותנו".

האם הייתם מקבילים את פעילות הפורום למסגרת של חרם, שהיה מקובל בקהילות ישראל בימי הביניים?

"ממש לא. ראשית, כיון שאיננו מפרסמים את התלונה בשום דרך, וכפועל יוצא מכך גם לא את פרטי הנילון. שנית, בחרם יש תפקיד חזק מאוד של ענישה וקלון. לעומת זאת, כאמור, לנו אין מנדט להטיל קלון על אדם, מלבד כמובן הקלון הפנימי שיישא אותו אדם כל חייו, וכל מטרת פעילותנו היא להגן על הציבור ולהרחיק את האדם מהעבירה שבתוכו".


[1]ב"שיטת המגרות", שפיתחה גב' סילבי דהרי, אמורות היו נשים להגיע להעצמה אישית בעזרת התבוננות במגירות החפצים מהבית. אלא שלפי עדויות שפורסמו ב"מקור ראשון", במקרים רבים הצליחה דהרי להגיע לשליטה מוחלטת בחייהן של תלמידותיה, ובכמה מהמקרים אף הרחיקה נשים מבעליהן, וניסתה "להשתלט" על הבעלים. במקרים אחרים חשפה ברבים פרטים אינטימיים על תלמידות, או שכנעה אותן שעליהן לתרגל שיחות אינטימיות עם גברים.

[2]בבלי עבודה זרה יז, ע"א (ומקומות נוספים).