הדרך הנכונה לציין את יום השואה

אוכלוסיות רבות בישראל, לצד אנשי הדור השלישי, פחות חשים את הקושי שבאסון הנורא כפי שחווים הניצולים עצמם. לאור זאת, מציע הרב סנדרס להפחית את הנכחת השואה ולהתמקד יותר בזיכרון

להיות אליטה

 

 

 

 

אני נמנה עם ותיקי תנועת "נאמני תורה ועבודה", אפשר לומר, כמעט עם דור המייסדים. עזבתי את התנועה כאשר חלק מאנשיה הצטרפו למימ"ד. חזרתי אליה בשנים האחרונות, עם ההנהגה הצעירה והדינאמית שלה. 

חזרתי כיוון שאני מאמין בכל תודעתי שעל הציונות הדתית להיות אליטה מובילה בחברה הישראלית, לכוונן נכון את ערכיה החברתיים מול אלו הדתיים והלאומיים ולהצטרף אל הכוחות הקובעים את אופייה של מדינת ישראל לדור הבא, לא לימות המשיח. 

חזרתי כיוון שבניגוד לאמונתי זאת, אני רואה את החברה הציונית דתית נסוגה אל פינה מוצלת ואולי אך חשוכה, בירכתי הבמה, ונעשית בלתי רלוונטית לחלוטין.  את מקומה תופסת אליטה חילונית ציונית (לא, לא "שמאלנית" כפי שמקובל לחשוב) שבהעדר גוף ציוני-דתי משמעותי, היא מכריזה על עצמה כעל יהודית וציונית.  

אני מדבר,למשל,  על אנשים טובים כמו גדי טאוב או ארי שביט, ובין הקשישים, למשל, על דן מרגלית. הם אינם מקבלים את ההגדרות המקובלות על הציונות הדתית  והם – לא התקשורת השמאלנית וודאי לא הציונות הדתית – יקבעו את פרצוף פניה ואת אופייה היהודי-ציוני-חילוני של מדינת ישראל. מצב זה מדאיג אותי, לא משום שאני סבור שכוונותיהם אינן טובות, אלא מפני שאין שום משקל שיטה אותם כלפי ההגדרות התואמות את היהדות. הם רואים עצמם חופשיים מהגדרות אלו. 

הולכים ומתרבים בארץ ובקהילות ישראל בעולם הקולות הציוניים התובעים הגדרות אחרות למושגים "יהודי", "ציוני" ו"ישראלי". הגדרות אלו, לכשיתקבלו, ימוטטו לחלוטין את הבסיס לשיתוף פעולה של היהדות שומרת המצוות עם כלל ישראל. אינני מאמין שניתן לחסום התפתחויות ערכיות אלו על ידי חקיקה ואיזונים קואליציוניים. אני מאמין שצריכה להתפתח התמודדות בין אליטות משפיעות בתוך החברה הישראלית על דמותה. הציונות הדתית אמורה הייתה לעמוד במרכזם של החינוך, התרבות והרוח, אבל היא ויתרה על כך.

אליטה צריכה להיות בת-תרבות, מעודכנת, שולטת ללא מצרים בשפה שבה מתנהל השיח ודבקה בערכים הנעלים של החברה בתוכה היא פועלת. 

כל אלו מתקיימים ב"נאמני תורה ועבודה". דבקות בערכים של שוויון – מגדרי וחברתי – שאיפה ליכולות גבוהות הן בתורה הן בתרבות המערבית, חיפוש עקשני לא קל – אחרי המשותף בשיח הישראלי, ובעיקר המאבק הבלתי פוסק נגד ההסתגרות – הן הפיזית והן הרוחנית – אלו ערכים שלטעמי העיסוק בהם הוא עניין של חיים ומוות לרוחה ולזהותה של החברה במדינת ישראל.

ד"ר אביעזר וייס, לשעבר ראש המכללה האקדמית גבעת וושינגטון

כמה עובדות:

  • בכנס האחרון של התנועה היו מבין האורחים: 22 דוקטורים, 9 פרופסורים , 5 שופטים מכהנים, ועוד.
  • את רשימת התפוצה של התנועה בדואר האלקטרוני קוראים אלפי אנשים, מהם חברים רבים המכהנים בתפקידים בכירים בשרות
  • המדינה, באקדמיה ובעולם המדע.
  • במחקרים רבים על תופעות חדשות בציונות הדתית, כמו למשל, לימוד תורה לנשים, הסילבוס יצביע תחילה על מאמרים של נאמני
  • תורה ועבודה כמי שקידמו זאת תחילה.
  • חברות בתנועה מקנה מנוי על כתב העת "דעות".

הציונות הדתית בסכנת העלמות?

http://www.datili.co.il/index.php?id=42645

 

הציונות הדתית בסכנת העלמות?

בנים, אישי ציבור ואנשי חינוך קיימו לא מכבר כנס מיוחד בשאלה: "האם האורתודוכסיה המודרנית היא זן נכחד"? הדעות שנשמעו באותו כינוס לא היו פשוטות. יש מקום לדאגה.

27/06/2010

על הפרוייקט- חוברות ערכי הציונות הדתית לדור הבא.

 

עכשיו יותר מתמיד! 

ודאי אתם זוכרים את החוברות על "תלמוד תורה ושרות צבאי", "נשים בהנהגת הציבור" , "אמונת חכמים", "היחס ללימודי חול ביהדות", "גיוס בנות ושרות לאומי" ועוד, שהוצאו לפני שנים רבות ע"י נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי. חוברות אלו היו מתאימות וטובות לזמנן.

 

כיום, המבקש "לצוד" את תשומת לבם של בני הנעורים, נדרש לחומר עיוני חדשני ויצירתי מבחינת התוכן והעיצוב, בלא לשנות את המהות הערכית. מזה שנים אין בנמצא חומר זמין, נגיש וברור אשר ישמש בני נוער וצעירים כמקור לחיזוק תפיסותיהם בערכי תורה ועבודה.
בעקבות זאת, נאמני תורה ועבודה יחד עם הקיבוץ הדתי פותחים במבצע הכנת חוברות תוכן חדשות שישמשו את הדור הבא של הציונות הדתית.

החוברות מיועדות לתלמידי הכיתות הגבוהות בתיכון, למדריכים בתנועות הנוער הציוניות-דתיות, לבנות השירות הלאומי, וכן לתלמידי ישיבות ההסדר, המדרשות והמכינות הקדם-צבאיות, למחנכים ולמתעניינים. כל חוברת תהיה בנויה מחומר רעיוני -ערכי ומנספח מערכי הפעלה ושיעור למחנכים.

חוברות אלו עתידות להוות שלב חשוב בחידוש הדיון והעיון הרעיוני-ערכי בנושאי הליבה הציוניים-דתיים. הופעתן תלווה בפעילות הסברתית ושיווקית ובעיקר בעשייה חינוכית הולמת.


מבין החוברות הראשונות:
היחס למדינת ישראל וכיבוד שלטון החוק /הרב חיים נבון
היחס להשכלה ולתרבות כללית / עדי והרב בני הולצמן
"אמונת חכמים" מול אחריות אישית / הרב יצחק בן דוד
קיום חברה מעורבת וצנועה בין בנים לבנות / הרב יובל שרלו בעריכת רן חורי

החוברות נמצאות בשלבי כתיבה, עיצוב והדפסה. לצורך הפצתן,
אנו זקוקים לתרומתך!
מימון הפקת חוברת אחת, כולל כתיבה, עלות והפצה: 25,000 ₪.

מימון פרק אחד: 5000 ₪. מימון עמוד: 1000 ₪.  עזרה לפרוייקט: 180 ש"ח.

כל תרומה, הנצחה או הקדשת חוברת תתקבל בברכה!

אם 500 איש מבני הציונות הדתית יתנו כל אחד 180 ש"ח הרי שהשגנו מימון לכל הפרוייקט!

לחץ כאן ותרום עכשיו באופן מאובטח דרך האתר!


לפרטים נוספים, תוכנית פרוייקט, דרכי הפצת החוברות, תכנון משאבים ועוד: שמואל שטח, 052-7731906

 

לכתבה באתר "כיפה" על הפרוייקט לחצו כאן.

על הקדושה / שרגא בר און

קדושת המחנה:
צודק הרב שפירא. הויכוח בין האורתודוכסיה הליברלית לבין האורתודוכסיה החרד"לית

הוא הויכוח על הקדושה.  הרב שפירא חושב כמו חרדי (לאומי) קלאסי: הוא תופס את עצמו

כממשיך דרכה האותנטית של האורתודוכסיה ומכוח זה יש לראות בדבריו "דעת תורה"

וממילא כל מי שלא מסכים איתו (וכדבריו – אין זה משנה אם הוא מקפיד על קלה כבחמורה) הוא רפורמי.

אלא שבכך הרב טועה ומטעה. הויכוח בין המחנות הוא במידה רבה – עצם הויכוח על הקדושה. 

מחפשים פשרה

 http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=36021


נאמני תורה ועבודה לאיגוד ישיבות ההסדר: הקימו בית דין משמעתי לישיבות ההסדר


כ"ח כסליו ה´תש"ע

 

קרב רב: בתי הכנסת הציוניים בי-ם הצטרפו למאבק על תפקיד הרב הראשי

נציגי בתי הכנסת דורשים רוב בוועדה הממליצה על רב ראשי לבירה. עו"ד אילן קמינצקי, יו"ר נציגות בתי הכנסת הציוניים בירושלים: "ההיגיון מחייב שהוועדה הבוחרת את רב העיר ירושלים תהיה מורכבת בעיקרה מתושבי העיר ירושלים"

3/8/2009

מאבק פנים דתי בירושלים:מי יהיה הרב הציוני?

הציונות הדתית התגייסה לבחור מועמד לכהונת רב העיר ירושלים, אך יש מי שמערער על סמכות פורום הרבנים שהוקם לבחירתו ומאיים להריץ רב אחר – "רוב החברים בפורום הם חרדל"ים, אין ייצוג לנשים ונציגי ציבור". עוד פילוג בדרך?

28.07.09,

עצרת מחאה כנגד הרב שפירא מול ישיבת רמת גן

בעקבות דבריהם של הרב יהושע שפירא והרב אליהו זיני על כך שחלקים נרחבים בציונות הדתית הם "ניאו-רפורמים" ו"רפורמים" וביטול מינויו של פרופ' שמואל גליק לנשיאות מכללת ליפשיץ יזמו מספר תנועות בציונות הדתית עצרת מחאה ולימוד מול ישיבת רמת גן.16/07/2009

רב הטכניון: "ניאו רפורמים?רפורמים לגמרי!"

הסערה שעורר נאומו של הרב יהושע שפירא לא שוככת. בהתייחסו לפרשה אמר הרב ד"ר אליהו זיני: "הרב שפירא אינו צודק – לא מדובר בניאו-רפורמים, אלא ברפורמים לגמרי". ובינתיים, מול ישיבת רמת-גן מתוכננת "הפגנת לימוד"

פורסם: 12.07.09 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3745073,00.html

סיימנו לעבור מבחני קבלה / קטיה קופצ'יק

  מאות אלפי ישראלים וישראליות, כאלה שעלו לכאן וכאלו שנולדו כאן, ומכל קשת הזהויות של החברה הישראלית, אינם יכולים להתחתן בישראל. הם כלואים בין חוק השבות, לבין מגבלות ההלכה האורתודוקסית המכתיבה את חוקי הנישואים במדינה. אולם אנחנו צריכים להיזהר מהצעת פתרונות 'מיוחדים' לקבוצה זו. הפתרון הוא אחד: נישואים אזרחיים במדינת ישראל   צריך להכיר בעובדות. […]

הציונות הדתית ובתי המשפט: האמנם "בפשע ארץ רבים שריה"? / חנן מנדל

  הקושי מול בית משפט שנתפס שמאלני וליברלי, חוסר ההתערבות של בתי המשפט בתוכנית ההתנתקות ובפינוי יישובים אחרים, אימוץ של תפיסות חרדיות חשדניות ביחס למדינה, וחוסר בדגש על לימודי האזרחות בחינוך הדתי. אלה הן חלק מהסיבות לאובדן האמון של הציבור הציוני־דתי במערכת המשפט. לטובת המדינה, עלינו להשיב את האמון שאבד   מתוך 15 שופטי בית […]

איבוד הדרך של הציונות הדתית בפוליטיקה / אלעזר שטרן

במשך שנים, נציגיה הפוליטיים של הציונות הדתית ראו את שליחותם העיקרית בהיותם הגשר בין חלקי העם, ובפרט בעיסוק בסוגיות של דת ומדינה מתוך עמדה מקרבת ופרגמטית. כל זאת השתנה בדור הנוכחי, בו נמסרו כל מפתחות הדת במדינה לידי המפלגות החרדיות. חבר הכנסת אלעזר שטרן קורא לחברי הכנסת הציוניים־דתיים לחזור לתפקידם ההיסטורי, על מנת למצוא את […]

הציונות הדתית: הגיע זמן שדרוג / אמנון שפירא

"איני רוצה עוד להתווכח עם חבריי החושבים כמוני. זמני בעולם הזה מתקצר, וצריך לעשות מעשה, והוא: לפרוץ את המסגרות הקיימות, כדי להקים גוף מרכזי ומוביל בציונות הדתית, ברוח אמ"ת (אורתודוקסיה מודרנית תורנית)". אמנון שפירא מציע קווי מתאר לגוף חדש שיאגד את הציונות הדתית המרכזית, ומתאר את משימותיו העיקריות"

אל מול הקפיטליזם: לקראת יהדות חברתית / אילון שמיר

לנוכח הדומיננטיות של התרבות הקפיטליסטית בחברה הישראלית מתפתחות בשנים האחרונות מגמות שמבקשות לשוב אל הסולידריות החברתית, אל ערכים יהודיים הומניסטיים ואל האחריות על כלל ישראל. הציונות הדתית, שמתעלמת מן הפוטנציאל המסוכן של תרבות הצריכה, עלולה להחמיץ את ההתחדשות הגדולה ביותר בעם היהודי כיום

להתבגר מן הסוציאליזם / חיים נבון

הציונות הדתית כבר לא בת עשרים, וכבר לא מתלהבת עד שכרון חושים מההמצאה החדשה והמופלאה שנקראת 'מדינה': היא התבגרה ולמדה להכיר גם את מגבלותיה, וכך גם השילה מעליה את הסוציאליזם שאפיין אותה בעבר. הרב חיים נבון כותב על יתרונותיה של התפיסה הקפיטליסטית, וטוען כי דווקא אלו שתומכים בהפרטת מערך הכשרות והמקוואות צריכים להבהיר מדוע הם […]

מי מפחד ממאבק חברתי / אלישיב רייכנר

האליטה הציונית-דתית, שמתגוררת ביישובים מבוססים במרכז הארץ, לא חווה על בשרה את הקשיים שחווים תושבי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. המצב הכלכלי האיתן של חלק גדול מהציונות הדתית והסביבה הגיאוגרפית של האליטה הסרוגה מקלים על הדתיים-לאומים לאמץ בהתלהבות את הגישה הקפיטליסטית. מי שלא מכיר מקרוב את המחסומים הרבים שעומדים בפני חלק מאנשי השכבות החלשות בחברה, לא מבין מדוע הם אינם יכולים לפתור את הבעיות הכלכליות שלהם ללא עזרת המדינה

מאידיאליזם לריאליזם: הציונות הדתית והשאלה החברתית / יאיר שלג

המציאות הישראלית הקשה הביאה את הציונות הדתית לזנוח את האידיאליזם שאפיין אותה, ולאמץ תפיסת עולם ריאליסטית מפוכחת. השיח הקפיטליסטי הדתי – תוצר של המגמה הזו – זר לרוחה של התורה, ומנוגד לאתוס הדתי-לאומי של אחריות לאומית וערבות הדדית. אם לא תתקיים כאן לכידות חברתית וכלכלית, לא תתקיים גם לכידות מדינית וביטחונית

הציונות הדתית: משוויון וצדק חברתי לאולטרה-קפיטליזם / אביעד הומינר

שינוי חוקת הבית היהודי, תכניות לימוד במימון אמריקני וחלחול של תפיסות פרוטסטנטיות: כך הופכת הציונות הדתית מחברה שדוגלת בערכים סוציאל-דמוקרטיים לחברה שהאליטות שלה מקדמות ערכים ניאו-ליברליים ושמרניים   בין הרב דרוקמן לנפתלי בנט כשהיה בן 22, אי שם בשנת 1954, הרגיש חיימק'ה דרוקמן הצעיר, חבר ההנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא ולימים הרב חיים דרוקמן, […]

בחיפוש אחר ארץ אחרת / אריאל הורוביץ

הציונות הדתית הייתה יקרה ללבה של במבי שלג ז"ל, ודווקא בשל כך היא לא נלאתה מלהצביע על כשליה, על ההתעלמות שלה משאלות השעה, על ההתחפרות הקיצונית שלה שמתעלמת מגורלו של העם היהודי. היא ביקשה, אולי יותר מכול, להטמיע את התודעה שעיסוק בשאלות של חברה, יהדות, כלכלה ותרבות באופן רציני וכן הוא עיסוק קריטי לזמן הזה ולמקום הזה. במלאת שלושים למותה

כתיבה תורנית בעולם הישיבות הציוני-דתי / אייל רזניקוביץ

מהו מקומה של הכתיבה בעולם בתי המדרש הציוני-דתי? מדוע נסגרו כתבי העת הישיבתיים? האם הישיבות מחנכות לכתיבה, ומדוע בכלל היא חשובה? דיון בשאלות הללו מגלה מסקנות פסימיות, אך יש בו גם תקווה: עידוד הכתיבה בקרב תלמידי הישיבות ואיחוד כוחות בין הישיבות השונות יהפוך את הכתיבה התורנית הישיבתית לדומיננטית ומשפיעה בעולם התורה, ואולי גם בחברה הישראלית

יוצאות לעזרת הנשים / טלי פרקש

טלי פרקש היא עיתונאית, פובליציסטית ופעילה חברתית קבוצה של נשים חרדיות התארגנה לקראת הבחירות האחרונות לכנסת בקריאה לא להצביע למפלגות החרדיות, בשל העדר ייצוגן של נשים ברשימות המפלגות לכנסת. טלי פרקש, ממובילות המאבק, כותבת על ניצניו של פמיניזם חרדי בחברה שמרנית וסגורה, ועל הבחירה להתמקד בסוגיות של ייצוג פוליטי ושכר הוגן על פני סוגיות תיאולוגיות […]

מקבילים מתחככים: על חרדיות מזרחית וציונות דתית / נסים ליאון

    מערכת היחסים בין הציבור החרדי-מזרחי לבין הציונות הדתית ידעה עליות מורדות. ראשיתה בעלייה מארצות ערב וצפון אפריקה בימי ראשית המדינה והקליטה בעיירות הפיתוח, המשכה בהקמת גוש אמונים ובייסודה של מפלגת ש"ס והיא מגיעה עד לבחירות האחרונות לכנסת. עם השנים התעצבה דמות של "שס"דלניק", שמבטא הזדהות עם המדינה ועם סמליה אך מרגיש קרוב להנהגה […]

חרדים מול דתיים-ליברלים: האם קיימת אפשרות לדיאלוג? / יוסף מילר

האתגרים המשותפים לציבור החרדי ולציבור הציוני-דתי, כשתי קהילות שמתמודדות עם הקיום היהודי-דתי בעולם מודרני, עשויים לשמש בסיס לדיאלוג בין העולם החרדי לבין הקהילה הדתית הליברלית. יוסף מילר, בוגר ישיבות ליטאיות המלמד כיום בישיבת הקיבוץ הדתי, משרטט מתווה לשיח אפשרי בין הקהילות. הצעה לחשיבה מחדש הרב יוסף נתן מילר הוא בוגר ישיבת חברון ולומד כיום בישיבת […]

דבר העורך 70 / אריאל הורוביץ

כשנכנס האורח לדירה הבני-ברקית הדלה, מתהדר בבטלדרס צבאי, הסיר החזון איש, שהיה קצר רואי את משקפיו, ואחד מבאי ביתו, שמעשיו של רבו היו לו ל"תורות", פירש ואמר כי מרן שליט"א עשה זאת על פי ההלכה, כדי שלא ייאלץ להסתכל בצלם דמות אדם רשע. השניים הסתגרו בחדר קרוב לשעה, וזולת יצחק נבון, מזכירו האישי של ראש […]

הייאוש נעשה יותר נוח: ראיון עם איתן רגב / אריאל הורוביץ

המצב הכלכלי ההולך ומחמיר, ההסתמכות על הקצבאות, האחוז הנמוך של סטודנטים חרדים והקריסה הפיננסית הבלתי-נמנעת: איתן רגב, חוקר בכיר במכון טאוב, שחקר את המאפיינים הכלכליים והחברתיים של החברה החרדית בישראל, משרטט בראיון ל'דעות' תמונה מדאיגה של עתיד החברה החרדית בישראל, ומתריע מפני היווצרותו של "דור אבוד", שלא יהיו בידו הכלים להשתלב בחברה הישראלית במשרדו שבמכון […]

דבר העורך 69 – להאזין לסיפור אחר – פתיחה לגיליון / אריאל הורוביץ

 

 

 

 

"רוצה אתה לעמוד על טיבו של האדם? הכר בסבלו" (הרמן כהן, דת התבונה ממקורות היהדות, תרגם: צבי וויסלבסקי, ירושלים 1971, עמ' 184)

גיליון 69 של דעות, "אחרים – קולות מושתקים בחברה הדתית", ייחודי ושונה מן הגיליונות הקודמים של דעות, וזאת בשני מובנים: הראשון – כל המאמרים בו מספרים סיפור בגוף ראשון, והשני – כולם מתפרסמים בשם בדוי. שמם האמתי של המחבר או המחברת אינו מוזכר, והטקסט נמסר תחת זהות בדויה.

דבר היושב ראש דעות 68 / חנן מנדל

העיסוק באוכל, גם בגיליון הזה וגם בחברה הדתית בכלל, הוא תופעה משמחת בעיניי. הוא מבטא, לדעתי, את מגמת ההתחברות שלנו, כאנשים דתיים, לחברה המודרנית בכללה. אסור שהביקורת על ערכים מסוימים בחברה בת ימינו תמנע את החשיפה והמעורבות שלנו בחברה זו ובמוסדותיה, ובכלל זאת בתרבות האוכל והעיסוק העכשווי בו. הצורך לא להסתגר ולהתנתק קיים גם בשדה […]

דבר העורך דעות 68 / אריאל הורוביץ

 

 

 

בסעודת שבת נטל רבי משה פרוסת לחם לידו ואמר לאנשי שלומו:

כתוב: "לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם". לא מן הלחם הגשמי באה החיות לאדם, אלא מניצוצות החיות האלוהית שבו. אם רצונכם לדעת איה השם, הסתכלו בפרוסה זו. כאן הנהו. כל דבר מתקיימים על ידי חיותו יתברך המחיה, ואם היא מסתלקת מתפורר הדבר ונעשה אפס.

(מרטין בובר, אור הגנוז, שוקן: ירושלים ותל-אביב תשי"ח)