העניים בעיניים שלנו/סיפורים תלמודיים

מטרות:

  1. לבחון את יחסנו לעניים בחברה ולבדוק את סוג התגובה והפעולה שאנו נוקטים כלפיהם.
  2. להתוודע לעובדה ששאלת הצדקה וצורתה היא סוגיה שיש לה שורשים בתרבות היהודית, וגם אבותינו ואמותינו התמודדו איתה.

 
רקע:
בפעילות זו מובאים 2 סיפורים תלמודיים, כל אחד מעלה סוגיה אחרת ביחס שאנו נוקטים כלפי העניים בחברה. באמצעות סיפורים אלה נברר: כיצד אנחנו מתייחסים למצוקות הזולת? מי הם העניים שסביבנו? אלו יחסים אנחנו מקיימים איתם? האם אנחנו רואים אותם או שהם שקופים? ומה האחריות שלנו כלפיהם?
 
מהלך הפעילות:
חלק 1- מר עוקבא והעני- סיפור 1
חלק 2- מר עוקבא והעני- סיפור 2
חלק 3- כתבות
 

חלק 1

מר עוקבא והעני – סיפור 1# (30 דקות)
שאלה מרכזית – מתן בסתר או בגלוי? איזו מערכת יחסים (אם בכלל) מקיימים עם העני?
 
הקדמה פרונטלית
הפערים החברתיים ההולכים ומעמיקים בישראל, בין עשירים לעניים, מעוררים מחדש שאלה יהודית עתיקה: שאלת הצדקה. במסורת היהודית התקבעה המוסכמה כי דרגת הצדקה הגבוהה היא מתן-בסתר: כשהנותן "לא ידע למי נתן, ולא ידע העני ממי לקח, שהרי זו מצווה לשמה". (8 מעלות הצדקה של הרמב"ם). אך בתלמוד ישנו סיפור המערער מוסכמה זו: סיפורו של איש עשיר שנידב בסתר מכספו לעני שגר בשכנותו, בשעה שאשתו של עשיר זה יצרה קשר אישי עם העני וכיבדה אותו במזון.
 
 
שלב א' – מליאה
קריאת הסיפור במשותף והבנת ה"פשט" שלו .
 
למנחה – ביאור הסיפור (מבואר ע"פ שטיינזלץ)
מר עוקבא, היה עני בשכנותו, והיה רגיל בכל יום לזרוק לו ארבעה זוזים בפתח הדלת.
מר עוקבא היה נוהג לתת צדקה כל יום לשכנו העני, ע"י מתן בסתר,  שם את הכסף בחור הדלת.
יום אחד אמר ]העני[: אלך ואראה מיהו שעושה עמי צדקה זו.
החליט העני לבדוק מי עושה לו כזאת טובה, שהרי לא ידע מי נותן לו את הצדקה.
באותו היום השתהה מר עוקבא בבית המדרש.  באה אשתו עמו.
מר עוקבא התאחר לחזור הביתה ואשתו הצטרפה אליו על מנת לחלק את הצדקה.
כיוון שראה [העני] שהטו עצמם לדלת – יצא אחריהם.
העני שם לב שדלת ביתו זזה, ויצא לראות מי הם נותני הצדקה.
רצו מלפניו, נכנסו לתנור לוהט שהאש הייתה גרופה בו.
מר עוקבא ואישתו ברחו מהעני, שכן לא רצו שיידע מי הם, ונכנסו לתנור עם פחמים לוהטים.
נכוו רגליו [של מר עוקבא].  אמרה לו אשתו: תן רגלך על רגלי.
היו נשרפות רגליו של מר עוקבא מחמת החום, אמרה לו אשתו: הרם את רגליך ושים על רגלי כי אני אינני נכווית (רגליה של אשת מר עוקבא לא נכוו מחום התנור.(
חלשה דעתו [של מר עוקבא]. אמרה לו: אני מצויה בתוך הבית והנאתי קרובה.
נפגע מר עוקבא שראה שאשתו צדיקה גדולה ממנו, ולכן אינה נכווית ע"י האש.
אמרה לו, על מנת לפייסו: אני מצויה בתוך הבית וכשאני נותנת צדקה קרובה הנאתי, מכיוון שאני נותנת את הצדקה בלחם ובמזונות והעני נהנה מיד ואילו אתה נותן לעניים מעות, כספים, שאין בהם הנאה מיידית, ולכן שכרי מרובה.
 
שלב ב' –  בקבוצות
לימוד בחברותות של הסיפור. (כרטיסיות)
 
שלב ג' – מליאה
סבב קצר- אלו נושאים עלו אצלכם בחברותא?  – איסוף המחשבות והתובנות שעלו בחברותות.
דיון:

  • מה המסר של הסיפור? האם אתם מסכימים עימו?
  • מה עדיף בעיניכם, מתן בסתר או מתן בגלוי? איזו מערכת יחסים עם העני יוצרת כל אחת מאפשרויות הנתינה?
  • איך אתם מרגישים ומתנהגים כשאתם פוגשים עני ברחוב? איך הייתם מרגישים ומתנהגים לו היה זה השכן שלכם או חברה מהכיתה שלכם? הסביבה שבה תשרתו בצבא?

 
דגשים למנחה:
הבנות במכינת צהלי ישרתו אח"כ בעיירות פיתוח ולכן הנושא הזה משמעותי להן מאד. כדאי לכוון את הדיון בשלב הזה לשאלת היחס שהן היו רוצות לתת לאוכלוסיה שאתה יבואו במגע, כאשר ברור מאיזה מעמד סוציו- אקונומי היא תהיה.
 
 
 

חלק 2

מר עוקבא והעני – סיפור 2 (30 דקות)
שאלה מרכזית – מי קובע למי מגיע צדקה? האם לנותן הצדקה זכות להחליט מה יעשה בכסף שנתן?
 
שלב א' – מליאה
קריאת הסיפור במשותף והבנת ה"פשט" שלו .
 
למנחה – ביאור הסיפור (מבואר ע"פ שטיינזלץ)
מר עוקבא, היה עני בשכנותו, והיה רגיל לשלוח לעני ארבע מאות זוז כל ערב יום
כיפור. יום אחד שלח את הכסף אליו ביד בנו.
מר עוקבא היה נוהג מידי יום כיפור לתת ארבע מאות זוז לשכנו העני. יום אחד שלח
לשם את בנו עם הכסף.
אמר לו [הבן]: לא צריך העני.
בא בחזרה הבן ואמר לאביו: לא צריך העני ההוא את הצדקה.
אמר [מר עוקבא]: מה ראית?
שאל אותו מר עוקבא: מה ראית שאתה אומר כך?
אמר [הבן]: ראיתי שמזלפים לו  יין ישן על הריצפה.
ענה לו הבן: ראיתי שמזלפים לו יין ישן על הריצפה לבישום החדר.
אמר [מר עוקבא]: כל כך מפונק הוא? כפול את סכום המעות ושלח אליו.
אמר מר עוקבא: אם הוא מפונק כל כך וזקוק אף לכך, הרי הוא צריך יותר. לכן שלח לו
פי 2 מהסכום
 
 
שלב ב' –  בקבוצות
לימוד בחברותות של הסיפור. (כרטיסיות)
 
שלב ג' – מליאה
סבב קצר- אלו נושאים עלו אצלכם בחברותא?  – איסוף המחשבות והתובנות שעלו בחברותות.
 
דיון:

  • מה המסר של הסיפור? האם אתם מסכימים עימו?
  • מי אמור לקבוע את הקריטריונים לקבלת צדקה? האם מספיק שהעני מבקש או שהוא צריך להוכיח שהוא זקוק? ומי קובע אם הוא באמת זקוק?
  • האם לנותן הצדקה זכות להחליט עבור העני על מה יוציא את הכסף?
  • כדאי לבדוק זאת מול דוגמאות מהחיים:
    • האם משפחה ענייה שהמקרר שלה ריק והיא מוציאה את כספה על טלוויזיה ופלאפון, יכולה לקבל סל מזון כתרומה? האם הרצון להשתוות לאחרים במעמד החברתי (היום כמעט לכולם יש טלוויזיה ופלאפון) הוא צורך בסיסי בחיים בכבוד או מותרות?
    • האם אישה שלא מצליחה לגמור את החודש אבל צובעת את שיערה במספרה זכאית לתרומות? – האם הרצון להראות טוב הוא צורך בסיסי בחיים בכבוד או מותרות?

 

חלק 3

כתבות (20 דקות)
המנחה יחלק עותקים של שתי הכתבות (לכתבות- ראה נספחים).
הקבוצה תעיין במאמרים במשך כמה דקות.
שאלות לדיון:
הרבה פעמים קורה שהנדבנות הופכת לפטרונות, כאשר מי שנותן מגלה שיפוטיות כלפי מי שמקבל ומגבש דעה מאד נחרצת למי מגיע ומה עליו לעשות עם הצדקה שקיבל.
שני המאמרים מייצגים דעות מנוגדות לסוגיה זו.

  • עם איזו עמדה אתן מסכימות? מדוע?
  • מה הסכנה שבעמדה הזו? איזה מחיר עלול להיות לה?

 
 

סיכום

(10 דקות)

סבב:
מה מכל מה שעלה בפעילות אתן לוקחות אתכן כצידה לדרך לקראת השירות הצבאי?
אלו תובנות תאמצו?